- פותח הנושא hushhash
- פורסם בתאריך
תודה רבה ../images/Emo13.gif
הועדה היתה איומה. כל הזמן גמגמתי והתבלבלתי מהלחץ. חוץ מזה שהיתי צריכה להשיג עדה חדשה בערך יומיים לפני (חברה שלי היתה צריכה להיות בגיבוש לוחמות), הייתי בלחץ אטומי. זימנו אותי בטלפון אז גם הלכנו קצת לאיבוד בבסיס וגם הש.ג עיכב אותנו בכניסה, ואז לקח שעתיים-שלוש עד שנכנסתי. היה שאלון דבילי, כל מיני שאלות על ההורים שלי, מקומות עבודה, ספרים ומוסיקה שאני אוהבת, משהו די מיותר. אחרי שהעד השני של הבחור שהיה לפני יצא חיכיתי עוד שעה, ורק אז קראו לי. בחדר היה שולחן אליפטי ארוך שישבו סביבו שמונה אנשים. שלושה מהם דיברו, ארבעה שתקו ואחת היתה הקלדנית. יו"ר הועדה התנצל שלקח להם כל כך הרבה זמן, ושאל אותי קודם שאלות כמו מאיפה אני ואיך הגעתי לפה, וואז שאל אותי למה אני כאן. נתתי את הבסיס לאידיאולוגיה שלי, סיפרתי איך הפציפיזם הוא חלק מרשת של אידיאולוגיות קשורות אלה באלה, ונוגעות בכל תחומי החיים שלי יאדה-יאדה-יאדה. אחרי זה מהלך הכוחות בין השלושה שדיברו היה של גוד קאפ-באד קאפ. הגוד קאפ היה הסטוריונית של השואה, ששאלה בעיקר על הנושא הזה ודיברה במין זלזול סמוי. היא כל הזמן חזרה על המשפט "את נראית לי בחורה אינטילגנטית אבל..." על השאלות הקשורות בשואה עניתי שאני מעדיפה שלא להתעסק במה שהיה. שהעולם הוא דינמי ומשתנה, ופעם גם לא היתה זכות הצבעה לנשים והיה אפרטהייד, אבל זה שדברים מסויימים היו או לא היו לא אומר שהמצב לא יכול להשתנות, וכשהם התעקשו להמשיך ולשאול על השואה אמרתי שגם מלחמת העולם השניה היתה תוצאה של מלחמה שהבסיס שלה היה משחקי כוחות, ושזו היתה תוצאה של חברה במשבר. הבאד-קאפ היה אחד החוג לפילוסופיה שניסה להוכיח שיש לי כשלים לוגיים. הוא אמר שאם אני לא עושה הבחנה בין "תוקפן" ל"חף מפשע" במובן של הלגיטימיות של שימוש באלימות נגד כל אחד מהם, אז אני מתירה את דמו של החף מפשע. אמרתי שלהפך,, אני לא מתירה את דמו של אף אחד, גם לא של התוקפן, ושאני מאמינה שאין כזה דבר "חף מפשע" ו"לא חף מפשע" ושכל התנהגות אלימה נובעת ממשהו, ושצריך לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה, ובטח לא לפגוע בחייו או בגופו של אדם. הוא אמר לי גם שיש אנשים שיש להם מוטציה בגנים שהופכת אותם לתוקפנים יותר משאר האוכלוסייה, בלי קשר לחינוך או סביבה, ושאל מה אני מציעה לעשות איתם. שאל אם הוא מדבר על אנשים פסיכוטיים, והוא אמר שלא, מדובר באנשים נורמטיביים. אמרתי לו שאם הם לא פסיכוטיים ויכולים להתאים את עצמם לנורמות של החברה, הווה אומר-לא מסתובבים ורוצחים או אונסים, הם יוכלו גם להיות נורמטיביים בחברה לא אלימה, כי דחפים כאלה אפשר להוציא גם מבלי לפגוע בזולת. זה