ציףציף1000
New member
../images/Emo124.gif החשדות 9.10.05 ../images/Emo124.gif
ניק מייסון עבר ניתוח תוספתן חובב המכוניות הובהל לביה"ח לפני מספר ימים עם דלקת, ונותח בהצלחה. הוא מחלים כעת וישוב לפעילות בעוד ימים מספר. בינתיים, בוטלו ה'הופעות' שלו בחנויות ספרים בגרמניה ופולין, ונדחו למועד אחר. ועוד חדשות מייסון: מחר יוצא לאור אלבום הכולל הופעה היסטורית שנתן רוברט וואייט בחודש ספטמבר 1974, באולם "דרורי ליין" (אולם תאטרון, בדרך כלל). בקונצרט בוצע האלבום Rock Bottom במלואו, כאשר וואייט נעזר בכמה חברים וותיקים, שעם חלקם ניגן עוד ב-Soft Machine ו-Matching Mole, כולם מאושיות האוונגרד האנגלי: מייק אולדפילד, ג'ולי טיפט, אייבור קאטלר, פרד פרית', יו הופר - וניק מייסון שלנו בתופים. ג'ון פיל היה המנחה. מסתבר שהאלבום הסתובב בבוטלגים במשך שנים, ועתה הוא זוכה להוצאה רשמית. זו היתה כמדומני אחת ההופעות האחרונות של וואייט, למשך שנים רבות. הוא החליט שלא להופיע עוד - אולי הרגיש שלא בנוח לעלות על הבמה בכסא גלגלים?. בכל אופן, בפסטיבל מלטדאון אותו אצר ב-2002, הוא כן הופיע. Ca Ira וכו' האופרה של רוג'ר ווטרס נכנסה יש למקום הראשון במכירות אלבומי המוסיקה הקלאסית בארה"ב, עפ"י דיווח מ"בילבורד". רוג'ר ממשיך לתת ראיונות לתקשורת. בראיון באיטליה אותו ניתן לראות בוידאו בלינק המצורף (יש 8 קטעים נפרדים), מספר ווטרס על תולדות העבודה על האופרה, על המסר שלה ("המהפכה הצרפתית היתה הפעם הראשונה שבה היתה הכרה בקיום זכויות אדם גלובליות, ומכאן חשיבותה"). הוא שוטח את משנתו הפוליטית: "אטיין רודה-ז'יל, שכתב את הליברטו, זיהה נכונה את המכשול שעומד בפנינו כאשר אנו רוצים להיות אמפתיים כלפי האחר - הצורך ב'וודאות'. המנהיגים של היום פועלים מתוך עמדות קיצוניות, פונדמנטליסטיות. יש להם 'וודאות' שהם צודקים. וזה מכביד על כל אלו שרוצים לחיות איפשהו באמצע, לשלוח את הילדים שלנו לבית הספר בבוקר ולדעת שהם יחזרו בסוף יום הלימודים הביתה, בריאים ושלמים." הוא גם מדבר על הצורך לגשר על הפערים העצומים ברמת החיים, בין מדינות המערב ושאר העולם. ווטרס טוען שברליוז ופרוקופייב השפיעו עליו מאז שהיה צעיר. לדבריו, הוא גם אוהב מוסיקת מקהלה כנסייתית, כדוגמת הרקוויאם של וורדי, ואת בראהמס ובטהובן. הוא טוען ש"אין הבדל בין מוסיקה קלאסית לרוק. מוסיקה היא מוסיקה, בין אם מנגנת אותה תזמורת סימפונית או להקת רוק." כרגיל, ווטרס רגיש מאוד לביקורת כלפיו. הוא מבטל את הביקורת שהושמעו על האופרה, בארה"ב, ואומר שבמקום להשוות אותו לאמני רוק אחרים שניסו כוחם במוסיקה קלאסית, פשוט צריך לשפוט את היצירה בפני עצמה. "מבקר אחד בארה"ב טען שהיצירה מבטאת בעצם את משבר גיל המעבר שלי, שזה תחליף לקניית מכונית ספורט או משהו. ואני רק רוצה להגיד שהוא לגמרי לא הבין כמה קשה ליצור יצירה כזו, כמה השקעה נכנסת לדבר כזה. ובכל מקרה, יש לי כבר מכונית ספורט." ווטרס נשאל שוב על live 