>>>^^^ התקנות 3

../images/Emo124.gif >>>^^^ התקנות 3

כולם יודעים כי הנכנס למרינה מפנה דרך ליוצא מהמרינה. מתוך איזה תקנה בחוק נובע הכלל הזה? ואולי ע"י כך נבהיר דבר חשוב ולא מספיק ברור!
 

Alex33

New member
אולי בגלל היותו מוגבל בכושר תימרון?

שהרי לדוגמא,לפחות במרינה ת-א , ודאי ביפו, תקנה כזו-אם יש..-מאפשרת למי שכבר בתעלת יציאה להמשיך החוצה..שהרי אין לו ברירה, אין הרבה מקום להסתובב..במרינה מודרנית וגדולה אין בעיה כזו. מאידך בים גלי-גבה גלי הייתי מצפה שלסירה הנכנסת , הנמצאת כבר באיזור גלים נישברים וכבר "מחוייבת"( COMITTED ) לנתיב אף שעדיין מחוץ לשובר כמה עשרות מטר, תהיה יכולת כניסה מהירה ובלתי מופרעת..זו שבפנים בכל זאת בים שקט ולא נמצאת בסכנה... אז מה התקנות אומרות..?איך הן לוקחות בחשבון את שני המצבים הללו?
 

ה ש ח ף

New member
תקנה 9

כלי שייט היוצא מהמרינה הוא מוגדר בתעלה צרה או נתיב שייט (כמוגדר בתקנה). לאומתו הכלי הנכנס, כל עוד לא התחיל להכנס, ובלשון התקנה: כלי שיט המתקרב לסיבוב או לשטח של תעלה צרה או נתיב שיט... רק חשוב לזכור ! התקנה דורשת "להמנע מלעכב" ולא דורשת לפנות דרך, כלומר הכלי היוצא לא פתור מחובתו לפעול לפי התקנות הנוספות. בנוסף אפשר להתייחס גם לכלי שייט המוגבל בשל השוקע, לפי תקנה 18. שימו לב שהתקנה דורשת מהכלי המוגבל להציג את האותות המתאימים (אורות או צורות) כדי לקבל את הזכות. גם כאן הדרישה היא "להמנע מלהפריע" ולא דרישה לפינוי דרך, וזה אומר שבכל מקרה, גם ביציאה מהמרינה אתה חייב להיות ערני ולפנות אם נדרש.
 

סקיפר1

New member
תקנה 9: ב:

כלי שייט שאורכו פחות מ 20 מטר, או מפרשית, לא יעכבו את מעברו של כלי שייט היכול לשוט בבטחה רק בתוך תעלה צרה או נתיב שייט.
 
>>#@ אם כך:

זה לא הנכנס למרינה מפנה ליוצא מהמרינה.אלא הנכנס לתעלה צרה מפנה לנמצא בתעלה הצרה.בלי קשר לנכנס ויוצא מהמרינה.
 

arye9

New member
ניסיתי

למצוא תקנה בנושא באתר משרד התחבורה ולא מצאתי (אולי פספסתי) ואז היתי מביא את תקנה 1 ב) שום דבר האמור בתקנות אלה לא יפריע בהפעלתן של כל תקנות מיוחדות שהתקינה רשות מתאימה לגבי מעגנים, נמלים, נהרות, אגמים או נתיבי מים פנים-יבשתיים, הקשורים בים הפתוח ואשר כלי שייט ימיים עשויים להלך בהם. תקנות מיוחדות כאמור יהיו תואמות ככל האפשר לתקנות אלו. כך שאולי זה רק נוהג וימאות תקינה?
 
למעלה