בחירות 2006

[בועז שחר]

../images/Emo124.gif בחירות 2006 ../images/Emo88.gif

שרשור בחירות, בלי קשר למה ששמתם או תשימו בקלפי. ננצל את הבחירות להצביע למנהיגים יותר אמינים מהפוליטיקאים שלנו. מי הרוכבים האהובים עליכם? הרוכבים שמרגשים אתכם? מה הם רגעי השיא בעינכם בעולם מרוצי האופניים? הוראות: אין הגבלה על כמות הרוכבים ועל כמות רגעי השיא. ההגבלה היחידה היא רגעים ששודרו בישראל, כלומר הכבלים התחילו לשדר בישראל בסביבות שנת 92-93, לכן את הספירה שלנו נתחיל פחות או יותר בתקופה הזו.

 

[בועז שחר]

הבחירות שלי:

לא לפי סדר חשיבות: רוכבים: * אלסנדרו פטאקי- האיש והאגדה, הספרינטר האציל, הקרון החשוב ביותר ברכבת הכסף. * לאנס ארמסטרונג- כל מילה מיותרת * רוברטו הראס

- עד לפני מספר חודשים, אחד המטפסים הגדולים של העשור האחרון. תמיד שקט, נחבא אל הכלים, אבל ברגע שמגיעים לשיפועים האמיתיים, רואים את הראס האמיתי. רוכב ששבר לי את הלב. * פאולו בטיני- הרוכב האחרון שנכנס לרשימת החביבים עליי, הרוכב הכי מרתק בפלוטון. בכל מרוץ שהוא נמצא, תמיד קורה משהו. אמנם יש לו שלדים בארון, כאשר אחד מהם זה מערכת היחסים/מאבק הכוחות עם בארטולי, אבל מבחינתי הוא חיפה על זה, בעזרה מדהימה לויראנק בהשגת החולצות המנוקדות האחרונות שלו. רגעי שיא: אלפ דו'אז 2001- לאנס ארמסטרונג מחשמל במבט את אולריך (וכמה מיליוני צופים בטלוויזיה). פריס-רובא 2004- יוהאן מוזיאו ופטר ואן פטגם עוברים ביחד את קו הסיום, ומראים לכולם למה אנחנו כל כך אוהבים את הספורט הזה.

 

[Tour the Lance]

יש כל כך הרבה אבל ננסה בכל זאת

הבחירות שלי: 1. קטע 15 בטור 2003 ללוז-ארדידן - לאנס נופל, לאחר מכן מחליקה לו השרשרת, אבל מתעשת מייד וחוזר לרכב בנחישות הכל כך אופיינית לו (וזאת לאחר 14 קטעים שבהם הוא לא הרשים ואפילו נראה נחות מאולריך ווינוקורוב) וכמובן מסיים ראשון בהפרש ניכר. מעולם לא שאגתי ליד הטלוויזיה בתחרות אופניים כמו ביום הזה 2. הנצחון בטור 99 - נצחון הירואי אך בעיקר היום בו הפך לסמל לכל חולי וניצולי מחלת הסרטן בעולם 3. הפרישה - פודיום 2005, שבאופן הכי סימלי שיש עמדו עליו שני היריבים/חברים האולטימטיביים : באסו ואולריך 4. הנג"ש בטור 2005 - א. פרולוג - לאנס עוקף את אולריך (לאנס מכריע את הטור כבר ביום הראשון לאחר שלא הרשים כל כך במירוצי ההכנה וגרם להרבה מאד סקפטיות בקרב העתונאים בעולם -כולל יאיר בן עמי - שנאלצו לאכול את הכובע בפעם השביעית ברציפות) ב. הנג"ש בסיינט אטיין בטור 2005 - יום לפני הסיום בפריז. לאנס כבר הוביל בבטחה. כל רוכב אחר במקומו היה משתדל לרכב זהיר ללא לקיחת סיכונים מיוחדים אבל לא לאנס. האיש דוהר במסלול מאד טכני (לדעתי הלא לגמרי מקצועית)וקורע לכולם את הצורה. עמדתי שם באותו יום במשך כ- 7 שעות בחום מאד רציני וכשלאנס חצה את קו הסיום התרגשתי עד דמעות. מודה.

