כוכבת הולכת,כוכבת באה...

../images/Emo124.gifכוכבת הולכת,כוכבת באה...../images/Emo41.gif

קודם כל, תודה רבה לכוכבת היוצאת – סטורמי
. הייתה לנו הזדמנות להכיר מקרוב אדם מקסים כל כך. תודה על ההיענות, ותודה על הנכונות לקפוץ ראשונה למים! והשבוע: קבלו את הכוכבת החדשה S u n n y 1
אז ככה - היא בת 25 והיא סטודנטית
; היא רווקה שטרם מצאה את הנסיך שלה
; מוזיקה זו אהבת חייה
. היא מנגנת קצת על גיטרה
קצת על פסנתר, וקצת על תופים. היא אוהבת את הים ואת הטבע בכלל
, ותמיד שמחה לפגוש אנשים חדשים
. היא ציפור לילה בנשמה
, ובהתאם לשמה היא מחכה כבר לקיץ שיבוא, ובינתיים קורנת לנו כאן בפורום
... יללא, אתן מוזמנות לשרשר שאלות ....
 
3 שאלות לפתיחה...

1. איזו מוזיקה את הכי אוהבת לנגן? 2. מה את לומדת? 3. איפה את הכי אוהבת לפגוש אנשים חדשים?
 

S u n n y 1

New member
היי סקאלי

מוזיקה זו אהבה כזו גדולה בשבילי, ושל הזמן מלווה אותי התחושה שהייתה לי את ההזדמנות והזכות ללמוד לנגן, ככלי שיציל אותי לימים ברגעים קצת יותר קשים. אני אוהבת לנגן יותר שירים שקטים, גם ישראלים וגם לא. גם שלושת אחיי הגדולים
גם הם נגניסטים, אבל פחות מעודנים ממני. אז כשאנחנו נפגשים אני מוצאת את עצמי קצת יותר משתוללת איתם ברוק של שנות השבעים. הרבה פעמים אני מרגישה שכאנחנו מנגנים ביחד, אנחנו מדברים דרך המוזיקה. הקשר בינינו הוא לא הכי קרוב ופתוח בעולם, למרות הרצון של כולנו להתקרב.
אני לומדת תקשורת כבר שנה ג' יש לי רק לצלוח את כל הסמינריונים וזהו בערך! אני לא חושבת שאני אעסוק בזה בעתיד, אבל בינתיים אני נהנית לצלם, לערוך, לכתוב ולהתקשקש עם כל היצירתיות שבזה.
אני אוהבת לפגוש אנשים חדשים כי אני מאמינה שכל בן אדם שנכנס לי לחיים יש לו משהו להעביר לי, ולי לו. איזה מסר, איזה חיזוק, הארה. זה יכול לבוא במשפטים, מילים, התנהגות ואורך חיים של אותו אדם. מהרגע ששמתי לב לעניין אני מגלה שכל מפגש עם בן אדם חדש זה חוויה שיש בה עולם ומלואו והכל יותר משמעותי מבעבר בשבילי ביחסים עם אנשים. כאילו הכל קורה ומתרחש סביבי ואני צריכה לתפוס ולהרים את זה לידיים שלי, אז כל בן אדם, לא משנה איפה בשבילי הוא כוכב.
 
ממי, לא ענית לי על השאלה ה-3 ...

השאלה הייתה איפה את אוהבת לפגוש אנשים חדשים. במסיבות, ברחוב, בפורומים, בפגישות מחזור ......
שמחתי מאוד לשמוע על הקטע של לנגן עם האחים. לפעמים גם חיבור ללא מילים יכול להיות כל כך חזק.
 

S u n n y 1

New member
סקאלי

אם את מתעקשת.....
בעיקר דרך חברים משותפים, או עכשיו כשאני בלימודים וזאת הזדמנות מעולה. גם הפורום הוא דרך נפלאה להכיר את הבנות היקרות שבו, זה חדש לי עניין הפורומים אבל אני מבסוטה. נוצר קשר מיוחד ואני אוהבת את זה. ביום שבת שמעתי שיר של לאה שבת בו היא שרה - "בכל סיפור, בכל עולם, מישהו מגלה שם את עצמו קיים" וישר חשבתי פתאום על MIF היקרה שהיא סיפרה שהיא כואבת את כאבם של היתומים שנפגעו בצונאמי. מה אני אעשה נכנסתן לי ל
 

S u n n y 1

New member
היה לי תזמון מצויין כנראה

רציתי לקרוא חומר על אובדן אם, וחשבתי לעצמי שבטוח אני אמצא כזה דבר באינטרנט. אז נכנסתי ל google רשמתי "אובדן אם" וישר קפץ לי הפורום, זה היה ממש זמן קצר לאחר שהוא נפתח.
.
 

S u n n y 1

New member
סקאלי היי

בואי נגיד שאם לא גלשתי יום שלם, אז מתחיל לדגדג לי...
במסגרת הלימודים למדתי לבנות אתרים, והייתי צריכה לבחור נושא לאתר ולהקים אותו. בחרתי לבנות אתר על אוכל ומתכונים, ואז פתאום נפל לי האסימון שלא סתם בחרתי נושא שכזה. בגלל זכויות יוצרים הייתי צריכה להכניס לתוכו מתכונים מקוריים, ולשם כך אספתי מאמהות של חברות מתכונים שלהן. כל העיסוק הזה היה לי קצת כואב ברגע מסויים, אבל מצד שני היה בעל משמעות עבורי - הייתה לי הזדמנות להרגיש כמו אמא בתוך עצמי לכמה רגעים. דרך אגב - האתר לא פעיל יותר בגלל זכויות יוצרים - חבל, הייתי שמחה לצרף קישור.
 

