שיר של יום

אסופית02

New member
עקב

התעלמותכם הבוטה
ולבקשת אושייה פורומיסטית (עאלק), אנסה להציע פרשנות אפשרית לשיר. ולא, אני לא מתיימרת לדעת, אבל זה תמיד מסקרן. אנסה להתייחס לזה כמו לציור, אולי זה יעזור לי.. לנתח ציורים זה בכלל מאלף.. בינתיים אני אשמח לשמוע רעיונות. וזה יקרה אחרי שבת.. שבת שלום.
 

lordgino

New member
רציתי להגיד

שהשיר הזה נורא מזכיר לי את ויטגנשטיין, אבל זה נראה לי פלצני מדי אז לא אמרתי
.
 

lordgino

New member
אוי וויז מיר

אם ויטגנשטיין היה שומע שחשבת שהוא משורר...
 

or99

New member
ניסיתי...

אבל זה אחד השירים היותר לא ברורים שקראתי... לדעתי גם המשורר עצמו לא מבין את מה שהוא כתב. נראה יותר כמו משחק אסוציאציות.
 

אסופית02

New member
טוב, אז בוא נחלק ת'עבודה

אתה תחפש את הרמזים המקראיים, ואת הביטויים השבורים, קרי צירוף שמזכיר לך ביטוי, אבל בשיר הביטוי שונה ליצירת משחק מילים. אה, וגם צריך לנסות להבין למה המשורר בחר לאזכר את המקור ההוא. האם הוא משתמש בתוכן של הטקסט המקורי? או שמא הוא מעוות אותו. כנ"ל לגבי הביטויים השבורים (מקווה שזו בכלל הגדרה נכונה). עשינו עסק?
 

or99

New member
חשבתי שזו עבודה קלה...

אבל האמת היא שלא מצאתי יותר מדי. ב-"עקובים משם" בולט הרמז לעקובים מדם. גם בהמשך הפצע שניגר קשור לדם. "לקחת את השתיקה/המילים" אולי קשור ללקחת את הדברים. יש משחק מלים אם "אין" ו-"אני". יש עוד?
 

אסופית02

New member
האמת, שאין הרבה..

על משחק המילים "אין" "אני" לא חשבתי.. ומה עם "ניגר וניגר העולם"- זה מזכיר לי במצלול את "נאמר והיה העולם" (תקן אותי אם טעיתי בציטוט). אני חושבת שהשיר מדבר על השפה ככלי הבעה. הוא משחק עם 2 המשמעויות של המילה "שפה": לשון+איבר. נראה לי שהוא מבקר את השימוש שלנו בשפה, ומנסה לתת בשיר הסבר איך להשתמש בה כראוי. באמירות הקרות "השפה אומרת" הוא מדבר על השפה ככלי חסר רגש, שמטרתו פונקציונלית בלבד: "שמע עכשיו" ל' ציווי. ובסוף הבית "אתה מקשיב"- פה השפה עוברת שינוי, האני, האדם נכנס לתמונה. הוא יכול להפוך את השפה למשו אנושי, חי ולהפיק ממנה "הד". בבית השני יש הוראות ("קח" ל' ציווי) איך להפיק מהשפה את המירב. וגם מעין מילון לאנושית, כשהשפה אומרת X היא מתכוונת בעצם ל... זה בקצרה. מה אתה אומר?
 
למעלה