 

[Tour the Lance]

ועוד אחד ששכחתי

ביג ג'ורג' מנצח את הקטע הכי קשה בטור 2005, בפירנאים, אחרי 7 שנים בהם אכל כל כך הרבה חצץ ותבן כדומסטיק עבור לאנס. אם יש מגיע בספורט אז זה אחד מהמקרים המובהקים ביותר. סוף יולי 2006 על הפודיום בפריז על מדרגה גבוהה יותר מהורדרד הגרמני? בעזרת השם ובעזרת יוהאן ברונייל

 

[eikey]

אבל בכל זאת אם בחירות אז...

כדאי לציין את מפלגת חד"ש, ציטוטים מתוך המצע : "פיתוח שבילי אופניים בערים. חיבור ערים סמוכות באמצעות שבילי אופניים. הקמת רשת שבילי אופניים ארצית שתשרת את המרכז ואת הפריפריה." "פיתוח תחבורה מסילתית, הפחתת מחירי הנסיעה ברכבת, הוספת קרון מיוחד להובלת אופניים ורוכביהם בכל רכבת." מצד שני, נניח שהיתה התייחסות אז מה?, ממילא מלכות הבוחר/בוחרת מסתיימת היום ב- 22:00 .

 

[האח של באסו]

אז ככה...

-צ'יפוליני בגלל השרם הצבעוניות האופי והאישיות המתבדלים.וגם לחץ לי את היד והעניק לי חתימה. - פנטאני בגלל סיפור החיים הטראגי והאופי הסגפני והבלתי מתפשר.הייתי גם בבית בו גדל ועדיין גרים שם הוריו,בעיירונת האלפים צ'זאנה. צמרמורת. דרך אגב בבית קפה קטן בעיירה קיבלתי הרצאה מאלפת בת שעה וחצי בה נותחו והושוו אופיים ומסלול חייהם של צ'יפו ופנטאני זה מול זה. צ'יפו הנסיך יליד חבל טוסקנה שכולם אוהבים והכל בא לו בקלות, מול פנטאני יליד חבל פיאמונטה,מסוגר זעף סגפן אשר צריך להוכיח עצמו כל הזמן...(אבל זה לפעם אחרת). -ארמסטרונג.......... רגעים בלתי נשכחים: -המבט של ארמסטרונג לאולריך.............(כולם יודעים על מה אני מדבר) - הפרישה של ארמסטרונג ונאומו על הפודיום.........דמעות. - 89 (אני יודע שחרגתי בשנים...) הפלוטון עובר על פניי במהירות מסחררת בשאנז אליזה.

 

[מנטרה]

טור שמיגל אינדוראין לא לקח

ומשלנו הרוכב בני לוברנט מופיע ביורוספורט על אופניי הלייטספיד שלו בזינוק לנגד שעון חובביבם לא זוכר באיזו שנה

 

[מנטרה]

עוד אחד הרוכב עמי אסייג מקבל

מלגה לרכיבה במכללה בארה"ב

 

[אודי טל]

יש כל כך הרבה, כך שקשה לבחור

אבל אם, בהקשר של הבחירות, מדברים על נושא המנהיגות, בעיני, הקטע החזק ביותר היה הקטע הקבוצתי נגד השעון בטור של 2001, כשארמסטרונג רכב את 20 הק"מ האחרונים בקטע, רוב הזמן בראש קבוצתו, כדי לחפות על איבוד הזמן שהתרחש כששני רוכבים מהקבוצה החליקו והקבוצה המתינה להם.

 

[בועז שחר]

../images/Emo45.gif

 

[עמנואל בלחסן]

