הלו"ז החדש

[איליה.]

../images/Emo124.gif הלו"ז החדש

הלו"ז החדש
תודה ל-raminec על החדשות והקישור. הנה החידושים בלו"ז החדש. הסעיפים מנוסחים בלשון צפון-דרום, אך מתייחסים לכיוון צפון-דרום ודרום-צפון כאחד.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לראשונים, גם בימי ששי.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לבית שמש, גם בימי ששי.

לוח הזמנים של הראשונים ושל בית שמש מחזורי לאורך כל היום, דבר שהופך אותו לנוח.

הרכבות לראשונים אינן עוצרות בכפר חב"ד ובבאר יעקב.

הרכבות לבית שמש עדיין אינן עוצרות בכפר חב"ד ובלוד.

הוחזרו כל העצירות בתחנות בני ברק וסגולה, למעט הרכבת שיוצאת מת"א מרכז ב-7:39 לכפר סבא.

תוספת שתי רכבות במוצאי שבת: מכפר סבא לראשונים ומכפר סבא לבית שמש.

הרכבת האחרונה לראשונים מגיעה לראשונים ב-21:42

רכבת ישראל אימצה את התעתיק האנגלי הקלוקל שמשתמשים בו בשלטי הכוונה: Bene Beraq, Kefar Sava, Petah Tiqwa - Segulla.

לתחנה עם השם הכי ארוך בארץ יש בלו"ז החדש שם עוד יותר ארוך: הוד השרון-כפר סבא (א. קוסטיוק). אני בעד שינוי השם, רק רציתי לציין את האירוניה.

בעבר נוצר מצב אבסורדי שבו בין 19:30 ל-20:30 יש 4 רכבות מת"א לחיפה, ובין 20:30 ל-21:30 רק רכבת אחת. העיוות תוקן ע"י הארכת הרכבת לנתניה (ת"א מרכז 20:49) עד חיפה. לא מצאתי הבדלים נוספים, אשמח אם תוסיפו עוד.

 

[הערב יענקלה לאן]

מס' הערות

הלו"ז החדש
תודה ל-raminec על החדשות והקישור. הנה החידושים בלו"ז החדש. הסעיפים מנוסחים בלשון צפון-דרום, אך מתייחסים לכיוון צפון-דרום ודרום-צפון כאחד.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לראשונים, גם בימי ששי.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לבית שמש, גם בימי ששי.

לוח הזמנים של הראשונים ושל בית שמש מחזורי לאורך כל היום, דבר שהופך אותו לנוח.

הרכבות לראשונים אינן עוצרות בכפר חב"ד ובבאר יעקב.

הרכבות לבית שמש עדיין אינן עוצרות בכפר חב"ד ובלוד.

הוחזרו כל העצירות בתחנות בני ברק וסגולה, למעט הרכבת שיוצאת מת"א מרכז ב-7:39 לכפר סבא.

תוספת שתי רכבות במוצאי שבת: מכפר סבא לראשונים ומכפר סבא לבית שמש.

הרכבת האחרונה לראשונים מגיעה לראשונים ב-21:42

רכבת ישראל אימצה את התעתיק האנגלי הקלוקל שמשתמשים בו בשלטי הכוונה: Bene Beraq, Kefar Sava, Petah Tiqwa - Segulla.

לתחנה עם השם הכי ארוך בארץ יש בלו"ז החדש שם עוד יותר ארוך: הוד השרון-כפר סבא (א. קוסטיוק). אני בעד שינוי השם, רק רציתי לציין את האירוניה.

בעבר נוצר מצב אבסורדי שבו בין 19:30 ל-20:30 יש 4 רכבות מת"א לחיפה, ובין 20:30 ל-21:30 רק רכבת אחת. העיוות תוקן ע"י הארכת הרכבת לנתניה (ת"א מרכז 20:49) עד חיפה. לא מצאתי הבדלים נוספים, אשמח אם תוסיפו עוד.

מס' הערות
ראשית, תודה רבה לך ולרמי "המניאק ???" (סתם, שיבוש של רמינאק). ושוב, raminec זה סתם בצחוק, סליחה ! שנית, הלו"ז הזה משופר לאין ערוך מהנוכחי. לפחות בכל מה שקשור ברכבות מכפר-סבא. הן גם עוצרות בכל התחנות ש"נזנחו" (ב"ב ופ"ת). וגם התדירות שופרה כך שבמקום 50:10 זה עכשיו 40:20. כלומר היום יש רכבת ואחרי 10 דק' עוד רכבת ואז הפסקה של 50 דק' ! מעתה יהיו רכבות כל 20 ואח"כ 40 דקות. שלישית, טוב בלי רע אין. למה, למען השם, אין קשר בין לוד לרמלה ובין לוד לבית-שמש, והייתי מוסיף גם בין כפר-חבד לבית-שמש ? הרי בבית-שמש יש קהילה דתית ואף חרדית גדולה מאוד ובכפר-חבד זה רק חרדים. מה עוד שהמון חיילים המשרתים בצריפין יורדים, בדרכם לבסיסם, בתחנת כפר-חבד. כך החיילים הבית-שמשים לא יוכלו לסוע בנוחות לצריפין. רביעית, שוב תודה לך ולרמינאק.

 

[איליה.]

