../images/Emo124.gif לא מתאפקת...
לא יכולה להתאפק יותר. למרות שעוד לא ראינו דופק
, ואפילו לא שק הריון, הריני להודיע: אני ב-ה-ר-י-ו-ן!
היתה בטא 269, שהפכה ל-869, שהפכה ל-2548... וביום שישי נלך לחפש שק. כל זה אחרי שכבר הספדתי את הטיפול הזה: 36 (שלושים ושישה, כן כן) ימים של הזרקות פיורגון
, בהם הזקיקים לא גדלו, ואז גדלו כמה והרופא הזהיר מהריון מרובה עוברים. הזקיקים המצפוניים שמעו, נבהלו, וקטנו בחזרה, ושוב נרדמו, וגדלו, וקטנו, וגדלו שוב עד שבייץ אחד... (אני מקווה שרק אחד) ורמות ה-E2 תעתעו גם הן, גדלו וקטנו בלי קשר (חוץ מאשר בסוף) תוסיפו לזה דדליין של נסיעה לחו"ל בלי הבעל - דדליין שבהתחלה נראה רחוק (חשבתי שכשאסע כבר אדע אם הטיפול הצליח; אחר כך חשבתי שאקח מקלון לחו"ל; ואחר כך כבר לא היה ברור אם נספיק משהו) - שלושה ימים לפני הנסיעה קיבלתי הוראה להזריק כוריגון, ולעשות סוף שבוע סוער (בין האריזות והסידורים) לפני הטיסה
ועכשיו אני מחכה לראות שק ושאר דברים מרגיעים. עדיין לא נותנת לעצמי לחשוב שאני בהריון
(לאור הסיום העגום של הקודם) אבל כבר לא יכולה להתאפק... תודה לכל המקסימות שעודדו אותי בשלבי הזקיקים המשוגעים, ובכלל. מתה עליכן! גוליגל.
לא יכולה להתאפק יותר. למרות שעוד לא ראינו דופק