הרגעים והרוכבים שלי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

=אומן-האופניים בעל הנפש השברירית והעצמתית מרקו פנטאני. =ההתרסקות האיומה של מורי ורבי חוזבה-בלוקי, עד היום כואב ומצמרר. =הפרידה המרגשת של צ'יפו המלך בפרולוג של הג'ירו האחרון. =הניצחון של פביאן קנצ'לרה בפרולוג הטור ודמעותיו. =איבאן מאיו שלא "מתניע" ביום הראשון בהרים של טור 2004, כשכל חבריו דוחפים אותו. =הנג"ש הראשון בטור 2003, אולריך מסיים מהר בדקה וחצי מלאנס, שמגיע לקו הסיום עם קצף לבן יבש סביב פיו ו-6 ק"ג פחות ממה שהתחיל 49 ק"מ לפני. =פרנסואה סימון בורח בגשם ובערפל 35 דקות הפרש מכולם. =הנג"ש האלמותי באלפ-דואז 2004, ההצגה הכי יפה באירופה. =חוזה מריה חימנז- אחד המטפסים המוכשרים שהיו, נפש רגישה מדי מסיים את חייו מוקדם מדי. =ה"מבט" ההוא המפורסם. =ריק וורברוג בשיא מהירות בלתי נתפס (כמדומני 58.9 קמ"ש) בפרולוג הג'ירו. =ז'אז'א פורש בשיאו נישא על גלי אהדה יוצאי דופן. =תומא ווקלר מוביל את התקווה הצרפתית כמה ימים טובים. =המילטון רוכב עם חבוש עם עצם בריח שבורה. =ג'ירו 2005, העליה לפיניסטרה בדרמה אדירה על החלק הלא סלול. =דויד זבריצקי קובע שיא מהירות חדש בקטע נג"ש 54.67 קמ"ש. =שרשרת הנפילות האומללות של ראסמוסן בנג"ש יום לפני סיום טור 2005. =פודיום 2005 -החיבוק הנפלא בין אולריך לארמסטרונג. ז'ילברטו סימוני אברהם אולנו אלכס זולה איגור-גונזלס-דה-גלדיאנו סנטיאגו פרז עמנואל סלה רוברטו לייסקה דויד אצ'בריה וינוקורוב אריק דקר לאונרדו פיאפולי לורן ברושאר פאקו מנשבו דויד מילר רובן פלאזה חואן מיגל מרקאדו ואלוורדה ולדימיר קארפטס אנרי אוחיון יאן אולריך-יאן אולריך-יאן אולריך-יאן אולריך יאן אולריך.....

 

[abgilat]

אהבתי עמנואל ../images/Emo140.gif

 

[tzuktz]

רעיון לפרוייקט

הייתי מת להיות נוכח במיפגש שבו נוכל לצפות ברצף בכל אותם רגעים מדהימים משולבים בפרשנות. מי מרים את הכפפה?

 

[inspired rider]

טוב אז ככה..

פאנטאני בלי כל ספק!!! רוצים ריגושים - שלב 15 של ג'ירו 1999. השלב מסתיים בעליה לאתר הסקי אורופה שאגב ישמש גם השנה כאתר סיום לשלב 18 של הג'ירו. לפאנטאני נופלת השרשרת בתחילת העליה, בקור רוח מעלה את השרשרת, עולה על האופניים ואחד אחרי השני עוקף כ-50 רוכבים ובסיום נותן גם עוד שניות בדרוג ללורן ג'אלאבר שהיה היחיד שעוד היווה איום בדרוג. אני שהיתי בלימודים באיטליה באותה תקופה, ואת קולו המתרגש של אדריאנו דה-זן השדרן ההסטורי של ה-RAI ושל דוידה קאסאני הפרשן (עדיין) לא אשכח לעולם! אגב אותן 9 דקות בערך היוו רקע לספר שיצא שנה שעברה באיטליה.

 

[natibergman]

