../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif
ונחמד שעשו את זה בסגנון ארכאי. לא שזה נכון. היה לי העונג המפוקפק לעבוד עם מטריד סידרתי מרשים, אז גם חתיך עם בייבי פייס מתוקים, שהוצנח כסמנכ"ל לחברה שעבדתי בה. אחרי שבועיים בתפקידו ההופעה שלו נעשתה זניחה, ובתוך כמה חודשים הנשים סביבו כבר חרקו שיניים. הנורמה היתה עדיין שזב"שנו, אבל אחת מאיתנו טילפנה לרעייתו. לדבריה אשתו אמרה בערך כך: סוררי. הבחור אינפנטיל. אני המפרנסת הראשית והאדם האחראי היחיד בבית. אני צריכה שהוא יחזיק סוף סוף מעמד במשרה בחוץ ושלא יסתובב לי בין הרגליים. ואני תקועה איתו, יש לנו ילדים משותפים; לך לעומת זאת יש ברירה, את יכולה להחליף חברה. רוצה לנחש מה עשינו? דרך אגב, גם מנכ"ל החברה היה גבר גבוה, צנום ונאה, רק שהוא היה קשיש שהתבקש להמשיך בה אחרי גיל היציאה לפנסיה. הוא לא לבש ארמאני וגוצ'י אלא סוודרים כחולים של נערי קולג'. הוא החל את יום העבודה השכם בבוקר בסבב קבוע במחלקות, החל מהמחסנאי במרתף וכלה באנשי המחשב בקומה העליונה, גילה עניין קורקטי בשמחות ובקשיים שלהם, זכר לברך אותם ליום הולדתם ולברר אם בני משפחתם החולים החלימו, הזכיר להם מפעם לפעם שדלתו פתוחה לפניהם ותמיד הקשיב לדבריהם. לדעתי אף אחד בחברה לא היה אומר לו לא, רק שהוא לא הציע. ואם אתה רוצה עוד הימור שלי: לשחקן שמשחק בסרטון הזה את השלימזל הולך הרבה יותר טוב עם נשים מאשר לשחקן שמשחק את חביב הבנות.