פורים

[חי אדר]

הערה קטנה

אם כבר מדברים על מקוריות הרי שהנוסח הראשוני מתייחס אל הדרדעים, שהם בעקבות הרמב"ם. וכידוע בנוסח הרמב"ם אין לא בריך שמיה ולא בר יוחאי ולא עלינו לשבח. תפילות אלו חדרו לתימן דרך השאמי. כבר בעל השתילי זיתים ר' דוד משרקי זצ"ל, כתב בהקדמתו לספרו " כי קדמונינו הלכו בכל עניינהם אחר הרמב"ם" הווי אומר שהגרעין המקורי היה על פי נוסח הרמב"ם. לעניין הקבלה: בחינה לעומק מלמדת כי אי אמירת עלינו לשבח או בריך שמיה לא קשורה לעצם ההתנגדות לקבלה כפי שמקובל להניח, אלא מחמת כך שזה לא הנוסח המופיע ברמב"ם. וגבר החשש שהכנסת שינויים עשויים בעצם לערער את המנהג המקורי מיסודו כפי שעדים אנו לכך היום.

 

[faridi]

הדרדעים לא עושים חזרת העמידה

אין מצב שהם עושים, כך שמעתי. אפילו ביום כיפור. מחשש שמישהו ידבר בחזרה. הם לא נגד הקבלה, רק שהם טוענים שהם לא רוצים להיכנס לעומק. הרי חלק גדול מחיי היום יום הדתיים הינם קבלה, (כמו נטילת ידים) וכן חלק נכבד מאופן התפילה וסדרה.

 

[חי אדר]

תפילת לחש וחזרה

ביום כיפור או בשאר ימי תענית, כן עושים תפילת חזרה. בשאר ימים לא עושים וזה בהתאם לתקנת הרמב"ם שביטל זאת, מארחר ורוב הצבור אינו עומד בתנאים לעשיית חזרה.כגון הקשבה רצופה לברכות, עמידה כמו בתפילה הלחש וכיוצא בזה.

 

[faridi]

מטרת החזרה:

להוציא ידי חובה מי שלא בקי. כך תיקנו אנשי הכנסת הגדולה. אני חווה זאת על בשרי בתור שליח ציבור; יש בבית כנסת בו אני חזן, מבוגרים שעלו מחבר העמים שלא מתחברים ללשון הקדש, הן בהבנה והן בקריאה וכתיבה. אני קורא עבורם לאט וברור את החזרה. גם בקריאת שמע, אני קורא מילה מילה כולל פסוק "וחרה" שנהוג לקראו בלחש, וזאת לקחתי מספר "שערי תפילה" של ר' יעקב רקח זצוק"ל (הנין של "מעשה רוקח",מגדולי רבני לוב) שקבע שמי שמנמיך קולו בפסוק זה, אינו מוציא ידי חובה את מי שלא בקי.

 

[חי אדר]

נקודת המשקל

כים אין את הבעיה שהיתה בזמן קביעת התקנה הואיל ורובם ככולם יודעים לקרא והסידדורים מצויים לרוב לפי כל העדות והמנהגים ובכל השפות. וכאשר קובעים הלכה בוחנים אותה על פי רוב הצבור ולא על מקרים בודדים. ומכל מקום כפי שציינתי הבעיה של חוסר הכוונה וחוסר הכובד ראש היא לב ליבה של הבעיה. בל תשכח שבזמן הרמב"ם היו הרבה שלא ידעו קרא והסידורים לא היו מצויים ואף על פי כן הטעם של העדר כובד ראש גבר על הטעם של חזרת התפילה. גם מהרי"ץ מציין כי בתפילת מוסף שלשבת לא עושים חזרה וזאת על בסיס הטעם שאין הצבור מרוכז דיו בתפילה. נמצאנו למדים כי ההכרעה בעניין אחוזה וקשורה בנקודת המבט שבה מתיחסים לבעיה.

 

[faridi]

התקנה נשארת במקומה

והיא עדין רלוונטית, אם כי קשה לשלוט על כולם ולחנך. לפעמים כשאני עורך אזכרות, ורוב המשתתפים לא בקיאים, אני מעדיף לקרוא את כל העמידה בקול רם בלי חזרה על מנת שכולם יעקבו אחריי ויצאו ידי חובה, בפרט שאין זמן לעשות חזרה. אצל יהודי לוב עד היום, קוראים בליל שבת את כל הברכה האמצעית בקול רם והמקור למנהג הוא שר' שמעון לביא זצוק"ל, (בעל הפיוט "בר יוחאי")ממגורשי ספרד, כשהיה בדרכו לארץ ישראל, הגיע ללוב וראה שהיהודים לא בקיאים בתורה, עד כדי כך שהיו מתפללים תפילת חול בשבת. הוא תיקן לקרוא בקול רם "אתה קדשת" עד "מקדש השבת". עד היום הם נוהגים כך למרות הבקיאות אצל רוב המתפללים. בכל מקרה, תהיה בעיה לכהנים לעלות לדוכן באמצע העמידה, או לעלות לדוכן מתחילת העמידה כמו אצל התימנים.

 

[bigi100]

נטילת ידיים זה מהתורה לא?

"וארחץ בנקיון כפי" וגם יש את הציוו שצווה הק"בה על הכהנים לטול ידיים לפני הכניסה לקודש

 

[faridi]

שלמה תיקן משום שידינו עסקניות

הסדר של הימין שמאל ושלטול מכלי דוקא, ולשפוך כך ולא אחרת, זה מהקבלה. שבת שלום