שרשור היכרות

[solitaryshell]

../images/Emo124.gifשרשור היכרות

בעקבות הודעות אחרונות בפורום, החלטתי לנסות שרשור היכרות. כל אחד (שאינו רוצה להישאר אנונימי) יספר קצת על עצמו. כך אולי נכיר קצת את חברי הפורום ויהיה לנו קל יותר להגיב ולכתוב בפורום (שוב מי שיותר קלה לו האנונימיות מוזמן להישאר אנונימי). אז אני אתחיל: שמי רויטל (כפי שכולם יודעים), אני בת 26, עובדת בחברת הייטק כמנהלת פרוייקטים ולומדת מדעי המחשב ופסיכולוגיה לתואר ראשון. אחותי הצעירה נפטרה מסרטן לפני 4 שנים (30.3.2001), הקשר שלי איתה היה חזק, ואני מתגעגעת אליה בכל יום מחיי. יש לי אחות נוספת (שגם היא לפעמים כותבת בפורום - לא הרבה) ובכדי להשאיר לה את הזכות לכתוב אם היא רוצה או להשאר אנונימית, לא אפרט לגביה, אני רק אכתוב שהיא מדהימה ואני אוהבת אותה מאוד. אני מאוד אשמח אם נצליח להפוך את הפורום הזה למקום חם, בו כל אחד מאיתנו ירגיש שהוא יכול לשפוך את אשר על ליבו ברגעים הקשים, ולשתף אותנו גם ברגעים המאושרים בחייו!!! אשמח לשיתוף פעולה

 

[רעוּת]

../images/Emo26.gif

אני רעות, אני בת 18.5-עוד-מעט-19 אני בצבא (משקית ת"ש) יש לי אחות קטנה בת 13...ואח שנהרג בלבנון לפני 6.5 שנים, הוא היה בן 19.

 

[פ נ י נ ה 1]

שמי פנינה

ואני כותבת בעקר בפורום שכול,ולפעמים בקומונה של הורים שכולים אני אמא של רפולי שנדקר למוות בגיל 20 לפני שנה נשואה ,אמא לעוד שלושה ילדים לפעמים אני מבקרת אותכם באתר מקווה להבין דרככם איך הילדים שלי מרגישים .... מחבקת אתכם פנינה

 

[adi g1]

עדי

אני עדי, בת 19. גם אני בצבא.. אחותי נרצחה לפני שנה וחצי, בפיגוע בטרמפיאדה שבצריפין, היא הייתה בת 19 וחצי. יש לי עוד אחד קטן בן 14. וזהו לבנתיים

 

[אחשל]

אחשל ../images/Emo27.gif

שמי ניר, בן 39, ואני עובד כמנהל פרוייקטים בתחום שירות לקוחות בבנק (מהגדולים

). אחותי הצעירה, שלומית, התאבדה לפני כמעט 8 שנים, בהיותה בת מעט יותר מ-22. יש לי אחות נוספת, יקרה ואהובה, שמבקרת מדי פעם בפורומים שאני כותב בהם, אז אם היא תרצה, היא תציג את עצמה

. כמו שכתבתי כבר, אני מנהל פורום בתפוז ששמו "התאבדות-ההתמודדות שאחרי", והוא פורום תמיכה לבני משפחה וחברים של אנשים שהתאבדו.

 

[משתדלת לשמוח ולשמח]

עדי

קוראים לי עדי ואני בת 19 אחי הבכור ואהוב נרצח לפני שנתיים ושלושה חודשים הפיגוע ירי בגיל 20, יש לי עוד חמישה אחים חיים (כן, אנחנו דתיים אם התביישתם לשאול) וזהו...

 

[studenth]

דנה

אני דנה, בת 22, לומדת ריפוי בעיסוק שנה א'. יש לי אחות בת 18, שתהיה בריאה, ועוד 3 שמלוים אותי ברוחם...