אגב בית שמש - לוד, משהו ששמתי לב

מס' הערות
ראשית, תודה רבה לך ולרמי "המניאק ???" (סתם, שיבוש של רמינאק). ושוב, raminec זה סתם בצחוק, סליחה ! שנית, הלו"ז הזה משופר לאין ערוך מהנוכחי. לפחות בכל מה שקשור ברכבות מכפר-סבא. הן גם עוצרות בכל התחנות ש"נזנחו" (ב"ב ופ"ת). וגם התדירות שופרה כך שבמקום 50:10 זה עכשיו 40:20. כלומר היום יש רכבת ואחרי 10 דק' עוד רכבת ואז הפסקה של 50 דק' ! מעתה יהיו רכבות כל 20 ואח"כ 40 דקות. שלישית, טוב בלי רע אין. למה, למען השם, אין קשר בין לוד לרמלה ובין לוד לבית-שמש, והייתי מוסיף גם בין כפר-חבד לבית-שמש ? הרי בבית-שמש יש קהילה דתית ואף חרדית גדולה מאוד ובכפר-חבד זה רק חרדים. מה עוד שהמון חיילים המשרתים בצריפין יורדים, בדרכם לבסיסם, בתחנת כפר-חבד. כך החיילים הבית-שמשים לא יוכלו לסוע בנוחות לצריפין. רביעית, שוב תודה לך ולרמינאק.

אגב בית שמש - לוד, משהו ששמתי לב
אליו עכשיו:

הרכבות שיוצאות מבית שמש ב-5:42 וב-6:54 עוצרות בלוד.

ביום ששי כל הרכבות לבית שמש ומבית שמש עוצרות בלוד, ולפחות בכיוון צפון יש קישור נוח לכפר חב"ד.

 

[dvir golan]

נסיעת חיילים

מס' הערות
ראשית, תודה רבה לך ולרמי "המניאק ???" (סתם, שיבוש של רמינאק). ושוב, raminec זה סתם בצחוק, סליחה ! שנית, הלו"ז הזה משופר לאין ערוך מהנוכחי. לפחות בכל מה שקשור ברכבות מכפר-סבא. הן גם עוצרות בכל התחנות ש"נזנחו" (ב"ב ופ"ת). וגם התדירות שופרה כך שבמקום 50:10 זה עכשיו 40:20. כלומר היום יש רכבת ואחרי 10 דק' עוד רכבת ואז הפסקה של 50 דק' ! מעתה יהיו רכבות כל 20 ואח"כ 40 דקות. שלישית, טוב בלי רע אין. למה, למען השם, אין קשר בין לוד לרמלה ובין לוד לבית-שמש, והייתי מוסיף גם בין כפר-חבד לבית-שמש ? הרי בבית-שמש יש קהילה דתית ואף חרדית גדולה מאוד ובכפר-חבד זה רק חרדים. מה עוד שהמון חיילים המשרתים בצריפין יורדים, בדרכם לבסיסם, בתחנת כפר-חבד. כך החיילים הבית-שמשים לא יוכלו לסוע בנוחות לצריפין. רביעית, שוב תודה לך ולרמינאק.

נסיעת חיילים
מאד מעניין..... מעולם לא שמתי לב שחיילים יורדים ועולים בתחת כפר חבד.... אולי בגלל שהגעה מהתחנה למחנה צריפין מצריכה תחבורה משלימה שאין ממש בנמצא...?

 

[הערב יענקלה לאן]

תסע הרבה בקו ת"א-רחובות או אשדוד

נסיעת חיילים
מאד מעניין..... מעולם לא שמתי לב שחיילים יורדים ועולים בתחת כפר חבד.... אולי בגלל שהגעה מהתחנה למחנה צריפין מצריכה תחבורה משלימה שאין ממש בנמצא...?

תסע הרבה בקו ת"א-רחובות או אשדוד
ותראה, כמוני, שבכל רכבת בבבוקר או ערב שעוצרת בכפר-חבד היו לפחות חייל או שניים, לעתים אף יותר, שעלו או ירדו בתחנה, והם חילוניים! שאלתי פעם איש קבע שעלה בכפר חבד יחד עם כמה מחבריו איך הוא מגיע מצריפין לרכבת והוא ענה לי שיש אנשי קבע שמחנים את רכבם בחניון (החניה חינם) או שמשהו מחבריהם מקפיץ אותם (נסיעה של 3 עד 8 דקות, תלוי מאיפה בתוך צריפין ועד לתחנת הרכבת של הרבי מלובאביטש...). כמו כן הוא אמר לי שיש הרבה חיילים בחובה שהולכים ברגל לכביש 44 (כביש מקווה-ישראל - רמלה_לוד) ותופסים שם טרמפ ו/או אוטובוס. ההליכה הזו לוקחת לא יותר מ-10 עד 15 דקות.

 

[דוד שטיפלמן]

בענין התעתיק

הלו"ז החדש
תודה ל-raminec על החדשות והקישור. הנה החידושים בלו"ז החדש. הסעיפים מנוסחים בלשון צפון-דרום, אך מתייחסים לכיוון צפון-דרום ודרום-צפון כאחד.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לראשונים, גם בימי ששי.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לבית שמש, גם בימי ששי.

לוח הזמנים של הראשונים ושל בית שמש מחזורי לאורך כל היום, דבר שהופך אותו לנוח.

הרכבות לראשונים אינן עוצרות בכפר חב"ד ובבאר יעקב.

הרכבות לבית שמש עדיין אינן עוצרות בכפר חב"ד ובלוד.

הוחזרו כל העצירות בתחנות בני ברק וסגולה, למעט הרכבת שיוצאת מת"א מרכז ב-7:39 לכפר סבא.

תוספת שתי רכבות במוצאי שבת: מכפר סבא לראשונים ומכפר סבא לבית שמש.

הרכבת האחרונה לראשונים מגיעה לראשונים ב-21:42

רכבת ישראל אימצה את התעתיק האנגלי הקלוקל שמשתמשים בו בשלטי הכוונה: Bene Beraq, Kefar Sava, Petah Tiqwa - Segulla.

לתחנה עם השם הכי ארוך בארץ יש בלו"ז החדש שם עוד יותר ארוך: הוד השרון-כפר סבא (א. קוסטיוק). אני בעד שינוי השם, רק רציתי לציין את האירוניה.

