רגליים קרות!

וואלה, לא חשבתי על זה שההוא החדש

יכול להיות שונה מההוא ההוא. אני לא מאמינה בדברים האלו בד"כ, אבל פה קיבלתי מחברה לעבודה המלצה על ההומאופתית הספציפית הזו (שבמקרה גם שכנה שלי), שעזרה לה בבעיה שהיתה לה עם בנה בן ה- 8. בעיה שנמשכה שנים, אף אחד לא מצא פתרון, הילד סבל מאד, ניתוח כבר היה על הפרק - ואז התרופה ההומאופתית פתרה את הבעיה, ומזה כמה שנים הילד מרגיש טוב. וההומאופתית גם רופאה רגילה, דבר שמוסיף לה ניקוד ואמינות בעיני.
 
../images/Emo124.gifרגליים קרות!

אם זאת את שעושה לי וודו כדי שאבין איך את מרגישה או סתם כי משעמם לך בשעות שאת ערה בלילה, אז זה עובד.
 
אויש!

כנראה שדה חוק שימור הבאסה. מתי זה התחיל? כי אצלנו, מיום חמישי בלילה, יש שיפור ניכר.
 
../images/Emo12.gif

התחיל ביום חמישי בלילה. לא נורא, מפרגנת לך כי אני לא צריכה לנהוג, ויכולה להשלים שעות שינה יחד איתה ביום.
 
../images/Emo12.gif../images/Emo2.gif

מה אגיד ומה אומר? במה זה מתבטא? בערנות ממושכת? אני התחלתי סדרת חינוך בלילה של יום חמישי, וגם התחלתי לתת תמ"לילה (מטרנה עם קורנפלור), וגם נתתי טיפות הומאופתיות לפני שבוע וחצי. ממש יורה לכל הכיוונים, וכנראה שמשהו פגע. אבל ממש לא התכוותי לפגוע בך, כי זה סיוט שאין שני לו (טוב, בטח יש אבל זה מהגרועים).
 
עירנות במקרה הטוב

צרחות אימים ממושכות במקרה הגרוע, ואז מקבלת אקמולי ונרגעת אח"כ (לא יודעת אם בגלל שיכוך כאבים או בגלל הטעם המתוק. האקמולי עובד גם אם נותנים חצי מנה). ביום כולה חיוכים וצחקוקים. ואם מישהו כותב כאן "אולי זה שיניים" אני לא יודעת מה אני עושה לו.
 
אולי זה שיניים?

סתם, סתם. אבל אולי באמת. אצלנו אגב, אין עדיין זכר לשיניים (והילד אוטוטו 8 ח'). אני נותנת אקמולי בנר, אז אין הטעם המתקתק. אבל אם אקמולי עוזר (ולא משנה מאיזו סיבה) אז כנראה שבאמת משהו מציק. לפחות מצאת משהו שעוזר. הנחמה שלי היתה להביט בלילה על בני הגדולים שישנים שנת ישרים. לך אין בנים גדולים - אז את צריכה למצוא משהו אחר להתנחם בו.
 
אצלנו לשיניים יש רק זכר.

כלומר, כל הזמן מזכירים אותן, אבל הן לא באות. כבר ארבעה חודשים כל נזלת, שילשול, ריור, בכי, התעוררות, הכנסת צעצועים לפה, מציצת אצבע וכו' זה שיניים. אבל שיניים אין (והיא קטנה משלך בשבועיים, נדמה לי). לדעתי כל העניין נובע מהרבה שבירות שגרה בימים האחרונים- ישנו אצל סבבא וסבתא, הלכנו עם חברים לבית קפה, כאלה דברים. אני אשתדל לחזור לשגרה ונראה אם זה עוזר. את יכולה להתנחם גם בזה שאצלך זו (כנראה) הפעם האחרונה (נכון?). אצלי זו רק הראשונה. אבל האמת היא שבשבילי זה לא כל כך נורא, כי אני יכולה להשלים את השעות האלה, כאמור. אני רק מרחמת עליה
.
 
אה, כזה זכר יש גם אצלנו, בהחלט.

אני חושבת שאפילו פחות משבועיים. שלי 20.4. והוא בהחלט אחרון! ומזל שכך, כי לאור התנהגותו התינוקית - בכל מקרה הוא היה האחרון.
 

גנגי

New member
(לפני שתשאלו אני אסביר:

יש לי חמש חברות קרובות-מאוד, כמו אחיות שלי. כבר שנים רבות. ארבע מהן נולדו בתאריך הזה. מוזר, לא? אה, והאיש שלי נולד יום לפני כן)
 

Canta Brasil

New member
יש לי שני בני-דודים,

אח ואחות, לא תאומים, ששניהם נולדו בתאריך הזה. ההורים שלהם עסקו בהנה"ח ועד היום אנחנו בטוחים שהם פשוט חישבו במדוייק. זה נעשה נחמד יותר, אם מוסיפים לכך את העובדה שאחותי נולדה ב-28.3 ואני ב-28.2.
 
למעלה