ואפילו את זה קשה לכתוב. זה הכל.

 

[ד י ק ל ה היחידה]

3??????? ממה אם אפשר לשאול..?

 

[studenth]

כשל מולד במערכת החיסון

ו-וירוס ארור - CMV

 

[Oren G]

אורן

אני אורן בן 22 מירושלים. אחותי אודליה נפצעה אנושות בפיגוע בסטייג' לפני קצת יותר מחודש (ב 26/2) ונפטרה כעבור יומיים בגיל 26 וחצי. יש לי אח בן 28 בשם אלון.

 

[ליאן113]

לאורן וכל השאר

קראתי את הקישור ששמת פה על אחותך...אני חייבת לציין שכשיש פיגוע עם הרוגים כל המדינה בצער אבל באיזה שהוא שלב זה עובר לנו....אנחנו חושבים על המשפחות של ההרוגים והפצועים אבל אף פעם לא התרגשתי כמו עכשיו ....הקישור ששמת העלה לי דמעות פתאום ראיתי משהו אחר,גרמת לי להרגיש אחרת אני לןא יודעת להגדיר בדיוק את התחושה.אני לא ממש נכנסת לפה הרבה כי זה מצער אותי מאוד, עולים בי זכרונות ואני ישר מתחילה לבכות. תודה ששמת את הקישור

 

[שלא תדעו]

עמיחי

שלום אני סטודנט, בן 25 איבדתי שניים מהאחים שלי בתאונות דרכים. האושר שלי הם האחיינים הכי מתוקים בעולם... כותב לפעמים בפורום, אבל קורא תמיד. זהו לבנתיים,

 

[רוני 0 1]

דיתי

שמי דיתי אני בת 21, חיילת משוחררת עובדת כמלצרית. אחותי נפטרה לפני 4 וחצי שנים מסרטן כשהייתה בת 10 וחצי. מאז אני עדיין לומדת איך מתמודדים עם האובדן הכאב והגעגועים ולא מאמינה שזה אכן קרה. יש לי עוד 2 אחיות ו2 אחים אהובים. את האמת לא תכננתי לחשוף את עצמי בפורום עד כה שמרתי על אנונימיות מסויימת (סיבה נוספת שקשורה להודעה הקודמת למה אולי לפעמים לא מגיבים,אני אישית לפחות), וחשבתי הרבה אם וכיצד להציג את עצמי בשרשרת היכרות. בחרתי כך.

 

[ד י ק ל ה היחידה]

דיקלה

בת 24 ביוני, מאשקלון עובדת בחברת חשמל ומסיימת תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה אחי רועי נפטר לפני שנתיים וחודש בן 20 במותו סיבת מותו בגדר תעלומה, התמוטט במהלך משחק כדורגל. אני אחות בכורה לעוד 2 אחים מקסימים

 

[LoneStarStateOfMind]

בר.

אני בר,בן 21. חייל בצבא,קצת פחות פעיל משהייתי רוצה להיות,לקראת שחרור. אחותי הגדולה נהרגה לפני שלושה חודשים וקצת בתאונת דרכים כשחצתה את הכביש ונהג לא זהיר במיוחד פגע בה. נשארתי הבכור עם עוד אח קטן שהתגייס לפני חודשיים ואחות בת 11.

 

[mingalim]

נעים מאוד

אני גל, בת 27, עובדת במחלקת מחשבים במפעל גדול. אחי הצעיר ממני בחמש שנים נהרג לפני שלוש שנים וחצי בפיגוע ירי בצבא. יש לי עוד שני אחים שאיתם אני גם יכולה לשוחח - האחד מבוגר ממני, והשני צעיר - התגייס לפני מספר שבועות לצבא, ליחידה קרבית - דבר לא פשוט לנו בכלל. קןראת כל הזמן בפורום, לא כל כך יודעת לפעמים מה להגיב לשיתוף האנשים... שיהיה לכולנו שבוע מצויןומחייך

