הלכתי עם חברה מכוכב יאיר לקאנטרי. היו שם מדשאות ענק בגדלים שראינו רק בגני יהושע. היא הראתה לי שלישייה (או אולי אפילו חמישיה?) של אחיות שלמדו איתה בביה"ס, והיתה שם (תחזיקו חזק) בריכת גלים! אמריקה.
אחרי שנות התפדלאות אין קץ, התחלתי לפני חודש לשחות בערב. הבריכה שלנו פתוחה 3 פעמים בשבוע עד שעה 22:00, והכי כייף זה ללבוש בגד ים ולצאת מהבית בשעה 20:00, להשאיר את כל הבלגן של תהליכי סוף יום מאחורי ולחזור רעננה כשהבית כבר שקט ורגוע. מאז שהתחלתי לא פספסתי אפילו פעם אחת (למעט ט' באב שגרם לסגירת הבריכה [ממש לא ברור, בישוב חילוני כשלנו]). ועל כך אני גאה מאד.
מה שאני אוהבת בשחיה שלי זה שאני לא חייבת לאף אחד כלום, אין לי קבוצה או מדריך, אין שעת התחלה, אין שעת סיום - וכל הפרמטרים האלו לא גורמים לי לחפף אלא בדיוק להיפך, באופן תמוה.