קיטורים

אופס..

בכל מצב, לא נראה לי שיש לך מה לפחד לפגוש אותו.. פשוט תעשי את זה במקום ציבורי שיש עוד הרבה אנשים, ולא יכול להיות כלום
חבל לפספס משהו כזה, נשמע שטוב לך..
 

SweetTemptation

New member
../images/Emo108.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

אני מרגישה שאני מפספסת את הגיל. די..נמאס לי. איך מכירים אנשים חדשים, איך לעזאזל מצטרפים לחבורה שכבר קיימת הרבה זמן, איך מוצאים את האנשים שיעשו אותך שלמה ומאושרת?
 
בכל מסגרת חדשה יש

ואפילו כאן את יכולה למצוא אין דבר כזה "מפספסת את הגיל", לטעמי. בכל גיל יש את ההנאות האלה... גם אני הרגשתי ככה בתקופת התיכון שלי, עד שמצאתי מכל מיני מקומות את החברים שלי... כנ"ל לגבי הצבא הנאה אפשר למצוא בכל מקום, לא צריך גיל כדי לנצל דברים כאלה.
 

Ms Kuolema

New member
פעם שניה בשרשור. פלא עולם בערך.

אני חושבת שאנחנו מתפרקים.
 

adiss90

New member
בעיטה בבטן

כבר מזמן מצאתי את עצמי שרועה על שטיח דימיוני, באפיסת כוחות ובחילה נוראית. אני לא יודעת אם ברגע שמוטבע חותם האנטיפטיות יש דרך חזרה, אבל אתמול מצאתי את עצמי נורא מתעניינת... לא בא לי על זה! לא בא לי על ההתנהגות המזוייפת שלהם ושלי. התחרות המשונה הזו, רדיפה אחרי מי? אנשים זה יופי יופי, באמת. אבל גם עם סלקציות מטורפות וטיבול עשיר- אף אחד עוד לא הצליח להפתיע אותי. כולם איכשהו אותו הדבר. והפצע? ממשיך לספוג דקירות רצחניות מקדימה ומאחורה. הבניין עולה באש ואני רצה רצה היא מתפשטת ושורפת ללא רחם, אני עולה לגג, היא עולה אחרי ונעמדת מולי. מעניין מה תבוא קודם... היא או הקפיצה?
 

saptenn

New member
אני שונאת את זה שהוא גר כ"כ רחוק ממני

ושאני לא יכולה פשוט להיות איתו, ואנחנו צריכים להסתפק בשיחות טלפון הדפוקות האלו, שונאת להתגעגע כ"כ, זה פשוט לא פייר.
 
אני לא בטטוחה מי קורא כאן ומי לא,

אבל לא יודעת. אני מתחילה להרגיש יותר מדי וסומכת על אנשים אחרים שישימו את הברקסים, וזה נורא ל נכון, כי אני מאבדת כל שליטה על המצב ואני מפחדת שבעוד שנה אני אגלה שוואלה, חזרתי בדיוק לנקודת ההתחלה. או הסיום, אנערף. אני לא יודעת מה לעשות עם הכדור הזה אז אני זורקת אותו לצד השני של המגרש, ואני לא מרשה לעצמי כלום ועם זאת מרשה קצת יותר מדי ואני לא מצליחה להיפטר מהתמימות המטופשת הזו ויחד עם זה אני לא מצליחה להינות ממנה, כה שאני יוצאת קירחת מכל הכיוונים וזה רערערערערערע.
 

Tears Dont Fall

New member
45^&$%^$@^@%^@#

אל תקנו נוקיה 6280/88. פשוט אל. למה? כי הוא מלא תקלות. והרגע נשבר לי הפלאפון לגמריי ואני כלכך הולכת לאורנג' לצרוח עליהם! זה כזה מעצבן, ואני רוצה לראות שלא ישדרגו לי את הפלאפון ויפצו אותי על כל הפעמים שהייתי אצלם. אה כן, ואתמול מזה יצאתי שרמוטה, אבל כולם אהבו אותי משום מה. ואני שמחה שהגעתי בסוף לענברי, הייתי צכה את זה לעצמי, וגם בשבילה שכלכך רציתי לראות אותה שוב לפני יום ראשון. ועכשיו אין לי פלאפון. וזה ממש מרתיח אותי כי הפלאפון זה החיים שלי. ;[ חיבוק מישי?
 
וואי, כל כך מוכר

וכן, גם אני באורנג' והיחס שלהם כל כך חרא ואני נמצאת אצלם כל כך הרבה פעמים ונשבר לי כבר מהנוקיה 6280 הזה אתמול הוצאתי ממנו את הבטריה!!!! והוא נשאר דלוק כאילו wtf? וכל פעם שאני מדליקה אותו מתאפסות לו כל ההגדרות כנ"ל לגבי כל נפילה קטנה וזה שנשבר לו המסך כל שנייה... ואם אני גולשת באינטרנט(בודקת את החשבון), הוא קורס לגמרי, נדלק מחדש, ושוב מתאפסות כל ההגדרות וכו' וכו' בע. :<
 

Mrs big

New member
טוב, אני אכתוב רק את הפחות עמוקים

כי למי יש כח לתסביכים שלי בשישי אחרה"צ?... אז - הוא לא יוצר איתי קשר אף על פי שהוא אמר שיעשה כן. יותר מזה, התחברתי למסנג'ר ואז הוא התנתק. הוא הבטיח לי כבר מזמן ועדיין לא קיים. בכלל, אני תמיד איכשהו יוצאת איתו מציקה בסוף. לעזאזל, לא הבטחת לי שנהיה חברים או משהו? ;[ - האחראית שלי בעבודה לא עונה לי למייל אף על פי שהיא שם (נו, ב-GMAIL אפשר לראות אם היא שם) וזה מעצבן. - פסיכומטרי-עבודה-זמן-כיעור-בלהבלהבלה.
 
עישנתי סיגריה.

לראשונה בחיי. פשוט הרגשתי צורך לנסות. [אבל לעזאזל, למה זה בא כ"כ טבעי? כ"כ הגיוני? כאילו היה לי ביד תמיד?...]
 

Tin Doll

New member
גם אצלי זה היה ככה

אני זוכרת שלפני שהתחלתי לעשן היו לי מלא חלומות שאני מעשנת והרגשתי שאני צריכה סיגריה. מוזר לגמרי
 
למעלה