Villains

[it must be bunnies]

../images/Emo129.gifVillains../images/Emo101.gif

אז כן, אני יודעת שזה משודר רק מחר ב-5, היי, חכו, בעצם זה כבר היום... אבל אני לא אהיה בבית אז ראיתי את הפרק עכשיו כדי להגיב עליו, אל תצפו למגילה כי אני לא חושבת שזו תהיה אחת. אבל יכול להיות שעל Two to go תהיה. טוב, לפרק. פרק טוב בעיניי. שוב, לא טוב כמו Two to go, אבל ממש פרק טוב. אחרי השיר פתיחה אנחנו עוברים לחדר של ווילו וטארה למראה שבו נגמר Seeying red. ווילו בוכה, מלוכלכת מדם, לא מאמינה, ומחזיקה בידיה את אהובתה המתה. היא קוראת לאוזיריס, והוא לא מסכים להחזיר את טארה. ווילו נדהמת וכואבת, לא מבינה מה קרה הרגע, טארה מתה. טארה, שלפני רגע חייכה אליה, שרק לפני כמה דקות התנשקה איתה והייתה האדם הכי מאושר שיש. החיים נלקחו ממנה, ולא יוחזרו. כי זה "מוות טבעי". מוות של בן אדם(היא מלאך, אבל זה לדיון אחר) ע"י בן אדם. כ"כ פשוט זה נשמע וכ"כ עצובה המציאות. ואני לא רוצה להזכיר את החתיכת $*#^*&)# הזה שוב, אבל איך הוא נכנס לבר של השדים, מתרברב, עם חליפה מפוארת, משקפי שמש, כאילו הוא הרגע זכה במליון דולר. והערפד אומר לו:This girl is gonna be coming for you, big time. אבל מישהי אחרת ממלאה את תפקידה של באפי. The witch. Which witch? הקטע שווילו שואבת את כל המידע והכוח מהספרים הוא מדהים. איך הוא זורם למעלה, עד שהשיער שלה נהיה שחור. ודון. חזרה הביתה מג'אניס, ותראו מה היא מוצאת. כשהיא הלכה הכל היה מושלם. ווילו וטארה היו ביחד, ולפי ההתלהבות שלה בתחילת פרק שעבר, אפשר לראות כמה זה חשוב לה, ועכשיו... טארה מתה. וכ"כ קשה לדון. היא כ"כ הרוסה. יושבת על הרצפה, מכורבלת כמו כדור, כי היא לא רצתה להשאיר את טארה לבד. כמעט ירדה לי דמעה. הקטע שדארק ווילו מצילה את באפי- It's so small. ו-This dying thing's funny once, maybe twice. קטע מרשים ממש הוא הקטע עם דארק ווילו והעצירה של האוטובוס. הקטע שבאפי וזאנדר מגלים שטארה מתה הוא ממש טוב, וכ"כ עצוב. Guess the last shot was the charm. והקברנים או איך שלא קוראים להם, כשהם לקחו את הגופה של, אלוהים קשה לי אפילו לכתוב את זה. כשהם לקחו את הגופה של טארה, הם כמובן אמרו את המשפט הסטנדרטי שלהם- Sorry for your loss, אבל אין להם מושג איזה אובדן זה. משפט כל כך פשוט, אומר כל כך הרבה. זה אובדן שאי אפשר לחזור ממנו. אי אפשר לחזור להיות the same people we were לפני המוות הנורא הזה. מוות ששינה את החיים של כל כך הרבה אנשים. וחרץ את הגורל של אשה אחת שפעם הייתה מאושרת, פעם הייתה מאוהבת, פעם דיברה, והילכה, פעם נישקה, ובכתה ואהבה, אבל כל זה נגמר עכשיו במשפט הפשוט של הקברנים. וזאנדר- I've had blood on my hands all day. Blood from people I love. האמת היא שאני צריכה לחשוב על טארה עוד הרבה, ואני יודעת שגם אתם, אבל יש כאן קטע קצר עם קלם שעושה לנו "קומיק-ריליף". מי בא לראות מארגנת החתונות? קלם זה אחד הדברים הכי חמודים שיש.(חוץ מאנדרו בסוודר פרחוני). המרדף של דארק ווילו אחרי וורן, הפעלולים שהוא חשב שיעזרו לו.. הדבר הראשון שהוא זורק עליה פשוט כ"כ עשוי טוב.. היא מפסיקה את זה באמצע התנועה, שוברת את זה לרסיסי קרח, ועוברת ביניהם. רואים בעיניים שלה את כל השנאה והנקמה הטהורה ביותר. החלק שהכי נגע בי בשיחה שלהם היה- One tiny piece of metal.. Destroyed everything. והקטע עם ה-Took her light away ריגש אותי. BORED NOW. מיה.

