סתם כי בא לי

[להבה ירוקה]

../images/Emo13.gif סתם כי בא לי

אני כ"כ אוהבת את העבודה שלי. לא רק בגלל שמעניין לי לעסוק במה שבחרתי (כי לא בכל יום מעניין), אלא מפני שהמסגרת שומרת עליי. גם כשבא לי להתפרק - אני לא, כי יש מסגרת. קמים בבוקר והולכים לעבודה. ואז, שם, כבר פוגשים אנשים, ויש תקשורת, וצחוקים, ומעשים שגורמים לי להעריך את עצמי (כי צריכים אותי, כי אני יעילה, כי מצליח לי משהו וכו'..), והבעיות נראות קטנות יותר. זהו. אז החלטתי לכבוד העבודה שלי, לפתוח הודעה

 

[BellA עלמה]

זה אחת הסיבות למה אני נהנת ללכת

לעבודה ולמה זה כלכך חשוב. זה נותן מסגרת שלמענה קמים בבוקר זה נותן קשרים חברתיים וזה נותן עיסוק כל זה לא פחות חשוב מ

 

[E D G Y]

מזדהה עם שתיכן...

גמני מאוד אוהבת את שתי העבודות שלי מכל הסיבות שהזכרתן כבר מעליי...

 

[לקשמי]

שמחה בשבילך ../images/Emo24.gif

כל כך כיף וכל כך מעורר השראה לקרוא הודעה כזאת, שהיא בעצם הודעה של הכרת תודה על מה שיש. כשיודעים להעריך את מה שיש, לדעתי זהו סוד האושר האמיתי.

 

[להבה ירוקה]

וואלה. נכון. לא חשבתי על זה.

אני באמת פשוט אסירת תודה.

 

[רננהלי]

../images/Emo13.gif

איזה יופי לקרוא. ורק התחלת את העבודה לא כל כך מזמן וכבר את יכולה להגיד שאת כ"כ אוהבת אותה. זה פשוט נפלא. מקווה שגם אצלי יהיה ככה. משתפר אצלי יותר ויותר, אבל עדיין קשה ואין לי כל כך חשק ללכת לעבודה או שמתחשק לי כבר שיגמר היום. בעבודה הקודמת(זו שעזבתי לא מזמן ושלא היתה במקצוע שלי) נהניתי ללכת לעבודה. בכלל לא הרגשתי שאני הולכת 'לעבודה' כי פשוט היה לי טוב שם, ושמחתי ללכת לשם בבוקר ולא השתוקקתי כמו עכשו לחזור הביתה. מקווה שהתחושה של עכשו היא חולפת. כמו שאני מכירה את עצמי גם לי מסגרות קבועות עושות טוב. אבל לוקח לי זמן להתרגל אליהן ולהתאקלם עד שאני מרגישה טוב ובטוח. אבל באופן כללי אני מרגישה שמאז שאני עובדת שם הבטחון שלי גדל, לא רק שם ספיציפית אלא בכלל, כי אני גאה במה שאני עושה, גאה להציג את עצמי כאשת מקצוע בתחום הזה, והוא מעניין אותי. וזה עושה לי טוב.

 

[להבה ירוקה]

גאה בעצמך ../images/Emo13.gif

זה נפלא. אני מרגישה כמוך. זה העלה לי את הבטחון בעצמי (לא בטחון עצמי, אלא בעצמי) - כי זה מראה לי שאני יכולה. שאני גדולה. שאני יעילה. הכל עם "לה" בסוף

לה הוא צליל בתוך מילה

 

[נסיכת אהבה]

שמחתי לקרוא מותק ../images/Emo9.gif

ואם כבר, אז אני אנצל"ש אותך לכתוב על הלימודים שלי: כל החברים החדשים, הקורסים החוויתיים, והעובדה שמצאתי את המקום שלי, שהלכתי לפי הלב אחרי הייעוד שלי- גורמים לי כל כך להיות מאושרת, הכניסו לי אור לחיי

שמחה שהקשבתי לעצמי ולא לאחותי, שמחה שהלכתי ללמוד הוראה יצירתית לגיל הרך ולא איזה משהו אחר שאולי אני ארוויח יותר כסף אבל לא באמת אוהב מכל הלב.

 

[clio32]

שמחה שיש אנשים כאלה... ../images/Emo9.gif

שלום לך להבה ירוקה! קראתי את מכתבך ולא יכולתי שלא לקנא בך. אני נמצאת בשלב כזה של חיי בו אני חפשת עבודה ופשוט לא מליחה למצוא. אפילו התחלתי קורס אופיס כדי לשדרג את קו"ח שלי ואת סיכויי מצוא עבודה. במהלך החיפושים המייאשים אפשר לאמר, עולה בי כל הזמן המחשבה - העבודה הזו - נראית משעממת, וזו- סתם מונוטונית, וזו -... ובקיצור באמת ובתמים תהיתי האם יש מישהו שא ו ה ב את עבודתו? בעלי עובד בהייטק והוא פשוט "מכור" לעבודה! למרות שיש לי תואר ראשון, לא הצלחתי למצוא את תחום העניין שאותו אני פשוט יאהב. יש לציין כי את עבודתי האחרונה עזבתי בדיוק מהסיבה הזו - כל בוקר פשוט שנאתי את הרגע שהגעתי לשם ורק חשבתי מתי היום הזה יגמר... אני שמחה בשבילך ואשמח לקבל ממך טיפים - איך בחרת את העבודה שלך, האם זה קשור לתחומי העניין שלך או שפשוט התחלת ומיד התאהבת בתחום? יש לציין שאני מחפשת בתחום האדמיניס' ולצערי בתחום זה לא נראה לי (עד עכשיו) שאוכל למצוא עבודה שפשוט תגרום לי לחייך כל בוקר מחדש...

 

[להבה ירוקה]

תחום העבודה שלי היה חלום שלי

מגיל 12. מאז ידעתי מה אני רוצה ללמוד ולהתעסק בו בעתיד. כמובן, שאם הייתי מגלה שזה לא בשבילי, אז הייתי עוזבת, אבל גיליתי שמבחינתי, המציאות עלתה על הדמיון של גיל 12 ונדבקתי עוד יותר למקצוע. הייתי צריכה ללמוד כמה שנים כדי להתחיל לעבוד במקצוע. הטיפ שאני יכולה לתת לך הוא הקשבה לאינטואיציה שלך. כדי לאהוב ללכת לעבודה, צריך (לפי דעתי) לבחור מקום עפ"י אינטואיציה, ולא שיקולים שכליים. האינטואיציה אומרת אם זה באמת מוצא חן בעיניך או לא. לא מבטלת את השכל באופן טוטאלי. רק נותנת ל"מישהו" אחר לדבר.