היי לכולם

[nan3]

../images/Emo13.gif היי לכולם

אשמח להכוונה / הארות בקשר למסלולי המקצועי. אין לי ממש מקצוע אני בסיום תואר בפסיכולוגיה איני עובדת וממש לא יודעת ומבולבלת לגבי הכיוון שאותו עליי לקחת... אני צריכה לצאת לעבוד אני נשואה עם תינוק מקסים מאד נמשכת לתחום המיסטיקה והעידן החדש חובבת טארוט ונומרולוגיה אך לא חשה מקצועית מספיק כדי לגבות כסף על ייעוץ. תחום הפסיכולוגיה גם מעניין אותי ואני חושבת להמשיך ללמוד הלאה גם בתחום זה וגם לעבור קורסים במיסטיקה שאני אוהבת. אין לי מיקוד כפי שודאי שמתם לב. איני יודעת איזה סוג עבודה לחפש כרגע אם זמנית, מלאה.. אני מבולבלת וכל פעם הולכת על משהו אחר ולכן לדעתי גם לא מוצאת את הדרך... אשמח להכוונה. אני יודעת שיש לי המון לתת וגלום בי המון פוטנציאל אך משום מה אני לא מממשת אותו... למה? מה עוצר אותי? גם את התואר אני סוחבת שנים למה? מודה מקרב לב... נאן

 

[מאמנת אישית8]

היי לך נאן3

נאן יקריה. אני רואה הרבה דברים ורקע משותף בנינו גם אני למדתי פסיכולוגיה עד שקלטתי שאני ממש לא נהנת מכל התיאוריות הללו ואני מחפשת משהו מעשי שבאמת יכול לעזור לאנשים ולגבי נושא המסטיקה הוא נושא ענקי ומורכב ואני אכן מרגישה אצלך את החוסר מיקוד לכן אני מציעה לך לחשוב מהו הדבר שהכי מתחבר לתשוקות שלך מה את הכי נהנת בעולם לעשות? וברגע שתמצאי ותתעמקי מקצועית באותו הנושא תוכלי גם להנות וגם לעבוד וגם לגבות לפי רמת הערך שאת תתני. לגבי מימוש פוטנציאל זה באמת דבר שאי אפשר לעבור עליו בקצרה כי צריך להכיר את כל התמונה אבל אני מניחה שאת יודעת עמוק בליבך מה עוצר בעדך , במידה ואת עדיין צריכה הכוונה פני למאמן\ת מקצועים להכוונה מדוייקת. בהצלחה וגם עם הצוציק המשך יום מהנה

 

[nan3]

../images/Emo13.gif

היי בת אל, אני נהנית מכ"כ הרבה דברים.. bridges כתב לי שצריך להפריד בין הפרנסה למימוש העצמי ונראה לי שזה מה שעליי לעשות. למצוא עבודה שהיא מספיק טובה בשבילי כרגע. תודה לך על התייחסותך. ויום מקסים

 

[מאמנת אישית8]

בשמחה ובהצלחה

 

[bridges]