 

[it must be bunnies]

אז כן, זה יצא דיי ארוך, מה תעשו לי?

 

[c o n n o r]

נגיד תודה גדולה...

 

[it must be bunnies]

../images/Emo9.gif

 

[Serenity From Hell]

אוהו איזה פרק

קודם כל ממש אחלה כתיבה, היה כיף לקרוא (אגב, תעשי רווחים בין פסקאות, כך יהיה הרבה יותר נוח לקרוא). כל הקטעים עם ווילו פשוט מדהימים, השד בהתחלה, שינוי צבע השיער, המידע מהספרים שמגיע אליה, המפה על החולצה של טארה, האוטובוס וכו', והסוף אוי הסוף מדהים. עד לקטע של השלת העור של וורן, הרגשתי שמגיע לו, אבל כשהיא הורידה את העור זה ממש.. (וזה מה שיפה בקטע, בהחלט מעביר את תחושת הזעזוע). היה עצוב לראות את הגופה של טארה חצי פרק, בדיוק באותה תנוחה כשנפלה ואף אחד לא הזיז אותה. דון המסכנה, בגיל כזה לעבור.. והשד ששמר עליה פשוט דמות ממש חמודה. אהבתי שספייק כל פעם אומר "ביץ'" זה משעשע אותי. זה יפה שבכל הכאוס הזה, באפי שומרת על גבולות וחוקים וצלילות. כשזאנדר אמר שכל היום דם של אנשים שהוא אוהב נמצא עליו, ממש היה עצוב. הסוף של הפרק פשוט אדיר לדעתי.

 

[c o n n o r]

פרק מצויין מכל הבחינות

השינוי החיצוני של ווילו שעכשיו מתאים לאישיות שלה כועסת ומלאת נקמה לא בוחלת בשו אמצעי כדי לנסות להחיות את טארה ושהיא מגלה כי הדבר בלתי אפשרי היא עצמה מחסלת את אל המוות אוזיריס . וורן האידיוט מנסה להיות גבר על כל המעשים שלו אך שהוא מגלה את האמת שבאפי עוד חייה וווילו רוצה את ראשו אנחנו רואים את וורן האמיתי ילד פחדן שבורח כל פעם שהוא בסכנה . באפי עצמה מנסה להתמדד עם הרצון לנקמה שלה ושל ווילו גן אחרי הכדור שכמעט הרג אותה באפי עדיין לא שוכחת את חובותיה כקוטלת ולא מוכנה להרוג את וורן אלא להשאיר אותולחסדיה של מערכת החוקים של בני האדם למרות שהוא אשם כמו כל ערפד שהיא אי פעם שלחה לדאסטוויל(במילותיו של זאנדר). הפרק עצמו היה קשה במיוחד לדון שעזבה בית שמח ומלא תקווה וחזרה לבית קברות היא חוזרת לבית שומם אף אחד לא נמצא ומוצאת את טארה שהייתה לה חברה קרובה יותר מכל הסקוביז מונחת על הרצפה מתה ועדיין לא רוצה להשאיר אותה לבד לא מבינה עדיין את המוות למרות שהוא סובב אותה מאז שהיא הפכה לבת אדם. זאנדר צריך להמודד עם דמם של כל החברים שלו על הידיים שלו ומאשים את עצמו שלא עשה כלום שראה את האקדח של וורן ומתחיל להאשים את עצמו בסיוט שכרגע התחיל בנוסף הוא צריך להסתגל לכך שאניה חזרה להיות שדת נקמה והיחסים שלהם באמת ובתמים נגמרו. ה"קרב" בין ווילו לוורן היה פשוט מדהים כל נסיונותיו הכושלים של וורן לפגוע בווילו בתחילת הפרק הוא מציין שבעצם כל האומנויות האפלות לא שוות כלם ורק המדע הוא החזק אך בסוף הפרק מתברר לו שכל כוחותיו הטכנולוגים לא מתקרבים אפילו לעוצמה של המאגיה השחורה וגורמים לו מוות איטי ומלא כאבים בעוד שהאקדח נתן מוות מהיר ונטול כאבים.