נ ע ם ב ת

New member
הי sunny ../images/Emo42.gif

באיזה גיל איבדת את אמך ? יש איזה שיר שאהוב עליך במיוחד ושאת גם מנגנת אותו ?
 

S u n n y 1

New member
היי נעם בת

אימי נפטרה כשהייתי בת 10. היא הייתה בת 44. אימי הייתה חולה במשך 8 שנים ארוכות בטרשת נפוצה, כשעם הזמן מצבה הדרדר, כך שבגיל מאוד צעיר היא כבר לא הייתה בבית, כל פעם הייתה מאושפזת וחוזרת לבית. בגיל 7 היא עברה סופית לבית חולים סיעודי, ואפשר לומר שעבורי היא כבר לא הייתה עוד מאז. אין לי זכרונות רבים ממנה, ומה שאני כן זוכרת זה את הסבל שלה, את חוסר היכולת לדבר ולתפקד. מאישה יפה ומטופחת היא נהייתה כמו פרח שקמל. אבל אני יודעת בתוכי שבשנים שהיא הספיקה לגדל אותי - כלומר עד גיל שנתיים היא העניקה לי אהבה אינסופית כאילו מילאה לי את השק בתוך ליבי, לימים יותר קשים. שיר שאני מאוד אוהבת וגם נפלא לנגן אותו בפסנתר הוא "נוצה ברוח" של ריטה. שיר יפיפיה. כמו נוצה ברוח הפראית הוא לא ימצא אותך במקום שהיית לפעמים עולה בי הד קולך והוא חוזר אלי והוא בא והולך לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע ישן כמו נוצה נלקחת עם הרוח מחלון פתוח לרווחה ורק ביקשת לנוח הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה כאילו לא נרגע קול צחוקך המשוגע לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע אל מול עיני היית נוצה ברוח
 

Storm131

New member
sunny 1

סיפור כל כך עצוב וקשה על אימך.ממש לא חווית אותה הרבה ובכל זאת יש בך כל כך הרבה אופטימיות,וזה יפה. השיר הזה באמת מקסים וגם את נשמעת לי כבחורה מקסימה.
 
היי SUNY

*ספרי קצת על משפחתך. * איך היית מגדירה את SUNNY? מהן התכונות הבולטות שלך? יש משהו בך שהיית רוצה לנות? *איך את רואה את עצמך בעוד 5 שנים מהיום?
מראש על התשובות.
 

S u n n y 1

New member
היי מיכל

מות אימי השאיר אותנו די מבולבלים. את אבי ואת שלושת אחיי הגדולים ממני, וכמו שכתבי באחת ההועדות בעבר, כלונו גדלנו כי גודלים. אבא שלי פתאום מצא את עצמו עם 4 ילדים קטנים ואישה חולה בכסא גלגלים. לצערי אנחנו לא סיפור המשפחה של "למרות הקושי יצאנו חזקים". הלוואי. כל אחד מאיתנו התפזר לו לאנשהוא וגידל את עצמו. אבא שלי נתן ונותן עדיין את כל מה שיש לו, אבל לנו זה מעולם לא הספיק. מה גם שפעמים רבות החברה שלו הייתה במקום הראשון, כשעוד היינו קטנים וזקוקים לו. היום אני מקבלת אותה ומכבדת את שניהם. הם לא חיים יחד, אבל אם זה מה שעושה לו טוב אני שמחה בשבילו. בואי נגיד שלראות את ההורים שלנו עצובים זה לא הכי כיף בעולם. אצלנו במפשחה לא נהוג לבטא רגשות ולהראות חולשה, כך שאנחנו די מרוחקים אחד מהשני, ואף אחד לא מסוגל לדבר. יש רצון וכולנו רוצים להיות קרובים ומאוחדים, אבל זה לא קורה. אחרי טיפול שעברתי הצלחתי להתחבר לרגשות שלי והבין בדיוק מה אני מרגישה ורוצה, והתקשורת שלי איתם השתפרה, ואני מקווה שיום אחד גם הם ילכו לטפל בעצמם וימצאו מזור לכאב שלהם. להגדיר את עצמי...אני חושבת ומרגישה תמיד שונה ואחרת לכאן ולכאן. לפעמים אני מרגישה שאני שונה מכולם ולא מצליחה להתחבר, ולעמים השוני הזה נראה לי מיוחד ויפה. אני חושבת שאני מאוד רגישה לכאב של אנשים אחרים, אני חברה טובה ונאמנה, שומרת סודות, כמו כותל לחברים שלי. הייתי שמחה שיהיה לי יותר בטחון עצמי. זה פשוט מבהיל לפעמים. אני צריכה זמן כדי לתת אמון, וכשזה קורה יש בי נהרות ושפע להעניק. אני מקווה ומאלחת לעצמי עוד 5 שנים להיות אשה נשואה עם משפחה בדרך. זה החלום שלי, וכאן בפורום אני מרגישה הכי נוח לבטא את זה. אני רוצה כבר ליצור את הקן שלי, את המפשחה שלי, לסגור מעגל ולהרגיש שוב תחושת יציבות ולא תלישות. אני מאמינה שאני אמשיך את הדרך "הרוחנית" שהתחלתי לפסוע בה, ונראה לאן זה יוביל.
 
למעלה