משל השועל והחסידה:
הַשׁוּעָל וְהָחֲסִידָה הַיוּ הַיהַ שוּעָל שְמְאוֹד אָהַב לִצְחוֹק עַל חָבֵרַיו. יוֹם אֶחָד פָגַש אֶת חָבֵרְתוֹ הַחֲסִידָה, וְהִזְמִין אוֹתַה לְאֲרוּחַת צָהֳרַיִים בְּבְּיִתוֹ. הַחֲסִידָה מְאוֹד שָמְחָה וְיָחַד הָלְכוּ לְבְּיתוֹ שֶלהַשוּעָל. כְשְהֵגִיעוּ הֵגִיש הַשוּעָל לַחֲסִידָה מָרָק בְּצַלָּחַת מְאוֹד שָטוּחַה. הַחֲסִידָה נִיסְתָה לְאְכוֹל אֶת הַמָרָק, אֲבָל בִגְלַל הַמָקוֹר הַאָרוֹך שֶלַה הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְאְכוֹל כְּלוּם. הַחֲסִידָה כָעְסָה עַל הַשוּעָל וְהָחְלִיטָה לְהַחְזִיר לוֹ. לְמָחֳרָת שוֹב נִפְגֵשוּ הַשוּעָל וְהָחֲסִידָה, וְהַחֲסִידָה הֵזְמִינַה אֶת הַשוּעָל לְבְּיִתָה לְאֲרוּחַת צָהֳרַיִים. כְשְהִגִיעוּ הֵגִישָה לַשוּעָל מָרָק בְּתוֹך בַּקְבּוּק צַר מְאוֹד. הַשוּעָל נִיסַה לְאְכוֹל, אֲבָל לֹא הִצְלִיח לְהַכְנִיס אֶת פִיו לַבַּקְבּוּק. הַשוּעָל נִשְאַר רָעַב, וְחָזַר לְבֵּיִתוֹ.