8 ועל עבודה נוספת אפשרית עם הפלויד. הוא חזר ואמר כמה הוא שמח על האיחוד, וכמה הוא נהנה וגם האחרים נהנו. הוא הוסיף: "מקודם דיברתי על הפוליטיקאים הנוקטים בעמדות קיצוניות ולא מתפשרים. כך גם דייב גילמור ואני חיינו ב-20 השנים האחרונות.". הוא אמר שהוא מצטער כיום על הריב ביניהם, על עמדותיו הילדותיות, ושהוא התבגר מאז, ולמד שאפשר לעבוד ביחד גם כאשר הדעות ביניהם שונות. לכן התשובה שלו לשאלה האם הם יעבדו בעתיד ביחד היא "אולי!". ראיון נוסף בוידאו ישנו באתר של רויטרס (איכות הצילומים נמוכה). ווטרס מדבר בו על האופרה, ועל כך שהוא היה מעוניין לכתוב עוד יצירות 'קלאסיות' בעתיד, כי זה מוצא חן בעיניו. ראיון נוסף עם ווטרס נערך בתחנת הרדיו האמריקאית WLUS. ניתן להוריד את הראיון בלינק להלן. זוהי ההקלטה המקורית של הראיון, לפני שנערכה לשידור, ולכן המראיין ו-ווטרס מדברים שם כלמיני שטויות בהתחלה ובמהלך הראיון, שבוודאי הוצאו אח"כ מהשידור. ווטרס מדבר באריכות על האופרה, כמובן, וגם מדבר על live 8. הוא משבח את גלדוף ובונו על ההצלחה של הארוע - גם במונחים של לחץ פוליטי על מנהיגי העולם למחוק את חובות מדינות אפריקה. לגבי האיחוד בארוע, הוא אומר שהפלויד היו חלק קטן מארוע גדול, אבל עבורו זה היה ארוע גדול כי זה היה "נהדר" בשבילו להיות על הבמה שוב עם השלושה האחרים, ולשים בצד את הריב שלהם. לדבריו, עוד כשהתחילו את החזרות היה ברור שזה יהיה מוצלח, ויעבור בקלות. לגבי ההצעות שהוצעו להם להופיע, הוא מתבדח: אנחנו מחכים שיציעו לנו מיליארד דולר... . יותר ברצינות, הוא אומר שהם מחכים להצעה דומה ל-live 8, וגם דייב עסוק כרגע באלבום שלו. הוא אמר שהוא היה רוצה לעשות את זה שוב, "לפני שנהיה זקנים מדי". יותר מאוחר בראיון, הוא צוחק על עצמו על שלקח לו "עשרים שנה להרים את הטלפון המזויין ולדבר עם דייב גילמור." אז כנראה שהוא כן התבגר... בראיון אחר אשר נתן ווטרס היום, לתחנת רדיו דיגיטלי קלאסית, אמר ווטרס שהוא מתכנן להקליט שני אלבומי רוק: אחד על פוליטיקה ועל המלחמות הנוראיות, והשני "על אהבה וסקס. זה יהיה כמו Pros and Cons, רק אחרי 20 שנה." נשמע מפחיד. הוא גם הביע רצון לצאת לסיבוב הופעות נוסף, כי הוא מרגיש שיש לו עוד כוח לכך, והוא מעוניין בקשר הבלתי אמצעי עם קהלו. כן חזר ווטרס והבהיר, שוב, שהוא לא עזב את אנגליה בגלל האיסור על ציד שועלים - זו היתה אי הבנה מצד העיתונאי שראיין אותו. ב-14 באוקטובר ווטרס יתראיין בעוד תחנת רדיו בארה"ב, וניתן לשמוע את הראיון בתחנה באותו יום, בשעה 5 בבוקר לפי שעונינו (בעצם, אני לא יודעת, בגלל השעון חורף). הלינק: http://www.wfuv.org/ עוד שמועות על סיבוב הופעות של הפלויד, ועוד הכחשות של גילמור צהובוני לונדון ממשיכים בשמועות על סיבוב הופעות צפוי של הפלויד. גילמור והדוברת שלו נזעקו להכחיש את השמועות, בהודעה רשמית לפיה "לפלויד אין תכניות להופיע בעתיד הנראה לעין." מה שכמובן לא אומר שהם לא יופיעו בכלל בעתיד, ואולי נהפוך הוא. המעניין חלק ב' מיד