בעבר נוצר מצב אבסורדי שבו בין 19:30 ל-20:30 יש 4 רכבות מת"א לחיפה, ובין 20:30 ל-21:30 רק רכבת אחת. העיוות תוקן ע"י הארכת הרכבת לנתניה (ת"א מרכז 20:49) עד חיפה. לא מצאתי הבדלים נוספים, אשמח אם תוסיפו עוד.

בענין התעתיק
מחייבת את הרכבת, כחברה ממשלתית, הפסיקה של האקדמיה לעברית. (The Law is an ass, but it's the Law.)

 

[איליה.]

חבל. רכבת ישראל היתה אי של שפיות

בענין התעתיק
מחייבת את הרכבת, כחברה ממשלתית, הפסיקה של האקדמיה לעברית. (The Law is an ass, but it's the Law.)

חבל. רכבת ישראל היתה אי של שפיות
בתוך הים של התעתיק המבלבל הרשמי שקיים בארץ. הלוואי שהאקדמיה העברית תתעורר למציאות האמיתית, ותראה שהתעתיק שנקבע על-ידיה לא מתאים בכלל לצרכי היום-יום שעבורם הוא נועד.

 

[אדיה]

תעתיק לעברית

בענין התעתיק
מחייבת את הרכבת, כחברה ממשלתית, הפסיקה של האקדמיה לעברית. (The Law is an ass, but it's the Law.)

תעתיק לעברית
מספר פעמים הועלו כאן השגות לגבי התעתיק הלטיני של שמות ישובים. אכן, Petah Tiqwa או Segulla נראים משונים (מאיפה צצה האות Q? מה רע ב Tikva?) עם זאת, נושא התעתיק הוא סבוך ושנוי במחלוקת בין בלשנים מומחים ולכן צורמת לי הנימה המזלזלת שהובעה כמה פעמים בפורום. אין זה ראוי שהדיוטות (ואני בכללם) יבטלו על הסף את דעות המומחים לנושא מבלי להבין את מקצת הבעיות הכרוכות בנושא. ולמי שמסתקרן מדוע "תקוה" נכתב עם Q ו W, אני יכול להמליץ על המאמר של פרופסור עוזי אורנן. אפשר כמובן לדחות את שיטתו אבל לא יזיק לדעת מה עומד מאחוריה. יובל

 

[איליה.]

אני לא מבטל על סף, אני מבטל בידיעה.

תעתיק לעברית
מספר פעמים הועלו כאן השגות לגבי התעתיק הלטיני של שמות ישובים. אכן, Petah Tiqwa או Segulla נראים משונים (מאיפה צצה האות Q? מה רע ב Tikva?) עם זאת, נושא התעתיק הוא סבוך ושנוי במחלוקת בין בלשנים מומחים ולכן צורמת לי הנימה המזלזלת שהובעה כמה פעמים בפורום. אין זה ראוי שהדיוטות (ואני בכללם) יבטלו על הסף את דעות המומחים לנושא מבלי להבין את מקצת הבעיות הכרוכות בנושא. ולמי שמסתקרן מדוע "תקוה" נכתב עם Q ו W, אני יכול להמליץ על המאמר של פרופסור עוזי אורנן. אפשר כמובן לדחות את שיטתו אבל לא יזיק לדעת מה עומד מאחוריה. יובל

אני לא מבטל על סף, אני מבטל בידיעה.
ואני יודע בדיוק מה הסיבה שבגללה כותבים Bene Beraq או Kefar Sava. אבל תייר שמגיע לארץ ויראה את השמות האלה, לא יקרא אותם נכון. והרי המטרה של השלטים היא לא ללמד את הדקדוק העברי אלא ליצור נוחות עבור אלה שאינם יודעים לקרוא עברית.

 

[אדיה]

פרופ' עוזי אורנן היה משיב...

אני לא מבטל על סף, אני מבטל בידיעה.
ואני יודע בדיוק מה הסיבה שבגללה כותבים Bene Beraq או Kefar Sava. אבל תייר שמגיע לארץ ויראה את השמות האלה, לא יקרא אותם נכון. והרי המטרה של השלטים היא לא ללמד את הדקדוק העברי אלא ליצור נוחות עבור אלה שאינם יודעים לקרוא עברית.

פרופ' עוזי אורנן היה משיב...
1. באיזה תייר מדובר? אמריקאי, גרמני, צרפתי או ספרדי? כי כל אחד יכול להגות באופן שונה מילים נתונות. לאיזה תייר בדיוק צריך להתאים את שמות הישובים? 2. יתכבד התייר וילמד את חוקי הקריאה הבסיסיים של הארץ אליה נסע. מי שנוסע לאיטליה אמור לדעת ש G שאחריה O או A מבוטאת כמו ג בעוד ש G שאחריה E או I מבוטאת כ ג'. ואילו GN (כמו ב Bologna) מבוטא כמו "ני".

 

[alantan]

מגרעותיה ישנן, אך גם יתרון אחד בולט

פרופ' עוזי אורנן היה משיב...
1. באיזה תייר מדובר? אמריקאי, גרמני, צרפתי או ספרדי? כי כל אחד יכול להגות באופן שונה מילים נתונות. לאיזה תייר בדיוק צריך להתאים את שמות הישובים? 2. יתכבד התייר וילמד את חוקי הקריאה הבסיסיים של הארץ אליה נסע. מי שנוסע לאיטליה אמור לדעת ש G שאחריה O או A מבוטאת כמו ג בעוד ש G שאחריה E או I מבוטאת כ ג'. ואילו GN (כמו ב Bologna) מבוטא כמו "ני".