הפרדה בין הפרנסה למימוש עצמי

היי נאן, אני מכיר את ה"בעיה" שלך באופן אישי (ממש). לא סתם שמתי את המרכאות. אני הייתי רוצה למצוא איתך דרך להפוך את ה"בעיה" לדרך חיים מרתקת ומהנה. חלק מזה נוכל לעשות פה וחלק לא. דבר ראשון שאני מזמין אותך לעשות זה להפריד בין התחום שנקרא לו "פרנסה" לתחום שנקרא לו "מימוש עצמי" או "מימוש הפוטנציאל" או כל שם אחר שתרצי לקרוא לו. אחת מהנחות היסוד החזקות ביותר היא שאנחנו חייבים להתמקד בתחום מסויים שהוא הפוטנציאל שלנו ואנחנו חייבים להיות מקצועיים באותו התחום ולעסוק רק בו. זוהי הנחת יסוד שלצערי אפילו מאמנים לוקחים כברורה מאליה למרות שהיא לא מקדמת כל אחד (אותי היא לא קידמה). אני קורה לה הנחת היסוד של ה"התמקצעות". המצחיק הוא שזאת הנחת יסוד מודרנית מאוד (בערך מתקופת המהפיכה התעשייתית). לפני מספר שנים קראתי במקום כלשהו על המושג שנקרא "העבודה המספיק טובה" (The good enough job) המושג שינה את חיי. העבודה המספיק טובה היא עבודה שמספקת לנו הכנסה סבירה. היא אמנם לא עבודת חלומותינו אבל אנחנו לא ממש סובלים ממנה והיא מספקת לנו את ה"דלק" לעסוק בתחומים האחרים שמעניינים אותנו. היא נותנת לנו את הזמן על מנת לעסוק בתהליך של התפתחות אישית בתחומים השונים שמעניינים אותנו. העבודה המספיק טובה נועדה לאנשים כמוך וכמוני שיש להם הרבה תחומים שאליהם הם נמשכים שהפוטנציאל שלהם הוא לעסוק בתחומים שונים בתקופות שונות (אפילו במהלך אותה שנה). אז בשלב הראשון הייתי רוצה לשאול אותך: מהי מבחינתך עבודה מספיק טובה? כמה זמן פנוי היית רוצה להשאיר לך לשם התפתחות עצמית (תקחי בחשבון שאת גם מגדלת את תינוקך להיות ילד מקסים)? האם את מעדיפה עבודה במשרה חלקית? או אולי עבודה עונתית (כלומר את עובדת חלק מהשנה ובחלק השני יש לך זמן להתפתח)? או שילוב של שניהם? רונן

 

[nan3]

וואו..

רונן תודה! באמת נתת לי חומר למחשבה. אני תמיד אומרת שאנשים מודדים אותך לפי המקצוע ישר שואלים "מה אתה עושה?" ואני כ"כ לא מסכימה עם זה בכל אדם יש כ"כ הרבה מעבר למקצוע. אז אם אדם הוא עו"ד אז מה? זוהי דרכו להתפרנס בלבד. החברה מודדת עפ"י העיסוק והסטטוס החברתי כ"כ חשוב לכולם שזה מבלבל... גם אותי אני מודה. מה שכתבת בהחלט מכוון אותי ועבודה מספיק טובה לעכשיו תהיה פקידות, גן ילדים, משהו כזה (יש לי ניסיון) עבודה זמנית למס' חודשים.. גם תהיה מספיק טובה. משרה חלקית גם. אני הולכת לשלוח קורות חיים. וגם לחשוב עוד על הדברים... תודה רבה לך שפכת אור ומיקדת בקלות. שיהיה יום מקסים.

 

[shir300]

תודה לרונן ועוד הערה

רונן, הארת את הנושא מזווית מאוד מעניינת ומקוריית. תודה. נאן, השאלה היא איך את מודדת את עצמך ובכך חשוב להתמקד. מה עושה לך טוב, כי אף אחד לא חי את החיים שלך חוץ ממך. זה נשמע שיש לך כיוון שהוא טיפולי. את רוצה לעבוד עם אנשים- למדת פסיכולוגיה, את נמשכת ליעוץ רוחני. אני חושבת שעשיה היא אחד הדרכים לגלות מהו המקום המתאים לנו.ולכן עבודה עם ילדים למשל שיש בה פן טיפולי אולי תעניין אותך את צריכה לנסות ולהתנסות.. לחפש ולבדוק ולהפוך כל אבן בדרך- ותוך כדי לשאול את עצמנו שאלות. אני ממש מבינה את הקשיים שלך כי גם אני עברתי ועוברת אותם. לפעמים תהליך ההתבהרות ומציאת המקום שלנו בעולם לוקח יותר זמן ממה שהיינו רוצים. ממליצה לך מאוד למצוא מישהו שיעזור לך להבהיר ולכוון את עצמך למקום הנכון ולבדוק מה מעכב אותך. לכולנו יש מעכבים. את יכולה לעשות את זה באימון או בטיפול. בהצלחה

 

[Music addicted 1]

התשובה שלך מעניינת

הוספתי לי כלי אימוני כמאמן בתחילת הדרך, ורעיון לערך בחיי. את המושג "טוב דיו" אני מכיר מכל הקשור להורות, שם ויניקוט דיבר על הורות טובה דיה. אני מניח ששאלו את המושג הזה משם לתחום הקריירה. תודה רבה. רועי.