ניק מייסון עבר ניתוח תוספתן חובב המכוניות הובהל לביה"ח לפני מספר ימים עם דלקת, ונותח בהצלחה. הוא מחלים כעת וישוב לפעילות בעוד ימים מספר. בינתיים, בוטלו ה'הופעות' שלו בחנויות ספרים בגרמניה ופולין, ונדחו למועד אחר. ועוד חדשות מייסון: מחר יוצא לאור אלבום הכולל הופעה היסטורית שנתן רוברט וואייט בחודש ספטמבר 1974, באולם "דרורי ליין" (אולם תאטרון, בדרך כלל). בקונצרט בוצע האלבום Rock Bottom במלואו, כאשר וואייט נעזר בכמה חברים וותיקים, שעם חלקם ניגן עוד ב-Soft Machine ו-Matching Mole, כולם מאושיות האוונגרד האנגלי: מייק אולדפילד, ג'ולי טיפט, אייבור קאטלר, פרד פרית', יו הופר - וניק מייסון שלנו בתופים. ג'ון פיל היה המנחה. מסתבר שהאלבום הסתובב בבוטלגים במשך שנים, ועתה הוא זוכה להוצאה רשמית. זו היתה כמדומני אחת ההופעות האחרונות של וואייט, למשך שנים רבות. הוא החליט שלא להופיע עוד - אולי הרגיש שלא בנוח לעלות על הבמה בכסא גלגלים?. בכל אופן, בפסטיבל מלטדאון אותו אצר ב-2002, הוא כן הופיע. Ca Ira וכו' האופרה של רוג'ר ווטרס נכנסה יש למקום הראשון במכירות אלבומי המוסיקה הקלאסית בארה"ב, עפ"י דיווח מ"בילבורד". רוג'ר ממשיך לתת ראיונות לתקשורת. בראיון באיטליה אותו ניתן לראות בוידאו בלינק המצורף (יש 8 קטעים נפרדים), מספר ווטרס על תולדות העבודה על האופרה, על המסר שלה ("המהפכה הצרפתית היתה הפעם הראשונה שבה היתה הכרה בקיום זכויות אדם גלובליות, ומכאן חשיבותה"). הוא שוטח את משנתו הפוליטית: "אטיין רודה-ז'יל, שכתב את הליברטו, זיהה נכונה את המכשול שעומד בפנינו כאשר אנו רוצים להיות אמפתיים כלפי האחר - הצורך ב'וודאות'. המנהיגים של היום פועלים מתוך עמדות קיצוניות, פונדמנטליסטיות. יש להם 'וודאות' שהם צודקים. וזה מכביד על כל אלו שרוצים לחיות איפשהו באמצע, לשלוח את הילדים שלנו לבית הספר בבוקר ולדעת שהם יחזרו בסוף יום הלימודים הביתה, בריאים ושלמים." הוא גם מדבר על הצורך לגשר על הפערים העצומים ברמת החיים, בין מדינות המערב ושאר העולם. ווטרס טוען שברליוז ופרוקופייב השפיעו עליו מאז שהיה צעיר. לדבריו, הוא גם אוהב מוסיקת מקהלה כנסייתית, כדוגמת הרקוויאם של וורדי, ואת בראהמס ובטהובן. הוא טוען ש"אין הבדל בין מוסיקה קלאסית לרוק. מוסיקה היא מוסיקה, בין אם מנגנת אותה תזמורת סימפונית או להקת רוק." כרגיל, ווטרס רגיש מאוד לביקורת כלפיו. הוא מבטל את הביקורת שהושמעו על האופרה, בארה"ב, ואומר שבמקום להשוות אותו לאמני רוק אחרים שניסו כוחם במוסיקה קלאסית, פשוט צריך לשפוט את היצירה בפני עצמה. "מבקר אחד בארה"ב טען שהיצירה מבטאת בעצם את משבר גיל המעבר שלי, שזה תחליף לקניית מכונית ספורט או משהו. ואני רק רוצה להגיד שהוא לגמרי לא הבין כמה קשה ליצור יצירה כזו, כמה השקעה נכנסת לדבר כזה. ובכל מקרה, יש לי כבר מכונית ספורט." ווטרס נשאל שוב על live 8 ועל עבודה נוספת אפשרית עם הפלויד. הוא