מגרעותיה ישנן, אך גם יתרון אחד בולט
למרות המגרעות שצוינו לגבי שימוש באות Q לדוברי רוב (כל?) השפות הלטיניות והגרמניות, לפחות דוברי שפות גרמניות (גרמנית על צורותיה, הולנדית, דנית, שוודית ונורווגית) ידעו לבטא את האות W. היתרון הבולט בשימוש בתעתיק הוא שלפחות ישנה צורה סטנדרטית ואחידה לכתוב את השמות. אני מעדיף את השימוש בתעתיק המוזר-לעתים על שלל הואריאציות שכל העיריות, חברות התחבורה, וגופים אחרים בוחרים לעצמם לפי ראות עיניהם. לפעמים אפילו אין אחידות בשלטים שמכינה אותה רשות עירונית לאותו שם רחוב, למשל בתל-אביב! ניתן בהחלט לפנות לאקדמיה, ולדרוש הכנת תעתיק יותר מתאים לצרכים ציבוריים. עד שהתעתיק ישונה (אם בכלל), על כל גוף להשתמש בו ולמנוע את הכאוס הלשוני שנוצר.

 

[דוד שטיפלמן]

מסכים

מגרעותיה ישנן, אך גם יתרון אחד בולט
למרות המגרעות שצוינו לגבי שימוש באות Q לדוברי רוב (כל?) השפות הלטיניות והגרמניות, לפחות דוברי שפות גרמניות (גרמנית על צורותיה, הולנדית, דנית, שוודית ונורווגית) ידעו לבטא את האות W. היתרון הבולט בשימוש בתעתיק הוא שלפחות ישנה צורה סטנדרטית ואחידה לכתוב את השמות. אני מעדיף את השימוש בתעתיק המוזר-לעתים על שלל הואריאציות שכל העיריות, חברות התחבורה, וגופים אחרים בוחרים לעצמם לפי ראות עיניהם. לפעמים אפילו אין אחידות בשלטים שמכינה אותה רשות עירונית לאותו שם רחוב, למשל בתל-אביב! ניתן בהחלט לפנות לאקדמיה, ולדרוש הכנת תעתיק יותר מתאים לצרכים ציבוריים. עד שהתעתיק ישונה (אם בכלל), על כל גוף להשתמש בו ולמנוע את הכאוס הלשוני שנוצר.

מסכים
יש גם (הרבה) דברים מצחיקים כגון: - שמות לועזיים שנרשמו ע"ג שלטים בלי שמישהו טרח לברר את האיות הנכון; - תעתוקים ממש מטעים, כגון "חברון"--->CHEVRON (שם של חב' דלק אמירקאית, שפירושו סמל של ראש חץ). לכל הפחות היה רצוי להשתמש באיות המקובל והמוכר של שמות של מקומות תנ"כיים ועתיקים, כפי שהם מופיעים בתרגומים סטנדרטיים, למשל: Jerusalem, Hebron, Beersheba, Jericho, Tiberias וגו'.

 

[alantan]

תעתיק מול שם לועזי

מסכים
יש גם (הרבה) דברים מצחיקים כגון: - שמות לועזיים שנרשמו ע"ג שלטים בלי שמישהו טרח לברר את האיות הנכון; - תעתוקים ממש מטעים, כגון "חברון"--->CHEVRON (שם של חב' דלק אמירקאית, שפירושו סמל של ראש חץ). לכל הפחות היה רצוי להשתמש באיות המקובל והמוכר של שמות של מקומות תנ"כיים ועתיקים, כפי שהם מופיעים בתרגומים סטנדרטיים, למשל: Jerusalem, Hebron, Beersheba, Jericho, Tiberias וגו'.

תעתיק מול שם לועזי
עד כמה שידוע לי, ההוראות הן להשתמש בתעתיק כאשר אין שם לועזי מקובל. בשלטי מע"צ, שלרוב תואמים את התעתיק כשאין שמות מקובלים, משתמשים כמעט תמיד בשם המקובל כמו שכתבת, למעט המקרים הבאים: Hevron ,Be`er Sheva', Zefat, כנראה מכיוון שהשמות המקובלים אינם מוכרים במיוחד בעולם הלא-יהודי. לגבי שאר השמות שהזכרת, הם מוכרים מאוד ברחבי העולם (בעיקר בגלל המשמעות שלהם לדת הנוצרית או תפקידם המרכזי בתנ"ך). לפיכך כמעט תמיד, מע"צ משתמש בשמות ולא כותבים שלטים כגון Teveriyya או Yerikho. למרות הנאמר, יש מספר שלטים של מע"צ (נראה לי שהם ישנים יחסית) בהם כתוב Yerushalayyim או לחלופין Safed, כך שלא תמיד ישנה עקביות בשימוש בתעתיק או השם הלועזי המקובל.

 

[נוסע99]

תודה על הקישור

תעתיק לעברית
מספר פעמים הועלו כאן השגות לגבי התעתיק הלטיני של שמות ישובים. אכן, Petah Tiqwa או Segulla נראים משונים (מאיפה צצה האות Q? מה רע ב Tikva?) עם זאת, נושא התעתיק הוא סבוך ושנוי במחלוקת בין בלשנים מומחים ולכן צורמת לי הנימה המזלזלת שהובעה כמה פעמים בפורום. אין זה ראוי שהדיוטות (ואני בכללם) יבטלו על הסף את דעות המומחים לנושא מבלי להבין את מקצת הבעיות הכרוכות בנושא. ולמי שמסתקרן מדוע "תקוה" נכתב עם Q ו W, אני יכול להמליץ על המאמר של פרופסור עוזי אורנן. אפשר כמובן לדחות את שיטתו אבל לא יזיק לדעת מה עומד מאחוריה. יובל

תודה על הקישור
המעניין מאד בלי קשר לנושא הפורום. כך או אחרת צריכה להיות אחידות. אגב גם בעברית אין אחידות, גם לא בשלטי רחוב - מי מכם שיזדמן לאזור "רחבת מילאנו" בתל אביב מוזמן להביט בשלושה שלטים המציינים את "רחוב הורקנוס" (פינת אבן גבירול) - שנים על הבתים ואחד על עמוד - ויופתע לראות שלושה איותים וניקודים שונים של המילה "הורקנוס".