הכול, פחות או יותר, חוץ משאלה אחת על "איך הצבא פוגע בבעלי חיים?". העדים שלי נכנסו ויצאו תוך שתי דקות. לא היו להם שאלות ספציפיות, רק "איך אתם מכירים אותה" ו"מה אתם חושבים על מה שהיא אומרת" ושניהם ענו שאין לפקפק בזה שהאידיאולוגיה שלי מבוססת וחזקה. את אבא שלי הם שאלו גם מה אם יציעו לי שירות בלי מדים במד"א, והוא ענה משהו בסגנון "למה נראה לכם שהיא תסכים להיות חלק מגוף אלים באיזושהי צורה?" וזהו. נגמר וטוב שכך
הועדה היתה איומה. כל הזמן גמגמתי והתבלבלתי מהלחץ. חוץ מזה שהיתי צריכה להשיג עדה חדשה בערך יומיים לפני (חברה שלי היתה צריכה להיות בגיבוש לוחמות), הייתי בלחץ אטומי. זימנו אותי בטלפון אז גם הלכנו קצת לאיבוד בבסיס וגם הש.ג עיכב אותנו בכניסה, ואז לקח שעתיים-שלוש עד שנכנסתי. היה שאלון דבילי, כל מיני שאלות על ההורים שלי, מקומות עבודה, ספרים ומוסיקה שאני אוהבת, משהו די מיותר. אחרי שהעד השני של הבחור שהיה לפני יצא חיכיתי עוד שעה, ורק אז קראו לי. בחדר היה שולחן אליפטי ארוך שישבו סביבו שמונה אנשים. שלושה מהם דיברו, ארבעה שתקו ואחת היתה הקלדנית. יו"ר הועדה התנצל שלקח להם כל כך הרבה זמן, ושאל אותי קודם שאלות כמו מאיפה אני ואיך הגעתי לפה, וואז שאל אותי למה אני כאן. נתתי את הבסיס לאידיאולוגיה שלי, סיפרתי איך הפציפיזם הוא חלק מרשת של אידיאולוגיות קשורות אלה באלה, ונוגעות בכל תחומי החיים שלי יאדה-יאדה-יאדה. אחרי זה מהלך הכוחות בין השלושה שדיברו היה של גוד קאפ-באד קאפ. הגוד קאפ היה הסטוריונית של השואה, ששאלה בעיקר על הנושא הזה ודיברה במין זלזול סמוי. היא כל הזמן חזרה על המשפט "את נראית לי בחורה אינטילגנטית אבל..." על השאלות הקשורות בשואה עניתי שאני מעדיפה שלא להתעסק במה שהיה. שהעולם הוא דינמי ומשתנה, ופעם גם לא היתה זכות הצבעה לנשים והיה אפרטהייד, אבל זה שדברים מסויימים היו או לא היו לא אומר שהמצב לא יכול להשתנות, וכשהם התעקשו להמשיך ולשאול על השואה אמרתי שגם מלחמת העולם השניה היתה תוצאה של מלחמה שהבסיס שלה היה משחקי כוחות, ושזו היתה תוצאה של חברה במשבר. הבאד-קאפ היה אחד החוג לפילוסופיה שניסה להוכיח שיש לי כשלים לוגיים. הוא אמר שאם אני לא עושה הבחנה בין "תוקפן" ל"חף מפשע" במובן של הלגיטימיות של שימוש באלימות נגד כל אחד מהם, אז אני מתירה את דמו של החף מפשע. אמרתי שלהפך,, אני לא מתירה את דמו של אף אחד, גם לא של התוקפן, ושאני מאמינה שאין כזה דבר "חף מפשע" ו"לא חף מפשע" ושכל התנהגות אלימה נובעת ממשהו, ושצריך לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה, ובטח לא לפגוע בחייו או בגופו של אדם. הוא אמר לי גם שיש אנשים שיש להם מוטציה בגנים שהופכת אותם לתוקפנים יותר משאר