חזר ואמר כמה הוא שמח על האיחוד, וכמה הוא נהנה וגם האחרים נהנו. הוא הוסיף: "מקודם דיברתי על הפוליטיקאים הנוקטים בעמדות קיצוניות ולא מתפשרים. כך גם דייב גילמור ואני חיינו ב-20 השנים האחרונות.". הוא אמר שהוא מצטער כיום על הריב ביניהם, על עמדותיו הילדותיות, ושהוא התבגר מאז, ולמד שאפשר לעבוד ביחד גם כאשר הדעות ביניהם שונות. לכן התשובה שלו לשאלה האם הם יעבדו בעתיד ביחד היא "אולי!". ראיון נוסף בוידאו ישנו באתר של רויטרס (איכות הצילומים נמוכה). ווטרס מדבר בו על האופרה, ועל כך שהוא היה מעוניין לכתוב עוד יצירות 'קלאסיות' בעתיד, כי זה מוצא חן בעיניו. ראיון נוסף עם ווטרס נערך בתחנת הרדיו האמריקאית WLUS. ניתן להוריד את הראיון בלינק להלן. זוהי ההקלטה המקורית של הראיון, לפני שנערכה לשידור, ולכן המראיין ו-ווטרס מדברים שם כלמיני שטויות בהתחלה ובמהלך הראיון, שבוודאי הוצאו אח"כ מהשידור. ווטרס מדבר באריכות על האופרה, כמובן, וגם מדבר על live 8. הוא משבח את גלדוף ובונו על ההצלחה של הארוע - גם במונחים של לחץ פוליטי על מנהיגי העולם למחוק את חובות מדינות אפריקה. לגבי האיחוד בארוע, הוא אומר שהפלויד היו חלק קטן מארוע גדול, אבל עבורו זה היה ארוע גדול כי זה היה "נהדר" בשבילו להיות על הבמה שוב עם השלושה האחרים, ולשים בצד את הריב שלהם. לדבריו, עוד כשהתחילו את החזרות היה ברור שזה יהיה מוצלח, ויעבור בקלות. לגבי ההצעות שהוצעו להם להופיע, הוא מתבדח: אנחנו מחכים שיציעו לנו מיליארד דולר... . יותר ברצינות, הוא אומר שהם מחכים להצעה דומה ל-live 8, וגם דייב עסוק כרגע באלבום שלו. הוא אמר שהוא היה רוצה לעשות את זה שוב, "לפני שנהיה זקנים מדי". יותר מאוחר בראיון, הוא צוחק על עצמו על שלקח לו "עשרים שנה להרים את הטלפון המזויין ולדבר עם דייב גילמור." אז כנראה שהוא כן התבגר... בראיון אחר אשר נתן ווטרס היום, לתחנת רדיו דיגיטלי קלאסית, אמר ווטרס שהוא מתכנן להקליט שני אלבומי רוק: אחד על פוליטיקה ועל המלחמות הנוראיות, והשני "על אהבה וסקס. זה יהיה כמו Pros and Cons, רק אחרי 20 שנה." נשמע מפחיד. הוא גם הביע רצון לצאת לסיבוב הופעות נוסף, כי הוא מרגיש שיש לו עוד כוח לכך, והוא מעוניין בקשר הבלתי אמצעי עם קהלו. כן חזר ווטרס והבהיר, שוב, שהוא לא עזב את אנגליה בגלל האיסור על ציד שועלים - זו היתה אי הבנה מצד העיתונאי שראיין אותו. ב-14 באוקטובר ווטרס יתראיין בעוד תחנת רדיו בארה"ב, וניתן לשמוע את הראיון בתחנה באותו יום, בשעה 5 בבוקר לפי שעונינו (בעצם, אני לא יודעת, בגלל השעון חורף). הלינק: http://www.wfuv.org/ עוד שמועות על סיבוב הופעות של הפלויד, ועוד הכחשות של גילמור צהובוני לונדון ממשיכים בשמועות על סיבוב הופעות צפוי של הפלויד. גילמור והדוברת שלו נזעקו להכחיש את השמועות, בהודעה רשמית לפיה "לפלויד אין תכניות להופיע בעתיד הנראה לעין." מה שכמובן לא אומר שהם לא יופיעו בכלל בעתיד, ואולי נהפוך הוא. המעניין חלק ב' מיד