 

[אדיה]

מגרעות הלו"ז החדש

הלו"ז החדש
תודה ל-raminec על החדשות והקישור. הנה החידושים בלו"ז החדש. הסעיפים מנוסחים בלשון צפון-דרום, אך מתייחסים לכיוון צפון-דרום ודרום-צפון כאחד.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לראשונים, גם בימי ששי.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לבית שמש, גם בימי ששי.

לוח הזמנים של הראשונים ושל בית שמש מחזורי לאורך כל היום, דבר שהופך אותו לנוח.

הרכבות לראשונים אינן עוצרות בכפר חב"ד ובבאר יעקב.

הרכבות לבית שמש עדיין אינן עוצרות בכפר חב"ד ובלוד.

הוחזרו כל העצירות בתחנות בני ברק וסגולה, למעט הרכבת שיוצאת מת"א מרכז ב-7:39 לכפר סבא.

תוספת שתי רכבות במוצאי שבת: מכפר סבא לראשונים ומכפר סבא לבית שמש.

הרכבת האחרונה לראשונים מגיעה לראשונים ב-21:42

רכבת ישראל אימצה את התעתיק האנגלי הקלוקל שמשתמשים בו בשלטי הכוונה: Bene Beraq, Kefar Sava, Petah Tiqwa - Segulla.

לתחנה עם השם הכי ארוך בארץ יש בלו"ז החדש שם עוד יותר ארוך: הוד השרון-כפר סבא (א. קוסטיוק). אני בעד שינוי השם, רק רציתי לציין את האירוניה.

בעבר נוצר מצב אבסורדי שבו בין 19:30 ל-20:30 יש 4 רכבות מת"א לחיפה, ובין 20:30 ל-21:30 רק רכבת אחת. העיוות תוקן ע"י הארכת הרכבת לנתניה (ת"א מרכז 20:49) עד חיפה. לא מצאתי הבדלים נוספים, אשמח אם תוסיפו עוד.

מגרעות הלו"ז החדש
עם כל השמחה על תנופת הפיתוח של רכבת ישראל המתבטאת בפתיחת קווים חדשים ותחנות חדשות בקצב שלפני שנים ספורות ניתן היה רק לפנטז עליו - מצער שברכבת שולטת הגישה של עשיית "חצי עבודה": במקום למצות את הקיבולת של הקווים הקיימים ולהציב רף משמעותי ברמת השירות הנדרשת מקווים חדשים - פותחים קווים חדשים בתדירות לא מספקת. מה התועלת בקו פרברי מובהק כמו ראשל"צ (וגם רמלה ובית שמש) כאשר מדובר ברכבת של פעם בשעה? אותו סיפור היה בפתיחת הקו לכפר סבא עם לוח זמנים מאולץ ופגיעה קשה במשתמשים הותיקים של תחנת סגולה. כדאי שברכבת יפנימו שהשתנו הזמנים (לטובה): הרכבת שכנעה את מקבלי ההחלטות בפוטנציאל העצום שלה וכיום יש נכונות להשקיע סכומים נכבדים בתשתית. מה הריצה "לגזור סרטים"? מנקודת ראות של החזר השקעה עדיף היה למשל לקחת את מיליארד השקלים מהקו החדש למודיעין ולפזרם בין סעיפי רכישת ציוד, שיפור גישה לתחנות קיימות, והכפלת מסילות בצאווארי בקבוק כדי להביא למצב בו תדירות כל רכבת פרפרית תהיה 3-4 פעמים בשעת עומס. זה יביא לכמות גדולה יותר של נוסעים (ע"ע העליה בשנים האחרונות הקו לחיפה, לבאר שבע ופרברית בנימינה-רחובות) מאשר קו נוסף בתדירות בינונית ומטה.

 

[הערב יענקלה לאן]

יש צדק מסויים בדבריך, יובל

מגרעות הלו"ז החדש
עם כל השמחה על תנופת הפיתוח של רכבת ישראל המתבטאת בפתיחת קווים חדשים ותחנות חדשות בקצב שלפני שנים ספורות ניתן היה רק לפנטז עליו - מצער שברכבת שולטת הגישה של עשיית "חצי עבודה": במקום למצות את הקיבולת של הקווים הקיימים ולהציב רף משמעותי ברמת השירות הנדרשת מקווים חדשים - פותחים קווים חדשים בתדירות לא מספקת. מה התועלת בקו פרברי מובהק כמו ראשל"צ (וגם רמלה ובית שמש) כאשר מדובר ברכבת של פעם בשעה? אותו סיפור היה בפתיחת הקו לכפר סבא עם לוח זמנים מאולץ ופגיעה קשה במשתמשים הותיקים של תחנת סגולה. כדאי שברכבת יפנימו שהשתנו הזמנים (לטובה): הרכבת שכנעה את מקבלי ההחלטות בפוטנציאל העצום שלה וכיום יש נכונות להשקיע סכומים נכבדים בתשתית. מה הריצה "לגזור סרטים"? מנקודת ראות של החזר השקעה עדיף היה למשל לקחת את מיליארד השקלים מהקו החדש למודיעין ולפזרם בין סעיפי רכישת ציוד, שיפור גישה לתחנות קיימות, והכפלת מסילות בצאווארי בקבוק כדי להביא למצב בו תדירות כל רכבת פרפרית תהיה 3-4 פעמים בשעת עומס. זה יביא לכמות גדולה יותר של נוסעים (ע"ע העליה בשנים האחרונות הקו לחיפה, לבאר שבע ופרברית בנימינה-רחובות) מאשר קו נוסף בתדירות בינונית ומטה.

