../images/Emo124.gif צפירת הרגעה
קצת הבהלתי כמה מכם במפגש, עם תוצאות בדיקות הדם שלי, אז אתחיל מהסוף. הרופא אמר "לא התוצאות הכי מעודדות בעולם, אבל זה בסדר, אפשר להמשיך כרגיל. תעשי בדיקה נוספת בעוד חודש ואולי תקבלי ערכים נמוכים יותר" ולעצם הסיפור. בבוקר לפני המפגש אצל חנה וליאור עברתי דרך קופת חולים להוציא את תוצאות בדיקות הדם. כל התוצאות ההורמונליות היו תקינות, פרט לFSH ו LH גבוהים מהנורמה. FSH גבוה מראה על ירידה במאגר הביציות. כשיש ערכים גבוהים במיוחד, אין מנוס מאשר לפנות לתרומת ביצית. התוצאות הפעם היו fsh- 22.2 mIU/ml , lh- 12.4 mIU/mL הFSH גבוה יותר מהערך התקין בביוץ, הLH מתאים לשלב הפוליקולרי (יום 12-14). לקחתי את הדף וחזרתי הביתה להשוות עם הבדיקה הקודמת שלי. ושם הערכים היו תקינים. בבית נתקלתי בנועם@בן שקם קצת על רגל שמאל כשהוא כועס על חילופי דברים שהיו בינינו יום קודם. ובמקום להרגיע אותו, התעמק בלנזוף בי. יצאתי לפגישה כשהפחדים מתחילים לטפס בי, וקצת הבהלתי כמה אנשים במפגש. ליל שבת עבר לאיטו. בלילה התעוררתי המון פעמים כשאני מנסה לא ליפול לפחדים שהתחילו להתגנב בשקט מסביב למיטה. השבת היתה שבת שחורה של שנינו, עם הרבה בכי, ונסיון שלי לשכנע את נועם@בן שלמרות הכל יש סיכוי ואפשר ללכת על תרומת ביצית. הלב נשבר בי כשהאיש שלי אמר "מה בסה"כ רציתי, משהו שיהיה רק שלי. ילד משלי" ואני חוזרת ואומרת גם מתרומת ביצית זה יהיה ילד רק שלךָ. והוא אומר, אבל אני רוצה ילד שלָך. התחושה הית האיומה, כי אני כל כך גאה בעצמי על שהיה לי אומץ לעשות הפסקה ארוכה למרות הגיל שלי לצורך טיפול אלטרנטיבי. טיפול שאמור היה לשפר את הסיכוי שלי, והנה המציאות נושכת ובמקום שיפור אני מוצאת את עצמי מוטלת על החוף אחרי שהספינה שלי טבעה. ידע זה כוח, אבל ידע לא מספק, זה כוח הרסני. בערב ניסיתי לחפש ברשת ערכים של FSH. ברור שהמקום הכי פשוט היה פורמי הרופאים, שם בודאי הייתי מוצאת תשובות, אם היה לי אומץ להכנס ולחפש. הלכתי סחור סחור, מחפשת בכל מיני אתרים ולא מוצאת. למרבה המזל, שושי, שחזרה משבת בצפון, עברה דרכי. נתנה מבט אחד בדף, ואמרה אני לא מבינה בזה, אבל ברור שזה ערכים גבוליים. ופתאום זה נהיה הגיוני. נכון, זה שנראה ערכים גבוליים. גם הזכירה שלמישהי שהיתה כאן בפורום , שאצלה זה נחשב כבר גבוה היו ערכים גבוהים פי כמה. בדקתי שוב את הבדיקות הקודמות. הן נעשו לפני שנה ושבעה חודשים. לפני הIVF הראשון.והרי אני יודעת שבמשך הזמן התגובה שלי להורמונים פחתה, והיבול שלי הצטמצם. אז בעצם סביר שעם הזמן השחלות שלי קצת שברו שמירה. לא ממש מפתיע. בקיצור, שושי וכל תלתליה התחילו להחזיר לי את הצבע ללחיים. הלכתי לישון רגועה בהרבה. וקמתי אופטימית. בערב כבר היה לי אומץ להתקשר לרופא, ואת התשובה שלו כבר רשמתי. התקשרתי לנועם@בן ואמרתי לו שהכל כמעט בסדר, ושסתם בכינו. האבן שנפלה לו מן הלב נשמעה עד כאן גם בלי הפלאפון. בקיצור, בקרוב חוזרת לחתור. אולי משלבת טיפול סיני במקביל. בכלופן, ברשותכן אני קצת עוברת לפאזה שושאית וכנראה לא אדווח על כל צעד. אז שיהיה לכולנו שבוע טוב יותר.
