חלק אחר בדגם - הפיצולים

tlingit

New member
../images/Emo124.gif חלק אחר בדגם - הפיצולים

מסילות שמתפצלות בעזרת מסוט (או מפלג) אשר על גביהם הרכבות יכולות לשנות את כיוון הנסיעה שלהן, רכבת ממול יכולה להגיע ולעבור הלאה או שהרכבת הבאה ממשיכה לכיוון אחר. אין סוף לאפשרויות
(ותודה לחן על דיוק המונחים) אילו אפשרויות אתם מכירים? אילו פיצולים יצרתם אצלכם בדגם
מה חשוב להביא בחשבון כשבוחרים מסוטים, לפני שמוציאים את הכסף בקניה?
אתם מוזמנים להעלות תמונות של מסוטים מתוך הדגם שלכם, להסביר אילו שיקולים הנחו אתכם בעת הבניה והקניה שלהם, מי שיש לו טיפים, הצעות או רעיונות מוזמן לתרום אותם
וכתמיד, הבמה פנויה לשאלות והתייעצויות שלכם
 
מסוטים, צמתים ותחנות

שילבת כמה נושאים שונים בהודעה שלך - 1. מסוטים / מיפלגים - אלו המסילות ה-'מפצלות' עצמן מסוטים יכולים לשמש לכמה מטרות, העיקריות ביניהן הן: 2. צמתים - מפגש של כמה קווי רכבת (לפחות שניים, כמובן) - כאן רכבות יכולות לשנות את מסלול נסיעתן. 3. תחנות - אני מניח שכולם יודעים מה הן תחנות נוסעים ותחנות משא (ותחנות משולבות), אבל יש גם תחנות שאינן משמשות למטרות מסחריות (העלאה והורדה של נוסעים או פריקה וטעינה של משא) - אלו הן תחנות תפעוליות, שמשמשות, לדוגמה, למפגש רכבות, כלומר, מאפשרות לרכבות בכיווני נסיעה מנוגדים להפגש בבקו חד-מסילתי או לרכבות מהירות לעקוף רכבות איטיות שעוצרות עבורן. מסוטים יכולים כמובן לשמש גם במתחמים תפעוליים כמו מוסכים וסדנאות וגם במעבור בקו הראשי, כלומר קישור בין שתי מסילות או יותר באותו קו שלא בתחום תחנה - רלוונטי רק לקווים בני יותר ממסילה אחת (כמו קו החוף הכפול של רכבת ישראל, שכולל קטעים תלת-מסילתיי בחיפה ובאיילון וארבע-מסילתיים בין תחנות תל אביב מרכז ותל אביב האוניברסיטה)
 
שיקולים בבחירת מסוטים

במציאות יש הרבה שיקולים בבחירת מסוטים, אבל היחיד מהם שמעניין אותנו בדגמי מסוטים הוא הגודל והזווית. במציאות, זווית קטנה יותר מאפשרת מהירות גבוהה יותר בעת הפנייה אבל דורשת יותר מקום (וגם יותר כסף). בדגם אין בעיות של מהירות, אבל המקום הוא בעייה של ממש, ולכן מרבית דגמי המסוטים הם בעלי זווית הרבה פחות חדה מזו שבמציאות, אם כי רוב היצרנים הגדולים מציאים גם גרסאות יותר מציאותיות (ויותר יקרות) ויש יצרנים קטנים שממש מייצרים דגמים מציאותיים (ויקרים ומסובכים להתקנה). גורם חשוב שמשפיע רק על דגמי מסוטים הוא החיבור החשמלי (אני מניח שרוב המבקרים בפורום מפעילים את דגמי הרכבות באמצעות העברת חשמל דרך הפסים, ולא עם בטריות או מנועי קיטור). הבעיה הזו רלוונטית בעיקר לדגמי מסילות דו-קוטביות, כלומר, ללא פס אמצעי כמו במרקלין או ליונל. באלו ה-'צפרדע' (המפגש באמצע המסוט בין שני פסים שחוצים אחד את השני) חייב להיות מבודד בשביל למנוע קצר. ישנם 'צפרדעים' מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, גם מבחינת תפעול וגם מבחינת מראה, ובד"כ מה שיותר יקר יותר מוצלח, אבל לחפש באינטרנט או במגזינים ביקורות ודעות על המוצר אותו אתם שוקלים לקנות. הבידוד על פני הצפרדע מצריך חיווט חיצוני בשביל לאפשר לציוד המניע (קטרים/קרונועים) להמשיך לקבל חשמל גם אחרי המעבר על הצפרדע. כאן נכנס שיקול נוסף ברכישה - האם לרכוש מסוט שבו שלושת הקצוות מחוברים ביניהם חשמלית כל הזמן, או כזה שמכוון את חיבורי החשמל לפי המסילה. הסוג השני, ה-'מת', משמש בעיקר בסטים למתחילים ובמסוטים הבסיסים של היצרנים הגדולים, והוא שימוש למי שרוצה לחסוך במתגים של הפעלה וכיבוי של מסילות - באופן זה, קטר בשלוחה או בעקלתון לא יושפע ממה שקורה בקו הראשי עד שהמסוט מכוון לשלוחה ולעקלתון. וכמובן, כדאי להזכיר שמלבד המסוטים הבסיסיים (קו ישר ופנייה מעוקלת אחת) יש גם סוגים פחות נפוצים, שעיקר שימושם הוא חסכון במקום - מסוט משולש (קו ישר ופנייה מעוקלת משני צידיו, קיים גם במציאות), מסוט מעוקל (גם הקו 'הישר' מעוקל, אני לא בטוח שקיים במציאות) ומסוט כפול, שבו יש גם הצטלבות בין שני קווים ישרים וגם קישור מעוקל בין הקווים בשתי הזוויות הקהות - הקיצור בגרמנית הוא DKW ובאנגלית קוראים לזה Double-Slip. שימושי מאוד לחסכון במקום, ולכן תמצאו כזה, בין היתר, בין תחנות תל אביב מרכז לתל אביב השלום. ודבר אחרון שמאוד חשוב לזכור לפני הזמנת המסוטים החדשים - הקפידו לבדוק היטב כמה מסוטים אתם צריכים מכל כיוון - מסוט ימני ומסוט שמאלי!
 