יש צדק מסויים בדבריך, יובל
אולם (או אבל, והאבל גדול), יש טעם גם ברכבת של פעם בשעה. המון אנשים מראשל"ץ הנוסעים היום לעבודה באזור הקריה ו/או באזור מתחם הברוסה בר"ג ובאזור עתידים ורמת החייל (מס' דקות מתחנת בני-ברק) עושים זאת היום ברכבם הפרטי וזו "חוויה" הגוזלת בין 40 דקות לשעה וקצת. ברכבת לת"א זה יקח בין 20 ל-30 דקות ולא צריך לדאוג לחניה ולקנסות ולפקקים. אנשים יתאמו את יציאתם מהבית לפני לו"ז, כך שידאגו להגיע לרכבת בזמן. המוני אנשים, בעיקר אלו שלא מקבלים רכב צמוד מעבודתם יעדיפו לסוע ברכבת לתל-אביב. אז נכון שפעם בשעה זה לא משהו, אך זה הרבה יותר טוב מכלום. להזכירך, באמצע שנות ה-90 היו משתי ערים גדולות ומרכזיות בארץ רק 2 או 3 רכבות ביום לתל-אביב, ובכל זאת נסעו בהן כל יום כמה עשרות אנשים. המקומות הם: באר-שבע, אשדוד. היו רכבת בבוקר או מקסימום 2 רכבות בבוקר, ומאשדוד היתה גם רכבת בערב. בחזרה היתה מתל-אביב רכבת אחת, או מקסימום 2, בשעות הערב המוקדמות. והפלא ופלא, מבאר-שבע היתה היענות לא רעה ומאשדוד אפילו יותר. למרות שזמן הנסיעה מאשדוד לתל-אביב הוא כשעה (באוטו אם אין פקקים זה רק 30 דקות). לאט לאט הרחיבה רכבת ישראל את השירות לאותן ערים ובד בבד היתה עליה דרמטית בכמות הנוסעים בקווים הללו. גם לראש העין בשנה הראשונה לקו (נפתח ביוני 2000) היתה רכבת רק פעם בשעה. אפילו היום מתחנת פרדס-חנה-קיסריה יש רכבת כל שעה, ולפעמים אפילו יותר גרוע, לתל-אביב ובכל זאת כל יום נוסעים בה לפחות 300 נוסעים. האויב של היותר טוב הוא הטוב ביותר !

 

[david80]

אכזבה נוספת - הקו לאשדוד, שימו-../images/Emo23.gif

יש צדק מסויים בדבריך, יובל
אולם (או אבל, והאבל גדול), יש טעם גם ברכבת של פעם בשעה. המון אנשים מראשל"ץ הנוסעים היום לעבודה באזור הקריה ו/או באזור מתחם הברוסה בר"ג ובאזור עתידים ורמת החייל (מס' דקות מתחנת בני-ברק) עושים זאת היום ברכבם הפרטי וזו "חוויה" הגוזלת בין 40 דקות לשעה וקצת. ברכבת לת"א זה יקח בין 20 ל-30 דקות ולא צריך לדאוג לחניה ולקנסות ולפקקים. אנשים יתאמו את יציאתם מהבית לפני לו"ז, כך שידאגו להגיע לרכבת בזמן. המוני אנשים, בעיקר אלו שלא מקבלים רכב צמוד מעבודתם יעדיפו לסוע ברכבת לתל-אביב. אז נכון שפעם בשעה זה לא משהו, אך זה הרבה יותר טוב מכלום. להזכירך, באמצע שנות ה-90 היו משתי ערים גדולות ומרכזיות בארץ רק 2 או 3 רכבות ביום לתל-אביב, ובכל זאת נסעו בהן כל יום כמה עשרות אנשים. המקומות הם: באר-שבע, אשדוד. היו רכבת בבוקר או מקסימום 2 רכבות בבוקר, ומאשדוד היתה גם רכבת בערב. בחזרה היתה מתל-אביב רכבת אחת, או מקסימום 2, בשעות הערב המוקדמות. והפלא ופלא, מבאר-שבע היתה היענות לא רעה ומאשדוד אפילו יותר. למרות שזמן הנסיעה מאשדוד לתל-אביב הוא כשעה (באוטו אם אין פקקים זה רק 30 דקות). לאט לאט הרחיבה רכבת ישראל את השירות לאותן ערים ובד בבד היתה עליה דרמטית בכמות הנוסעים בקווים הללו. גם לראש העין בשנה הראשונה לקו (נפתח ביוני 2000) היתה רכבת רק פעם בשעה. אפילו היום מתחנת פרדס-חנה-קיסריה יש רכבת כל שעה, ולפעמים אפילו יותר גרוע, לתל-אביב ובכל זאת כל יום נוסעים בה לפחות 300 נוסעים. האויב של היותר טוב הוא הטוב ביותר !