האוכלוסייה, בלי קשר לחינוך או סביבה, ושאל מה אני מציעה לעשות איתם. שאל אם הוא מדבר על אנשים פסיכוטיים, והוא אמר שלא, מדובר באנשים נורמטיביים. אמרתי לו שאם הם לא פסיכוטיים ויכולים להתאים את עצמם לנורמות של החברה, הווה אומר-לא מסתובבים ורוצחים או אונסים, הם יוכלו גם להיות נורמטיביים בחברה לא אלימה, כי דחפים כאלה אפשר להוציא גם מבלי לפגוע בזולת. זה הכול, פחות או יותר, חוץ משאלה אחת על "איך הצבא פוגע בבעלי חיים?". העדים שלי נכנסו ויצאו תוך שתי דקות. לא היו להם שאלות ספציפיות, רק "איך אתם מכירים אותה" ו"מה אתם חושבים על מה שהיא אומרת" ושניהם ענו שאין לפקפק בזה שהאידיאולוגיה שלי מבוססת וחזקה. את אבא שלי הם שאלו גם מה אם יציעו לי שירות בלי מדים במד"א, והוא ענה משהו בסגנון "למה נראה לכם שהיא תסכים להיות חלק מגוף אלים באיזושהי צורה?" וזהו. נגמר וטוב שכך
במילא רגוע
New member
כן. מה שMיקי כתבה
היפית בדימוס
New member
../images/Emo24.gif
כל הכבוד
אני גאה בך
ודיברת ממש יפה בועדה
כל הכבוד
בשמיים בוערים
New member
מזל טוב!!
אני רוצה לקרוא את המכתב שלך ..
אני רוצה לקרוא את המכתב שלך ..
תתביישי לך!
אני לא בא להיות רע, זה פשוט כואב כל התגובות של החבר'ה פה: "כל הכבוד", "אני גאה בך". איך את לא מתביישת? יש לי 3 חברים פציפיסטים, 2 מהם בחיל שלי(משטרה צבאית) שהוא לא חיל שוחר שלום(כמו שהרבה חיילים יכולים להעיד) והם מסתדרים יופי טופי, אולי שניהם יומנאים וכולה מפקידים ת"ז ונשקים של אנשים אבל הם עושים את זה למרות הקושי! כ יש להם ערך למדינה הזאת, והם מודעים לעובדה שמישהו חייב לעשות את זה... ועדיף שזה יהיו הם, ולא איזה אחד עם פרופיל 97 שיכול להיות עכשיו בשטח ולהילחם למען המדינה, לשמור על ההורים שלו, שלי ושל כל אחד ואחת מכם... סליחה אם התגובה נכתבה בצורה זועמת, זו לא הכוונה. המשך שבת שלום
אני לא בא להיות רע, זה פשוט כואב כל התגובות של החבר'ה פה: "כל הכבוד", "אני גאה בך". איך את לא מתביישת? יש לי 3 חברים פציפיסטים, 2 מהם בחיל שלי(משטרה צבאית) שהוא לא חיל שוחר שלום(כמו שהרבה חיילים יכולים להעיד) והם מסתדרים יופי טופי, אולי שניהם יומנאים וכולה מפקידים ת"ז ונשקים של אנשים אבל הם עושים את זה למרות הקושי! כ יש להם ערך למדינה הזאת, והם מודעים לעובדה שמישהו חייב לעשות את זה... ועדיף שזה יהיו הם, ולא איזה אחד עם פרופיל 97 שיכול להיות עכשיו בשטח ולהילחם למען המדינה, לשמור על ההורים שלו, שלי ושל כל אחד ואחת מכם... סליחה אם התגובה נכתבה בצורה זועמת, זו לא הכוונה. המשך שבת שלום
EgeBamayasi
New member
כנראה שהם לא פציפיסטים
SpartaStyle
New member
הו הו הו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.