 

[c o n n o r]

שחכתי משהו קטן..

זה רק אני או שאתם נקרעים מצחוק שאתם רואים את הפרסומת של "קפה עם קארן"?

 

[E v A n E s C e N c]

וואו כל כך חיכיתי לפרק הזה...

נכון נשמע טיפשי....רואים את טארה ברבע מהפרק עם הכדור בלב ושרועה על הרצפה אבל עדיין...אני מתה על הפרק הזה... טוב אני מבטיחה לא לעשות מגילה כמו שעשיתי אתמול...אני ינסה לפחות... וואו ההתחלה של הפרק...הגופה של טארה על הרצפה, הדם על החולצה של ווילו,הנסיונות של ווילו להחזיר אותה והבכי שלה... כל כך התעצבנתי על האוסירס הזה...גם לי היה בא לצעוק כשווילו צעקה... וואו כל כך עצוב...אני עדיין בהכחשה טוטאלית אוקי עכשיו אני יגיד לכם את האמת... לי לא אכפת בכלל אם באפי הייתה מתה בפרק הזה באמת...אני לא משקרת...לא אכפת לי בכלל...באפי כל כך עיצבנה אותי בפרק הזה....והדבר הכי מוזר שדווקא את דון אהבתי בפרק הזה...וזה אפעם לא קרה ראינו שהיה ממש קשה לדון עם כל המצב הזה....כמו שאמרו כאן...היא יצאה מהבית עם המחשבה שהכל בסדר עם ווילו וטארה...שהן ביחד ושהכל יסתדר בין כולם...היא חוזרת לבית ריק ושומם...נכנסת לחדר של ווילו וטארה בתקווה לראות אותן ביחד...והיא מוצאת את הגופה של טארה. אחד מהקטעים הכי עצובים שראיתי עם דון...וכאב לי עליה...באמת...זה אפעם לא קרה....לא שהיא גילה שהיא המפתח...ולא שבאפי קפצה בסוף העונה החמישית...רק פה כאב לי עליה....כי דון הייתה הכי שמחה מכולם (אולי חוץ מווילו וטארה) שהן חזרו....וככה לקחו את זה ממנה בכזו פשטות... אבל לצערי המשחק של מישל די הרס בפרק הזה...שהיא יושבת בצד ובוכה ואומרת "I didnt wanna leave her alone" וה "I dont understand" וכל השאר...היא לא שיחקה טוב וזה די הרס...אבל בכל זאת יש נימה של כאב בקול שלה...וזה מה שהציל פה...נורא אהבתי שבאפי וזאנדר ודון ישבו שם בסלון ודון אמרה שהיא רוצה שווילו תמצא את וורן....אני כל כך הסכמתי איתה...באפי כל כך עיצבנה אותי פה....וורן הרג את טארה, הרג את קטרינה וניסה להרוג את באפי ואת הסקוביס יותר מפעם אחת והיא עדיין לא רוצה שווילו תפגע בו....כל כך כעסתי עליה כאן... אוקי עכשיו לקטע הכי חזק לדעתי בפרק... שווילו נכנסת לmagic box עם המבט הזה בעיניים...די זה המבט הכי חזק שיש...כשהיא חסמה את אניה מלעצור אותה ואת הקטע שהיא מורידה את הספרים ומסתובבת (התמונה למעלה) שם יש את המבט הכי חזק שראיתי בחיים שלי...המבט הזה כלל כל כך הרבה...וגם כל הקטעים שרואים את דארק ווילו עם וורן ביער שם...אלוהים אדירים...יש במבט הזה כל כך הרבה רגשות...שנאה כאב עצב כאס נקמה ולב שבור... אין מה להגיד...אליסון יודעת מה היא עושה...היא אחת מהשחקניות שאני תמיד יעריץ...היא פשוט מדהימה...במיוחד בפרק הזה ובשאר הפרקים של דארק ווילו ובseeing red אחד מהקטעים שבאמת אהבתי זה היה הקטע בבית חולים....רואים את באפי בניתוח ופתאום האורות נכבים ו-ווילו נכנסת... כאן מה שנורא אהבתי זה שלמרות שווילו כבר יודעת שהיא הולכת להרוג את וורן היא לא מספרת לבאפי ולזאנדר...היא לא מספרת שהבנזונה הזה רצח את טארה... פה יש עוד שרידים קטנים של ווילו הרגילה...שהיא אומרת "באפי" ועוד כמה קטעים ממש קטנים רואים שיש עוד קצת מהווילו החמודה והעדינה... אבל אחר כך זה נעלם (תודה לאל) הא המוות של וורן מוות כזה נהדר (כן אני סדיסטית תשתקו) כל כך אהבתי שווילו לקחה את הכדור מבאפי והתעללה בוורן איתו....וואו זה כזה קטע מדהים... כל כך אהבתי את המשפטים שלה כאן: "something is'nt it? one tiny piece of metal...destroyed everything" "it ripped her insides out. Took her light away...from me. from the world...now the one person who should be here is gone. and a waste like you gets to live...one tiny piece of metal....can you feel it now?" וואו...קטעים כל כך חזקים....וכמובן את המבט שנשאר לה בעיניים שהאידיוט הזה מנסה להינצל..."I need jail..." לא...אתה צריך למות... ואתה מתת...מוות נוראי ומוות שראוי לציין לשבח... האא דארק ווילו כל כך שולטת...כל כך עודדתי אותה כאן וממש קיוותי שהסקוביס לא יפריעו... כאן חייבים לציין שג'וס עשה עבודה נהדרת... וואו בסוף באמת יצא נאום...sorry guys אבל הייתי חייבת לכתוב הרבה

