זה נשמע ממש מרגש... אם אני הייתי במקומך בטח הייתי יושבת מול החלון שלי ומתחילה לבכות ואז מחייכת ואז בוכה ואז מחייכת וכך הלאה... זה נורא קשה לתפוס דבר כזה... לא יודעת, אני לא התחלתי ט' ואני כבר מרגישה כאילו עברו עליי חיים שלמים וסיימתי תקופה ובא לי לפרוץ בבכי על השנה שעברה... אבל אני לא מתארת מה הייתי מרגישה... אבל זה עוד יבוא! אז... תנוחי הרבה... תהני מהקיץ... נצלי אותו טוב עם החמוד שלך
מקווה שאת מתחילה להבין לאט לאט את משמעות הדבר הזה, כי למי שמביט מן הצד, כמוני, קטנטונת שעוד שנה אולי תהיה במקום שלך, קצת קשה לדמיין איך כל זה עובד..... כשפתאום - פוף - נגמר!