נועם
קצת הבהלתי כמה מכם במפגש, עם תוצאות בדיקות הדם שלי, אז אתחיל מהסוף. הרופא אמר "לא התוצאות הכי מעודדות בעולם, אבל זה בסדר, אפשר להמשיך כרגיל. תעשי בדיקה נוספת בעוד חודש ואולי תקבלי ערכים נמוכים יותר" ולעצם הסיפור. בבוקר לפני המפגש אצל חנה וליאור עברתי דרך קופת חולים להוציא את תוצאות בדיקות הדם. כל התוצאות ההורמונליות היו תקינות, פרט לFSH ו LH גבוהים מהנורמה. FSH גבוה מראה על ירידה במאגר הביציות. כשיש ערכים גבוהים במיוחד, אין מנוס מאשר לפנות לתרומת ביצית. התוצאות הפעם היו fsh- 22.2 mIU/ml , lh- 12.4 mIU/mL הFSH גבוה יותר מהערך התקין בביוץ, הLH מתאים לשלב הפוליקולרי (יום 12-14). לקחתי את הדף וחזרתי הביתה להשוות עם הבדיקה הקודמת שלי. ושם הערכים היו תקינים. בבית נתקלתי בנועם@בן שקם קצת על רגל שמאל כשהוא כועס על חילופי דברים שהיו בינינו יום קודם. ובמקום להרגיע אותו, התעמק בלנזוף בי. יצאתי לפגישה כשהפחדים מתחילים לטפס בי, וקצת הבהלתי כמה אנשים במפגש. ליל שבת עבר לאיטו. בלילה התעוררתי המון פעמים כשאני מנסה לא ליפול לפחדים שהתחילו להתגנב בשקט מסביב למיטה. השבת היתה שבת שחורה של שנינו, עם הרבה בכי, ונסיון שלי לשכנע את נועם@בן שלמרות הכל יש סיכוי ואפשר ללכת על תרומת ביצית. הלב נשבר בי כשהאיש שלי אמר "מה בסה"כ רציתי, משהו שיהיה רק שלי. ילד משלי" ואני חוזרת ואומרת גם מתרומת ביצית זה יהיה ילד רק שלךָ. והוא אומר, אבל אני רוצה ילד שלָך. התחושה הית האיומה, כי אני כל כך גאה בעצמי על שהיה לי אומץ לעשות הפסקה ארוכה למרות הגיל שלי לצורך טיפול אלטרנטיבי. טיפול שאמור היה לשפר את הסיכוי שלי, והנה המציאות נושכת ובמקום שיפור אני מוצאת את עצמי מוטלת על החוף אחרי שהספינה שלי טבעה. ידע זה כוח, אבל ידע לא מספק, זה כוח הרסני. בערב ניסיתי לחפש ברשת ערכים של FSH. ברור שהמקום הכי פשוט היה פורמי הרופאים, שם בודאי הייתי מוצאת תשובות, אם היה לי אומץ להכנס ולחפש. הלכתי סחור סחור, מחפשת בכל מיני אתרים ולא מוצאת. למרבה המזל, שושי, שחזרה משבת בצפון, עברה דרכי. נתנה מבט אחד בדף, ואמרה אני לא מבינה בזה, אבל ברור שזה ערכים גבוליים. ופתאום זה נהיה הגיוני. נכון, זה שנראה ערכים גבוליים. גם הזכירה שלמישהי שהיתה כאן בפורום , שאצלה זה נחשב כבר גבוה היו ערכים גבוהים פי כמה. בדקתי שוב את הבדיקות הקודמות. הן נעשו לפני שנה ושבעה חודשים. לפני הIVF הראשון.והרי אני יודעת שבמשך הזמן התגובה שלי להורמונים פחתה, והיבול שלי הצטמצם. אז בעצם סביר שעם הזמן השחלות שלי קצת שברו שמירה. לא ממש מפתיע. בקיצור, שושי וכל תלתליה התחילו להחזיר לי את הצבע ללחיים. הלכתי לישון רגועה בהרבה. וקמתי אופטימית. בערב כבר היה לי אומץ להתקשר לרופא, ואת התשובה שלו כבר רשמתי. התקשרתי לנועם@בן ואמרתי לו שהכל כמעט בסדר, ושסתם בכינו. האבן שנפלה לו מן הלב נשמעה עד כאן גם בלי הפלאפון. בקיצור, בקרוב חוזרת לחתור. אולי משלבת טיפול סיני במקביל. בכלופן, ברשותכן אני קצת עוברת לפאזה שושאית וכנראה לא אדווח על כל צעד. אז שיהיה לכולנו שבוע טוב יותר.