 

[E v A n E s C e N c]

הממ תיקונים קטנים

גילתה* כעס*

 

[it must be bunnies]

ממש היה כייף לקרוא! כל הכבוד!

 

[LordOfTheUnderworld]

למה סורי?

אל תמנעי ממגילות! מגילות=טוב!

 

[City Of Angel]

נקמה טהורה ../images/Emo59.gif

אני לא אוהב את דארק ווילו. אני מעדיף בהרבה את הג'ינג'ית החננה והתמימה על המפלצת הגותית השחורה וחסרת הרגשות הזאת. אבל ממש יפה לראות איך כל הדמות הזאת בנויה על כעס טהור ורצון לנקמה- טארה מתה. הדבר הכי גרוע בעולם שיכול היה לקרות לווילו, וגם ווילו הישנה והאהובה מתה איתה נמאס לה לפחד לעשות קסמים, לחשוב מה אחרים יגידו, נמאס לה ש"אנחנו לא הורגים אנשים", לא אכפת לה מכלום. כשהיא החזירה לחיים את באפי היא שיקשקה ועכשיו היא לא ממצמצת ומתעמתת עם אל המוות. כשהיא מבינה שאין מה לעשות היא עוברת לשלב הנקמה. זאנדר אומר לה שוורן עשה את זה. זהו, היא תעשה הכל כדי שהבן-אדם הזה יחטוף (ועוד איך..

), ואף אחד לא יכול לעצור אותה. הקטע שהיא "שואבת" לתוכה את הספרים היה ממש חזק. זאת כבר לא ווילו הישנה שתשב שעות לקרוא ספרים בשביל קסם קטן, היא משתמשת בכל מה שיש לה בלי להתחשב בכלום נ.ב. לפי הקרדיטים, בפרק הזה טארה חזרה להיות "כוכבת אורח"...

 

[alond]

מחסלת את אוזיריס?

