הודעה מדליה ד.

[אבא גאה]

../images/Emo124.gif הודעה מדליה ד.

דליה ד. ביקשה ממני להודיע לכם שמחשבה מת ולכן היא מנותקת זמנית היא תחזור כשתוכל....

 

[AYELET1]

../images/Emo51.gif../images/Emo140.gif

אם הנך נמצא בקשר איתה, מסור ד"ש ושמחכים.

 

[1 תזזית]

החיילים שלנו וה"גיבורים" שבבתי הקפה

אחד הדברים שמשגעים אותי הוא ה"גיבורים" שלנו אלה שרואים גבורה בכך ש"לא נפסיק לשיר" וחושבים שיעשו "דווקא" לטרור בכך שיטלו סיכון ויאבקו בטרור עלידי ישיבה בבתי קפה. כלומר: "הם רוצים לשבור את רוחנו - נראה להם שאנחנו לא נשברים". האם גם לדעתכם זו גבורה? או אולי להתנדב למשמר האזרחי או לצהל על מנת לשחרר חיילים מעומס המשימות שלהם, או להתנדב לעשות מעשים לטובת החלשים שבחברה במקום לשבת בבתי קפה ולהראות את גבורתם כי רבה? ומה דעתכם על האימהות הנטרפות מרוב דאגה לבניהן החיילים? לדעתי זו גבורה אמיתית!

 

[AYELET1]

אינני בטוחה שמי שיוצא ...

לבית קפה, יוצא כדי להפגין את גבורתו. נראה לי שלפעמים סתם יוצאים - לבלות... אינך יודעת מה אותם אנשים עושים חוץ מאשר לצאת לבית קפה. אולי הם מתנדבים במשמר האזרחי? אולי יש צו מילואים? אולי גם עוזרים לחלשים וגם יושבים בבית קפה? לא כל כך הבנתי את הקיטרוג והשייכות בין הדברים.

 

[vered4]

אני חשבתי על הנושא הזה לאחר שנהרגה

משפחה שלמה מראשון לציון, בירושליים. שאלו את האמא אם היא לא חוששת לסוע, והיא אמרה שצריך להמשיך לחיות. אני חושבת שצריך לחיות, אבל אחרת. המצב, מצב של מלחמה בתוך העורף, יש מקומות יותר מסוכנים, אז למה לסוע דווקא לשם לבלות?

 

[AYELET1]

השאלה רק לאן לא מסוכן לנסוע...

ת"א? חיפה (הפיגוע שלפני זמן קצר, וזה כנראה אפילו לא בילוי, אלא מסעדה שהעובדים מהסביבה סועדים בה, עד כמה שהבנתי)? מה עם תושבי ירושלים עצמה? מה עם הליכה לסופר, בשכונה שנחשבת "בטוחה" בי-ם (קריית יובל)? מה עם נסיעה לביה"ס (הבחורה שנהרגה לפני פחות משבועיים בכפ"ס)? לאן כן בטוח לנסוע?!

 

[אחותו של שקספיר]

אצלי יש עוצר יציאות

זהו לא רוצה להיות אמא אמיצה וליברלית ולהמשיך לחיות כרגיל. לא יוצאים מהחצר. לשום מקום בלי שאני יודעת או שותפה, או מסכימה. אין סרטים, אין קניונים, לא נוסעים לתל אביב /חיפה, לא מטיילים בגבול לבנון/לא מטיילים בעצם בכלל. מעדיפה להיות אמא היסטרית פחדנית ושומרת מאשר אמא שכולה. כן-לסופר, חייבים ללכת, גם לבית ספר ולעבודה ולבנק להוציא כסף. אבל משתדלת לצמצם את שטח המגע הצבורי של הילדים (ושלנו), את התנועה בכבישים, את כל מה שלא "חייבים" לעשות. לא רוצה לקחת חלק ברולטת החיים הזו. (ואני לא כותבת שום דבר עכשיו על מי ומה ואיך נכנסנו אליה-ממושמעת).

 

[AYELET1]

אני פשוט לא יודעת מה לעשות ../images/Emo5.gif

הבן הלך לחברים. ברחוב הסמוך. מילא, הדאגה העיקרית שלי במקרה זה , הוא הכביש שעליו לעבור (חתיכת כביש...) עם הבת הדברים מורכבים יותר. היא קבעה פגישה עם החברה, שגרה בעיר אחרת, מה שאומר נסיעה באוטובוס... והיכן הן תיפגשנה? בתחנה המרכזית... בנקודה זו זינקתי והטלתי וטו... לפחות תיפגשנה במקום אחר, דווקא תחנה מרכזית... אז זכיתי לפרצוף חמוץ (אני רגילה...), ובעקבות סיבות שונות (שאינן תלויות בי, כנראה...) הפגישה בוטלה. אני צריכה להראות לה עכשיו את הודעתה של אש"ש