תכנון צמתים בין קווי רכבת

לצורך הנוחיות, אתייחס כאן רק לצמתים בין שני קווי רכבת חד-מסילתיים, ראשי ומשני - זה הסוג הנפוץ ביותר של צמתים בדגמי רכבות. ממילא ניתן להרחיב את העקרונות לסוגים אחרים של צמתים, אם כי קחו בחשבון שברגע שמוסיפים קו כפול (דו-מסילתי) נוספים כמה שיקולים חדשים, שאשמח לפרט אודותם אם מישהו ירצה. לצורך פישוט ההסבר צירפתי מספר תרשימים בקובץ Word, וליד כל אחד מספר זיהוי שאשתמש בו בהסבר: - צומת 'פשוט' (תרשים 1) – מסוט בודד, שמקשר בין השלוחה לקו הראשי. מתווה זה משמש בד"כ עבור שלוחות ולא עבור צמתים בין קווים ראשיים. החסרון העיקרי שלו הוא העדר הגנה מפני נייד בורח (ללא שליטה) בשלוחה, שפשוט יתגלגל עד לקו הראשי ויחסום אותו, מצב העלול להוביל לתאונה. הפתרון לחסרון זה הוא בדרך כלל התקנת שומטן או לשון שימוט שמשולבים (כלומר, מתואם) עם המסוט – כאשר המסוט מכוון לקו הראשי, השומטן או לשון השימוט שבשלוחה יגרמו לנייד שעובר על פניו להישמט (לרדת מהפסים) לפני שיגיע לקו הראשי ויתקיל (יחסום) אותו. צומת כזה תוכלו למצוא, לדוגמה, בין קו חיפה-נהריה לשלוחה לבתי הזיקוק וחיפה כימיקלים (בסמוך לרחוב משה דיין וכביש 22). - צומת עם מעבור (תרשים 2) – בצומת כזה ההגנה מפני התקלת הקו הראשי על-ידי נייד בורח היא באמצעות התקנת שני מסוטים, אחד מול השני – כשהמסוט בקו הראשי מכוון אל הקו הראשי, הסמוט שבשלוחה מכוון אל סעיף עיתוק קצר, עם אוטם בסופו, וכך קרונות בורחים בשלוחה או בקו המשני לא יגיעו לקו הראשי. - תחנת צומת (תרשים 3) – לפעמים יש צורך להקים בצומת בין קווים ראשיים, או אפילו בין קו לשלוחה, תחנת רכבת של ממש – בין א ם מסחרית ובין אם רק תפעולית. במקרה כזה, כמובן, תיבנה כל תחנה לפי הצרכים שלה. כדוגמה הבאתי כאן את המתווה של תחנת נען של רכבת ישראל כיום, שמשמשת כצומת בין קו לוד-באר שבע לקו לירושלים. כיום התחנה הזו תפעולית בלבד, ומשמשת בעיקר למפגשי רכבות. - משולש (תרשים 4) – לעיתים צריך לאפשר תנועה ישירה בין שני הקווים בכל הכיוונים האפשריים, (כמו למשל, אם הצומת נמצא בין שלוש תחנות חשובות שבין כל שתיים מהן מופעלות רכבות. במקרה כזה פשוט יוצרים צומת משולש, שבנוי בעצם כמו שלושה צמתים 'רגילים', וכדוגמה ציירתי כאן משולש של צמתים 'פשוטים', אבל יכול להיות כל סוג של צומת בכל קודקוד. כבוני דגמי רכבות חשוב לזכור שאם המערכת שלנו מופעלת עם מסילות דו-קוטביות (כמו רוב דגמי הרכבות ולא כמו מרקלין), חיבור של משולש כזה ייצור קצר, ויש להתקין מבודדים ומתגים לצורך הפעלתו.
 

shimonfu

New member
תמונות של פיצולים במסילות

לשאלתך ובקשתך בשמחה,מצורף מספר תמונות של פיצולי קווי מסילה,תמונה 1 מקו נסיעה לקראת תחנה קטנה כפרית,בתמונה מס 2 הפיצול ממבט רחוק כאשר בצד שמאול רואים את ההתחברות חזרה לקו הנסיעה המרכזי,תמונה 3 מראה פיצולים בתחנה למספר רציפים כנ"ל תמונה 4,בתמונה 5 נבחין בפיצול כפול הממזג שתי קווים ומפנה לשני כיונים,בתמונה 6 נראה מפצל שיצאותיו הן בסיבוב בניגוד לפיצול מקו ישר,ובתמונה 7 נוכל לראות שהשימוש בפיצולים בתחנה וריבוי הרציפים יוצר אפקט מרשים ושווה השקעה,כל זאת בצירוף הסבריו והארותו של חן נותנים תמונה ותשובה לך ולמתענינים הנוספים בפורום,בברכת רכבתים
 
למעלה