 

[bridges]

אני גם מניח שזה הגיע משם...

תודה לך.

 

[Music addicted 1]

תוכל לתת לי ביבליוגרפיה בנושא?

 

[bridges]

חפש את הספר

Refuse To Choose (לצערי רק באנגלית). אני לא זוכר את שם הכותבת. זהו יותר ספר ייעוץ מאשר ספר אימון אבל הוא כולל את תת-הטיפוסים השונים של טיפוס "הסורק" (כלומר אדם שאוהב לעסוק בהרבה תחומים) ופתרונות מעשיים לכל תת-טיפוס, כולל את העבודה המספיק טובה. רונן

 

[Music addicted 1]

תודה רבה ../images/Emo45.gif

 

[CIsaac]

תוכל לקרא קצת מתוך הספר כאן

http://books.google.co.il/books?id=...=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4#PPA14,M1

 

[helee1]

אני מודעג מבינוניות

רונן שלום מה שאתה כותב הוא בהחלט זווית מאד מעניינת אבל יחד איתה יש סכנה! סכנה של בינוניות סכמה להפוך (או להישאר) אנשי הכמעת. אשנים שכמעת שמחים באמת עם עצמם אנשים שכמעט סיימו דבר כזה או אחר ואנשים הישיגו את מה שהם רוצים. נאן את מעידה שיש לך פוטנציאל וזה גם ניכר במה שאת כותבת. נכון שצריך להחליט על סידרי עדיפויות צריך להחליט במה להשקיעה יותר מהזמן אבל צריך להחליט את ההחלטה הזאת מתוך ניתוח של לאן אנחנו רוצים להגיעה. להחליט להיות גננת אכשיו כדי לסיים עוד תואר זה מצוין כי אז אנחנו לא מוותרים אנחנו פועלים במלוא המרץ והפוטנציאל לקראת המטרה. עוד דבר: אנחנו אף פעם לא יכולים להבטיח תוצאות. האימון מנסה לכוון שכל הזמן נהיה בעשיה לקראת המטרה. זה בסדר גם לזהות מסלול כמשהוא שלא מתאים. במקרה כזה צריך פשוט לבחון שוב את האפשרויות ולבחור איזה לנסות הפעם. נאן את אומרת שיש לך המון עיסוקים ואת מתרגמת את זה לבעיה. אני רואה את השפע שבזה. יש לך המון אפשרויות ואת לא ידעת איזה מהם תהיה האחת הכי טובה. קודם כל תיסתכלי על האפשרויות כשפע ולא שבעיה (באמת יש כאלה שאין להם את זה). אחר כך באיזה מהם להיתמקד ראשון. גם כאןן אם תירצי יש לך כתובת יהושע

 

[bridges]

סכנה?

