אני דווקא מבינה אותך,
עד לא מזמן גם אני חיפשתי מערכות יחסים "סתמיות", אם נקרא לזה כך. לא היה לי שום ראש לכל מיני בלבולי מוח והשקעות שבזמנו נראו לי נורא מיותרות כי 'קשר של בני עשרה הוא זמני בהחלט וחבל לבזבז את הזמן'. ואכן יצאתי עם מישהו לפני חצי שנה בערך, קשר קצר של חודשיים, וכשנפרדנו [בצורה ממש לא נעימה שעשתה לי סוג של טראומה, אפילו שלא הרגשתי כלפיו כמעט שום דבר] הרגשתי שזה היה כזה בזבוז זמן. שבזמן הזה יכולתי לעשות המון דברים במקום להשקיע ולחשוב על הקשר ואיך הוא מתקדם ללא הפסקה. אבל, אחרי חודש שקצת נרגעתי ואספתי את עצמי מחדש, נפקחו עיניי; החלטתי שאני לא נתקעת במחשבה הזו. לא בזבזתי זמן, אלא צברתי ניסיון לקראת הקשרים הבאים. נכוות פעם אחת? זה לא אומר שזה יקרה בכל פעם. קשר 'רציני' לא דורש ממך את כל הזמן הפנוי, לא תמיד דורש קוצ'י מוצ'י [אני למשל מתעבת קיטשיות ודביקות]. מה גם שעם הזמן הקשרים נעשים בוגרים יותר ויותר, אל תשכח. המון גם תלוי בבחורה איתה אתה יוצא, ולך תדע מה תרגיש כלפיה ואולי גם תתאהב בה. [: אז אני לא באה להגיד לך מה לעשות, חלילה, רק לתת לך דוגמא מהניסיון האישי שלי ^^ ולהראות לך שזה לא כזה נורא