 

[אחותו של שקספיר]

אני מעדיפה ילדים חיים עם פרצופים

חמוצים,עקומים עצובים, מעוצבנים-מעצבנים. אבל חיים. הספירה היומית- אחד רצה לנסוע להופעה בחיפה- בשום פנים ואופן לא. לא לנסוע (מזל שגם הכביש מלא מחסומי משטרה עקב "התרעות" חמות.) לא להופעה עם מליון איש ולא לחיפה למקום המוני. שני רצה לעלות לקבוץ אדמית (ליד שלומי)ולבלות שם את הלילה אם הוא יבלה שם את הלילה,אני אבלה אותו ערה-אז גם הוא קיבל "שלילי חזק". הוא דווקא הבין יותר את הגישה, וגם לחברים לא הסכימו...אז צרת רבים של "הורים מרובעים והיסטריים וכו.." רציתי מחר לטייל בחיפה , בתוכנית היה גני הבהאים, גן החיות והקניון(כן בדיוק זה שלידו היה המחבל היום)-התוכנית בוטלה. אז יש לי כמה פרצופים חמוצים. לא נורא. יעבור. גם התקופה המחורבנת הזו תעבור פעם. רק הבעיה שבגיל 14 מימדי הזמן שונים משלנו. לעומת זאת נסענו ל"צומת ספרים" הקרוב, והצטיידנו בחוברות ,וספרים-והקטן היה מאושר להוביל את העגלה של הספרים. וקנינו גם קלטת וידאו,עבורו- אז התנחמנו.

 

[vered4]

יש דברים שעושים, ויש דברים שלא

חייבים. לדוגמא אם אני נוסעת לעמק יזרעאל, אני לא אסע דרך ואדי ערה. אז יקח לי עוד 20 דקות, אבל אני לא אכנס לשם. מי שגר בסביבה ואין לו ברירה, עושה שיקול אחר. אם אני נוסעת פעם ב... אז למה לקחת סיכון דווקא על הפעם הזו. אין ביטוח בשום מקום, אבל כל אחד עושה את השיקול שלו.

 

[bimbo.]

חשבת על כך שאנשים יוצאים לבתי

קפה גם כדי לפרוק מעט מהמתח? לא כל אחד מסוגל לשבת בין ארבעה קירות ולחשוב או לשמוע על אסונות. וחוץ מזה, אני מסכימה עם דברי איילת.

 

[גליה12]

גבורה נמדדת בדרכים שונות

לצאת לקרב או לשמור על הגבול- בוודאי גבורה- אם/אשה (ובעצם גם אב) הנשארים בבית כשיקיריהם יוצאים לקרב גבורה מסוג אחר . להמשיך בחיים תוך כדי שיגרה יומיומית היא סוג אחר של גבורה, שההבדל בינה לבין שתי האחרות שהיא ניתנת לבחירה ולא כל אחד נוקט בה.. אני למשל לא אבל יכולה להבין מי שמעז. אבל דבר אחר לא אבין- הורים שמסכנים את ילדיהם כדי לשמור על שיגרה. ולנסוע בכבישי יש"ע ברכה לא ממוגן עם תינוק/ילד בלילה נראה בעיני לא כגבורה אלא כהתגרות והתגרות בגורל (ולא למרות דעותי הפוליטיות הידועות אין פה אמירה פוליטית)

 

[אחותו של שקספיר]

מה הקשר? נשגב מבינתי.

בוגר שמקבל החלטה לגבי עצמו-בחירה שלו כולל מי שבוחר לנסוע באזורים מסוכנים, בלילה . אבל מכעיס אותי אלו שבשם "האנחנו נראה להם" מסכנים את חיי ילדיהם האישיים ובעקיפין גם את חיי ילדינו (החיילים) ששומרים עליהם בישובים ובכבישים האלו. וכן-זו אמירה פוליטית וכן-איילת אני יודעת שאת תמחקי אותה. וכן-זה בסדר. אבל לא יכולה להתאפק.

 

[AYELET1]

לכל משתתפי הפורום ../images/Emo141.gif../images/Emo142.gif

כיום קיים קושי רב שלא לגלוש לנושאים פולטייים ובטחוניים, כמו גם הקושי הקיים שלא לטפטף פה ושם את דעותיכם והשגותיכם. הרי כל מחשבותינו מרוכזים בנושאים אלו , וכי אפשר שלא... אך אנא, השתדלו להמנע כך, בפרט לאור העובדה, שהדעות מגוונות ושונות, והסיכוי שמישהו יקרא את דבריכם, יאורו עיניו והוא ישתכנע , סיכוי זה הוא אפסי...

 

[AYELET1]

תיקון טעות

יאורו עיניו= יחווה הארה