אכזבה נוספת - הקו לאשדוד, שימו-

למרות ששידרגו והניחו מסילה חדשה בקטע פלשת - אשדוד עד הלום, ולמרות ששאלתי את רכבת ישראל ושענו לי "המסילה החדשה בקטע פלשת - עד הלום תכנס לשימוש במהלך חודש אוגוסט לאחר התקנת מערכת האיתות ואז המהירות בהחלט תעלה בקטע זה, אולם דבר זה יבוא לידי ביטוי עם הפעלת הלו"ז החדש במחצית ספטמבר 2003...", למרות הדברים הללו בכל זאת לא נעשה אף שינוי בזמנים של הרכבות לאשדוד!!! עכשיו בטח תגידו שכל עוד לא הכפילו את המסילה, לא ניתן לקצר את זמני הנסיעות בקטע זה מבלי לגרוע בתדירות הרכבות בגלל מפגשי הרכבות בפלשת ובכפר גבירול, אבל גם לזה יש לי תשובה: בלו"ז הנוכחי בשעות הבוקר הרכבות אכן עושות מפגשים בפלשת ובכפר גבירול אבל אין מפגשים בתחנות רחובות ואשדוד עד הלום, ולכן ניתן לקצר משמעותית את זמני הנסיעות מפני שאם יעשו מפגשים בתחנות אלו (שהרכבות עוצרות שם ממילא להעלת ולהורדת נוסעים) ניתן, גם לוותר על העצירות לצורך המפגשים בפלשת ובכפר גבירול וגם לנסוע הרבה יותר מהר על המסילה החדשה שבין פלשת לעד הלום! הרכבת אכן "הבטיחה" לי ולא "קיימה" אבל אני מנחש שהאמת היא שתנועת רכבות המשא עלתה והיא זה שמונעת את קיצורי זמני רכבות הנוסעים בקטע זה ללא הכפלת הקו! סיבה נוספת שאני משער: שסיום בניית תחנת אשדוד עד הלום החדשה נדחתה, מה ששולל את האפשרות למפגש רכבות נוסעים בטוח מפני שכרגע רק רציף נוסעים אחד פעיל! בכל מקרה אפנה בקרוב לרכבת ישראל כדי לבדוק האם דברים אלו נכונים!

 

[טוט]

מה זה "אשדוד עד הלום"?

אכזבה נוספת - הקו לאשדוד, שימו-

למרות ששידרגו והניחו מסילה חדשה בקטע פלשת - אשדוד עד הלום, ולמרות ששאלתי את רכבת ישראל ושענו לי "המסילה החדשה בקטע פלשת - עד הלום תכנס לשימוש במהלך חודש אוגוסט לאחר התקנת מערכת האיתות ואז המהירות בהחלט תעלה בקטע זה, אולם דבר זה יבוא לידי ביטוי עם הפעלת הלו"ז החדש במחצית ספטמבר 2003...", למרות הדברים הללו בכל זאת לא נעשה אף שינוי בזמנים של הרכבות לאשדוד!!! עכשיו בטח תגידו שכל עוד לא הכפילו את המסילה, לא ניתן לקצר את זמני הנסיעות בקטע זה מבלי לגרוע בתדירות הרכבות בגלל מפגשי הרכבות בפלשת ובכפר גבירול, אבל גם לזה יש לי תשובה: בלו"ז הנוכחי בשעות הבוקר הרכבות אכן עושות מפגשים בפלשת ובכפר גבירול אבל אין מפגשים בתחנות רחובות ואשדוד עד הלום, ולכן ניתן לקצר משמעותית את זמני הנסיעות מפני שאם יעשו מפגשים בתחנות אלו (שהרכבות עוצרות שם ממילא להעלת ולהורדת נוסעים) ניתן, גם לוותר על העצירות לצורך המפגשים בפלשת ובכפר גבירול וגם לנסוע הרבה יותר מהר על המסילה החדשה שבין פלשת לעד הלום! הרכבת אכן "הבטיחה" לי ולא "קיימה" אבל אני מנחש שהאמת היא שתנועת רכבות המשא עלתה והיא זה שמונעת את קיצורי זמני רכבות הנוסעים בקטע זה ללא הכפלת הקו! סיבה נוספת שאני משער: שסיום בניית תחנת אשדוד עד הלום החדשה נדחתה, מה ששולל את האפשרות למפגש רכבות נוסעים בטוח מפני שכרגע רק רציף נוסעים אחד פעיל! בכל מקרה אפנה בקרוב לרכבת ישראל כדי לבדוק האם דברים אלו נכונים!

מה זה "אשדוד עד הלום"?

 

[הערב יענקלה לאן]

עוד נקודה בקשר לרכבת פעם בשעה

מגרעות הלו"ז החדש
עם כל השמחה על תנופת הפיתוח של רכבת ישראל המתבטאת בפתיחת קווים חדשים ותחנות חדשות בקצב שלפני שנים ספורות ניתן היה רק לפנטז עליו - מצער שברכבת שולטת הגישה של עשיית "חצי עבודה": במקום למצות את הקיבולת של הקווים הקיימים ולהציב רף משמעותי ברמת השירות הנדרשת מקווים חדשים - פותחים קווים חדשים בתדירות לא מספקת. מה התועלת בקו פרברי מובהק כמו ראשל"צ (וגם רמלה ובית שמש) כאשר מדובר ברכבת של פעם בשעה? אותו סיפור היה בפתיחת הקו לכפר סבא עם לוח זמנים מאולץ ופגיעה קשה במשתמשים הותיקים של תחנת סגולה. כדאי שברכבת יפנימו שהשתנו הזמנים (לטובה): הרכבת שכנעה את מקבלי ההחלטות בפוטנציאל העצום שלה וכיום יש נכונות להשקיע סכומים נכבדים בתשתית. מה הריצה "לגזור סרטים"? מנקודת ראות של החזר השקעה עדיף היה למשל לקחת את מיליארד השקלים מהקו החדש למודיעין ולפזרם בין סעיפי רכישת ציוד, שיפור גישה לתחנות קיימות, והכפלת מסילות בצאווארי בקבוק כדי להביא למצב בו תדירות כל רכבת פרפרית תהיה 3-4 פעמים בשעת עומס. זה יביא לכמות גדולה יותר של נוסעים (ע"ע העליה בשנים האחרונות הקו לחיפה, לבאר שבע ופרברית בנימינה-רחובות) מאשר קו נוסף בתדירות בינונית ומטה.

