גלי

[nutmeg]

אוי!

אני לא רוצה להסתבך פה אבל כשמציעים מודל לניתוח הבנת מסרים במבע מסויים (או טקסט, או נרטיב) חשוב לזכור שמדובר רק במודל ושמדובר בחלוקה אקדמית לצורך התבוננות אקדמית אבל בשום פנים ואופן אין זה אומר שכך באמת מתרחשים הדברים. השפה חיה, דינאמית ומשתנה מרגע לרגע. כל ניסיון לקיבוע עושה לה (ולנו, היוצרים בתוכה) עוול. אני מבינה את הצורך החזק בקיבועים בחוקים ובכללים, אבל מוחה על כך ש"שוכחים" להזכיר מידי פעם שקיים צורך לא פחות חזק דווקא לשבור את החוקים, להיות יצירתיים ולעגל פינות. כמו שאני אוהבת לחשוב שאני יותר מסך הנאורונים שיש לי במוח, כך גם אני אוהבת לחשוב שהשפה היא יותר מסך החוקים והכללים שהצליחו עד כה להגדיר באקדמיה. על רגל אחת - ככה יצא לי. אני לא אוהבת שמלמדים בלשנות כאילו המונחים והמודלים המוצעים שם הם "עובדות". הם לא.

 

[lexigali]

מסכימה איתך,

אם כי אין לי תחושה שכך מלמדים. מודלים מסוימים נכונים לתופעות מסוימות, ודווקא לרוב האקדמיה מכירה בכך שהם חלקיים ולא עונים על כל התופעות; במיוחד בתחום של פרגמטיקה. עם זאת: אכן השפה חיה ודינאמית, אבל זאת השפה שעל פני השטח. התפיסה של שפה (במוח) על כל גווניה, היא משהו יותר קבוע ואוניברסלי, כנראה. המודלים מנסים (או מתיימרים) לתאר את מה שמעבר לייצוג השטחי של השפה, ויותר לפנות למה שקורה "מאחורי הקלעים" (אותם קישורים סמנטיים/תפיסתיים/פסיכולוגיים וכו' הקשורים לשפה, ואם בבלשנות תיאורטית עסקינן, אז במבנה הבסיסי והאבסטרקטי יותר של שפה). והיות שכך, הם יכולים להיות פחות או יותר קבועים (עד שבא מישהו וממציא מודל חדש

).