בוא לא נגזים. היא "הזמינה" אותו (אם זה בכלל אוזיריס. יכול להיות שזה איזה משרת שבא בשמו להתלונן who calls osiris) וכשאוזיריס סרב, ווילו שולחת אותו מאיפה שבא. וכן, דארק ווילו היא קול! כל כך אהבתי את הקטע bored now ומורידה ממנו את העור. משום מה וורן מת מייד. לא ברור לי למה. הגוף צריך לחיות קצת זמן. אולי הוא התעלף. בכל אופן, ווילו מעלימה אותו מעלי אדמות. אם ווילו הייתה מפסיקה פה, לא הייתה לי בעיה מוסרית איתה.

 

[LordOfTheUnderworld]

דארק ווילו!../images/Emo99.gif

אני מת על המראה הגותי הזה שלה! אוקיי אז את רוב הדברים כבר אמרו פה אבל משהו ששמתי לב תוך כדיי הקריאה זה (ותקנו אותי אם אני טועה) שבעונה השביעית (בהתחלה כשווילו מתוסכלת ממה שעשתה) היא הצטערה על מה שעשתה לבאפי ולאניה ובכלל לסקוביז אבל היא לא הביעה חרטה על זה שהרגה את וורן..

 

[c o n n o r]

אתה היית מביע??

היא לא אמורה להרגיש חרטה הי נקמה בו כיהו רצח את טארה אבל היא ניסתה להרוג את חברים שלה בלי סיבה על זה היא צריכה להביע חרטה

 

[LordOfTheUnderworld]

לא אמרתי שאני לא מסכים איתה

זאת הייתה מין אבחנה..

 

[charmer]

לא מדויק..

בפרק The Killer In Me, ששודר לא מזמן בביפ ועשינו עליו דיון נרחב, ווילו מביעה סוף סוף את רגשות האשם על רצח וורן יימח-שמו. היא מתנשקת עם קנדי ואז הופכת לוורן, ולדעתה זה בגלל שהיא מרגישה אשמה על זה. אח"כ מתברר שזה יותר בגלל שהיא מרגישה שבזה שהיא נישקה את קנדי היא בעצם הורגת באמת את טרה ולכן היא הפכה לוורן. אבל במהלך הפרק, כשהיא עוד לא יודעת את זה, היא חושבת שאולי היא מרגישה אשמה על זה. אז היא מתלבטת בזה ומבינה שזה באמת לא היה בסדר במיוחד.. (אני לא זוכרת את הפרק עד כדי כך אז סלחו לי אם אני טועה במשהו. זה מה שאני זוכרת פחות או יותר).

 

[kittycatbone]

ראו את זה עוד לפני TKIM

ראו את זה בnever leave me שהיא רואה את אנדרו בחנות של הקצב והוא אומר לה :you killed my best friend...were evan. ואז היא אומרת לו: evan? you think i take satisfaction from what I did? סלחו לי על שגיאות הכתיב....אבל אמרו את זה כאן וזה היה פרק 7 עונה שביעית...אז זה היה לפני TKIM (הא כן...זאת מאיה...אני עם בעלי וליאט אצל יסמין...)

 

[Harry the Bloody]

../images/Emo9.gif

 

[MoGanC]

לדעתי פרק גרוע מאוד

אחרי הסוף של הפרק הקודם,אתה מצפה לאיזו התפרצות וANGST,אבל אין פה כלום.הכל איטי,נסחב, אנשים יושבים ומדברים,וילו - שאמורה להיות כועסת מרצון לנקמה - לוקחת את הזמן שלה ללכת להציל את באפי ומחכה לזנדר שיביא את האוטו שלו ושכולם יסעו בצורה נחמדה לחפש את וורן.אין אנגסט, אין תחושת דחיפות, אין כלום. התאכזבתי קשות.קטע העינוי של וורן היה קצת מדיי,לא ראו אותו באמת מפחד,בסה"כ הוא מת עדיין כשהוא מרגיש כאילו הוא כל יכול. 2 הפרקים הבאים גם לא משהו, במיוחד הכתיבה (השורות שוילו אומרת כאלה קלישאות ופשוט נשמעות מגוחכות). וילו פנתה לקסם מהר מדיי,זה כאילו - בום,טרה נופלת,וילו עם עינים,קוראת להחזיר אותה.סתם,ניסיון מהיר לחזור לבסיס של מהות הסדרה,בלי הצלחה,לדעתי.