עוד נקודה בקשר לרכבת פעם בשעה
שוב, אני מסכים עם רוח תגובתך ובאמת באמת רצוי היה שמראשון תהיה רכבת כל רבע שעה ואולי אפילו כל 10 דקות, בשיא הרצינות!!! אבל, כפי שסיימתי תגובה קודמת: האויב הכי מר של היותר טוב הוא הטוב ביותר. למה? כי מי שמוכן לעשות רק את הטוב ביותר, ולא להסתפק בסתם דבר טוב או טוב יותר, סופו שלא עושה כלום. והנה עוד דוגמאות מהיום, לא מהעבר הקרוב של אמצע שנות ה-90', אלא מימינו אלו, של רכבות של פעם בשעה, אך מלאות ומצליחות. 1. הרכבות בין ת"א לב"ש. יש רק פעם בשעה ובד"כ הן מליאות לחלוטין. 2. הקו נהריה-חיפה, לאורך חלק גדול מן היום יש רק רכבת אחת בשעה בין נהריה לחיפה/ת"א (בין 8 ל-9 בבוקר, בין 10 ל-17 ובין 19 ל-21) ובכל זאת הרבה מאוד נוסעים משתמשים בקו הזה. 3.קו אשדוד -ת"א-בנימינה, לפחות בכל הקשור לאשדוד. בכ-75% מהיממה, יש רכבת אל או מ- אשדוד רק פעם בשעה, ועליך לראות כמה אנשים נוסעים בקו הזה. עבדתי שנה וחצי באשדוד ולפעמים נסעתי ברכבת לשם ומשם, ויש די הרבה ביקוש לקו הזה. למרות שאם אין פקקים הרכבת איטית פי 2 מהמכונית, שכן הרכבת עושה עיקוף ענק לאשדוד ובמקום לסוע לאורך כביש החוף היא נכנסת לכוון לוד, באר-יעקב ורחובות. 4.הקו לרמלה וממנה. נסעתי בו פעמיים ולא הייתי הבודד ברכבת. בכל רכבת כזאת היו עוד כמה עשרות נוסעים, ומשיחה עם מנהל התחנה התברר לי שיש עליה בכמות המשתמשים בתחנה הזאת. 5. בקו ת"א - כ"ס (שאגב, כל התחנות ממנו שם הישוב הוא דו מילי, כגון תל-אביב, כפר-סבא, הוד-השרון, ראש-העין, בני-ברק, פתח-תקווה) יש 2 תחנות, ב"ב ופ"ת, שבגלל אילוצים הרכבות ירדו לפעם בשעה במקום פעמיים. ובכל זאת, יש כמה עשרות עד מאות נוסעים ביום משתי תחנות אלו ביחד. כלומר, בשנה, לפי רכבת פעם בשעה, יש משתי התחנות הללו ביחד משהו כמו 50,000 עד 100,000 נוסעים (בחישוב שנתי, כאמור). לא חבל לא לתת שירות לאותם 50,000 איש, לפחות, מראשל"ץ שצריכים לסוע לתל-אביב או אפילו לחיפה (החלפה בת"א) על בסיס יומיומי??? אני חושב שכן כדאי לפתוח את הקו. בעתיד, כך אני מקווה, כן יכפילו את התדירות ואז כמות הנוסעים משם רק תגדל.

 

[הערב יענקלה לאן]

יש להם תקלה (שגיאת דפוס) בלו"ז

הלו"ז החדש
תודה ל-raminec על החדשות והקישור. הנה החידושים בלו"ז החדש. הסעיפים מנוסחים בלשון צפון-דרום, אך מתייחסים לכיוון צפון-דרום ודרום-צפון כאחד.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לראשונים, גם בימי ששי.

רכבת אחת בשעה מכפר סבא לבית שמש, גם בימי ששי.

לוח הזמנים של הראשונים ושל בית שמש מחזורי לאורך כל היום, דבר שהופך אותו לנוח.

הרכבות לראשונים אינן עוצרות בכפר חב"ד ובבאר יעקב.

הרכבות לבית שמש עדיין אינן עוצרות בכפר חב"ד ובלוד.

הוחזרו כל העצירות בתחנות בני ברק וסגולה, למעט הרכבת שיוצאת מת"א מרכז ב-7:39 לכפר סבא.

תוספת שתי רכבות במוצאי שבת: מכפר סבא לראשונים ומכפר סבא לבית שמש.

הרכבת האחרונה לראשונים מגיעה לראשונים ב-21:42

רכבת ישראל אימצה את התעתיק האנגלי הקלוקל שמשתמשים בו בשלטי הכוונה: Bene Beraq, Kefar Sava, Petah Tiqwa - Segulla.

לתחנה עם השם הכי ארוך בארץ יש בלו"ז החדש שם עוד יותר ארוך: הוד השרון-כפר סבא (א. קוסטיוק). אני בעד שינוי השם, רק רציתי לציין את האירוניה.

בעבר נוצר מצב אבסורדי שבו בין 19:30 ל-20:30 יש 4 רכבות מת"א לחיפה, ובין 20:30 ל-21:30 רק רכבת אחת. העיוות תוקן ע"י הארכת הרכבת לנתניה (ת"א מרכז 20:49) עד חיפה. לא מצאתי הבדלים נוספים, אשמח אם תוסיפו עוד.

יש להם תקלה (שגיאת דפוס) בלו"ז
של הרכבות במוצא"ש. אין הבדל בין שעון חורף לקיץ, ואמור אחו-שקשוקה להיות הבדל של שעתיים בדיוק בזמנים. בשעון קיץ הלוח משכפל את עצמו אבל בתוספת שעתיים בדיוק למה שיש בשעון חורף. כלומר, אם רכבת מסויימת (בשעון חורף) עוצרת בעתלית בשעה 19:59 הרי שבשעון קיץ אותה רכבת צריכה לעצור בעתלית בשעה 21:59. וראו זה פלא, הם התבלבלו במסמך ה-excell שלהם, ושכחו כלל זה.