היי יהושע, תשקול שבינוניות היא שיחה. יש אנשים שתמיד רואים את מי שטוב יותר מהם ואז הם תמיד "הבינוניים". אני הייתי פעם בין האנשים האלה עד שהבנתי שאהיה תמיד בינוני מפני שתמיד אצליח למצוא אנשים טובים ממני. אותו הדבר נכון לאנשי הכמעט. (ד"א אנשים שרואים כל הזמן את האנשים הפחות טובים מהם לא במצב הרבה יותר טוב). עבודה על "בינוניות" ו"כמעט" (ועל ההיפך) היא עבודה פנימית ולא קשורה לעשייה. היא עבודה של הסתכלות האם אני מרוצה או לא. ללא קשר לאנשים אחרים. זה בדיוק העבודה עם סורקים (קצת נשמע משהו ממד"ב,לא?), לקבל את זה שהם לא יתקדמו בתחומים השונים כפי שאחרים שמתמקצעים בהם יתקדמו. אבל לראות את היתרונות שיש ברב-תחומיות על פני התמקצעות. גם לאנשים שמתקצעים יש תפקיד בעולם וגם לאנשים שהם רב-תחומיים. ואני לא מסכים איתך. אימון הוא לא רק על עשייה לקראת מטרה, זה גם על להיות שלם עם התוצאות שיש לך לעצור ולחגוג את ההגשמות שלך ועוד עבודה פנימית. המטרה של אימון היא לא "המטרה" אלא תחושת שביעות הרצון מהחיים. "המטרה" היא אמצעי להגעה לאותה תחושה. רונן

 

[צלילה ראש1]

רק את יכולה לדעת מה עוצר אותך!

ורק את יכולה לדעת למה את לא ממשת את הפוטנציאל שבך ורק את יכולה לדעת למה את סוחבת את התאר שלך שנים. אלו תשובות שרק את יכולה לתת אותם. מכמה מילים שכתבת, את יודעת, זה יהיה לדעתי (!) לא ראוי לתת לך עצות... ובכלל באימון, המתאמן הוא זה שעושה את ההתבוננות שלו על עצמו פנימה בעזרת המאמן. ולא מקבל עצות. הרי מה שאת עברת זה לא מה שאני חוויתי אז איך אני יכולה לדעת מה עוצר אותך? אלו שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך. בתור התחלה על מנת שיההי הלך כיון אני מציעה לך לרשום על דף את המחשבות שלך על הנושיאם המעוכבים בחייך. האם תמיד עיכבת את עצמך? ממה את מפחדת? בהצלחה

 

[nan3]

היי צלילה

אם לומר את האמת קצת הבהלת אותי. הרגשתי שהטחת בי אמת וזה קשה. לאחר שקראתי את דברייך מספר פעמים הבנתי שבאמת אני מעכבת את עצמי אני מניחה שיש בי פחדים רק שקשה לי לגלות ממה אני כ"כ פוחדת... אני יודעת שאני מוכשרת ויכולה לעשות הכל טוב הניסיון גם מראה על כך והתגובות מהסביבה. כך שחשבתי שאולי זה קשור לביטחון עצמי אבל אני לא בטוחה.. קיימים פחדים ממה? איני יודעת אולי הקפיצה למים עצמה קשה לי כי אח"כ אני שוחה מצוין. מודה לך על התייחסותך.

 

[צלילה ראש1]

יקירתי.

מצטערת שהבהלתי אותך. לא התכוונתי. סתם בשביל הקטע... כשאת הולכת לבריכה או לים כמה זמן את מסתובבת סביב הברכה עד שאת מחליטה להכנס למיים? ואיך את נכנסת למים?

 

[nan3]

בוקר טוב צלילה

אני מאד אוהבת את הים והמים והאמת שאני ישר נכנסת למים איך שאני מגיעה אבל... אני לא קופצת אני נכנסת לאט לאט (המים קרים בד"כ ) יום קסום

 

[צלילה ראש1]

נו.. יופי תראי איך זה קשור למה שקורה לך

בחיים. אולי בגלל זה לוקח הרבה זמן עד שאת מסיימת את התאר? אולי בגלל זה לוקח הרבה זמן עד שאת תחליטי אם העבודה היא קבועה או זמנית... כי להחליט שאת הולכת לעבוד אם הבנתי נכון כבר החלטת. שימי לב שזה דפוס התנהלות שלך ועכשיו צריך לראות איפה בשרשרת יש את החוליה החלשה שאותה אפשר לפרוץ וממנה לעבור. אם את צריכה עזרה. יש לך כתובת