 

[einat המקורית]

שלום שמי עינת

אני בת 25.5 ואיבדתי את אחותי הקטנה מוריה לפני 4 שנים למחלת הסרטן יש לי עוד אחות גדולה (במקרה מנהלת הפורום), אני מאמינה שאחותי הקטנה מביטה בנו מלמעלה ושומרת עלינו אך הגעגועים כל כך קשים וחזקים, יש לי את המזל שיש לי את אחותי הגדולה שאני יודעת שתמיד תהיה שם בשבלי ואוכל לספר לה הכל כמו כן אני מקווה שגם היא מרגישה כך, חוץ מזה עד היום מאוד קשה לי לעכל את זה שמוריה אינה איתנו אך אני מרגישה שהיא רואה הכל ושומרת עלי ועל משפחתי, לפני כמעט שנתיים התחתנתי עם בחור מדהים שאחותי הכירה ולפני 4 חודשים הפכתי לאמא של ילד מקסים שלצערי לא יוכל לשחק איתה אך אני מאמינה שהיא דואגת לו ושומרת עליו. לגבי הפורום אני מאחלת לכולנו ובמיוחד לאחותי כי הוא יצליח כי אני מרגישה שהוא חשוב ואני כמעט כל יום נכנסת וקוראת אך לפעמים איני מגיבה כי אני לא יודעת מה לומר, הכאב של כל אחד הוא שונה ולפעמים זה קשה להגיב

 

[אוריאל מעוז]

נעים מאוד../images/Emo13.gif

שלום שמי אוריאל מעוז בן 35, נשוי ואב לילד בן 16 חודשים, מלמד ומטפל ברפואה משלימה, ארומטרפיה, רייקי, תאום מגנטי, מודעות עצמית, מנהל פורום רייקי כאן בתפוז, גר בצרפת בפרוורי פריז (העיר הזו עם המגדל החלוד באמצע....) בכ´ באב התשס"א 9/8/2001 בשעה 14:00 נשמע פיצוץ עז שהחריד את רחוב יפו פינת רחוב המלך ג´ורג´ בירושלים. הפעם מסעדת "סברו" בירושלים הייתה המטרה. אחותי תהילה, כמעט בת 19, נהרגה. היא הייתה עבורי לא רק אחות שכן החיים הובילו אותנו לכך שדי גידלתי אותה כבת, והיא הפכה להיות חברת נפש אמיתית, כך שעבורי האובדן היה קשה.

 

[אלילוש]

שלום

אני בת 32. אח שלי נהרג לפני שנתיים וחצי (4.8.2002) בפיגוע ירי. יש לי עוד אח ואחות גדולים יותר ואח צעיר יותר. כמובן מתגעגעת ומרגישה פספוס ענק.

 

[נ.תהילה]

תהילה

אני בת 19 וחצי, עושה שירות לאומי שנה שניה. אחותי נפטרה בגיל שלוש לפני 14 שנים ממחלה נדירה, אני הייתי בת 5. אחרי שאחותי נפטרה נולדו עוד שלושה: אח בן 14, אח בן 12 ואחות בת 10. מגיל 16 כתבתי בפורום "שכול ואובדן" (המונהמון, בתקופות מסויימות יום-יום) עוד כשהיה ב-"IOL", ולאחר מכן כשעבר ל"תפוז". הדהים ועדין מדהים אותי לראות עד כמה פורום יכול להוות פורקן כל-כך כל-כך ענק בשביל כל הכאב שלי, שלנו. למרות שאחותי נפטרה לפני 14 שנים יש לי תקופות שכואב לי כ"כ, ותמיד הרגשתי שרק אנשים שכולים כמוני יכולים להבין שזה לא באמת משנה שעברו מלא שנים, שזה עדין כואב. ואז- טוב לדעת שיש איפה לשפוך... וכמו שרויטל כתבה- ברור שגם כותבים כששמייח