הבחירות שלי קצת יותר עתיקות

הטור של 85. גרג למונד פותח פער אדיר של 3 דקות בעליה על מוביל הקבוצה ברנר הינו. בהוראת הדירקטור ספורטיף של לוי קלייר הוא מחכה לו ובכך מפסיד את הטור עבור נצחונו החמישי של הינו. בשנה לאחר מכן היריבות הגיעה לשיאה שלמונד לא ויתר להינו וזכה בטור הראשון שלו. עד היום למונד לא סולח להינו על התנהגותו הלא חברית. ככה נולדות אגדות. גרג למונד מנצח את הטור של 89 ב-8 שניות דרמאטיות על לורן פיניון בנג"ש מטורף של 54 קמ"ש. הניצחון הוא חזרה דראמטית אחרי פציעה שהותירה בו 28 כדוריות מכדור ציד שירה גיסו וגמרה אותו לשנתיים. מאוחר יותר זו הייתה הסיבה שפרש - הרעלת עופרת שגורמת לו לחולשה תמידית. ביארן ריס - רוכב מקצוען "טוב" תוקף את מיגל אינדוריין בדרך לססטרייר ולהפתעת כולם מפרק אותו. תום עידן של חמש זכיות ברצף. העובדה שריס לא שחזר את ההישג מראה שהוא לא קורץ מהחומר של אלופים אלא ניצל הזדמנות חד פעמית ולקח אותה בשתי ידיים. עם כל הכבוד לצרצר פאולו בטיני ויש הרבה מאד מזה אז היה לו ממי ללמוד שהיה ילד בשנות ה-80 - מורנו ארג'נטין הגדול שהיה קלאסיקן על וזכה בהרבה תחרויות חד יומיות, אליפות עולם וקטעים בטורים. בעיקר זכורים מספר פודיומים של קבוצתו סרמיקה אריאוסטיאה ולאחר מכן ג'וויס בלאן שהם תפסו את כל שלושת המקומות הראשונים (ארג'נטין יחד עם ג'ורגיו פורלן ויבגני ברזין) בפלש וולון. מאוחר יותר הצליחו מספר קבוצות לחזור על ההישג למשל קוויק סטפ בפריז רובה. מדהים ומרגש.

 

[יאיר בן עמי]

מממ..נשאר מעט ובכל זאת-

נתי כבר הזכיר את הנג"ש של סיום טור 1989- הבוקר שלאחר מכן - פתחתי את העיתון על עמוד הספורט וכהרגלי הנחתי אותו ליד הצלחת עם הירקות. הרגל קבוע שכזה - חיתוך הסלט על עיוור משום שהעיניים עוברות על העיתון. הסיפור, על המהפך בטור, בקטן מאוד, ב"על המשמר" ז"ל, מנע מהסלט להיות מוכן עד היום. המשך- חורף 1990, לונג אילד ארה"ב, שלג שאינו מאפשר לעשות כמעט כלום. ישבתי בסיפריה הציבורית וקראתי ספר על הטור דה פראנס. אחת הספרניות ראתה מה אני קורא ושאלה למה אני לא בודק את סרט הווידיאו שרק הגיע. שאלתי למה היא מתכוונת? והיא אמרה שהגיע ווידיאו על הטור דה פראנס האחרון. כשהיא אמרה שאני יכול לצפות בסרט במקום החסרתי כמה פעימות לב ונשימתי נעתקה למספר דקות. חזרתי לנשום לאחר שבינות למעט החמצן, שהגיע למוחי, הבנתי שאין לי מספיק ממנו על מנת שאוכל להספיק ולראות את הסרט בעודי חי. ישבתי בספרייה וראיתי את הסרט שוב,ושוב, ושוב ועד שסגרו את הספרייה. למחרת שוב ראיתי אותו מספר פעמים. ועד שחזרתי לארץ הכרתי אותו טוב יותר מאת הסרט מציצים או הלהקה אותם יכולתי לדקלם בעל פה. בחירה מספר 2- מרקו פאנטני, בביצוע מדהים,מנצח את הקטע ה 13 של טורדה 1997,המסתיים על פסגת האלפ' דואז'. זה לא היה הניצחון הראשון שלו בטור. זו לא הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו מנצח. אבל זה היה המרגש ביותר שלו משום הקאמבק. וההתרגשות חזרה על עצמה לאחר האכזבה של הפסילה בג'ירו 1999. יום לסיום הג'ירו, עוד קטע וחצי לניצחון שני ברציפות, ואז פאנטני נכשל בבדיקת סמים. ואז הקאמבק בטור 2000 עם הניצחון על פסגת הר הוונטו והנתן לא נתן של ארמסטרונג (כמה פעמים התנהל הוויכוח הטיפשי הזה של ארמסטרונג נתן או לא?). וגם הניצחון באותו טור, שלושה או ארבעה ימים לאחר מכן שאף אחד לא יכול היה להטיל בו ספק. ואותו לילה בו התקשר אליי עורך העיתון והעיר אותי משינה- "תעביר כמה מילים לזיכרו של פאנטני,מצאו אותו מת". יש עוד הרבה אבל גם ככה אף אחד לא הגיע עד הלום (-:

 

[inspired rider]

יאיר תדייק...

פסלו אותו מתוך חשש רפואי בשל המטוקריט גבוה! היות ולא היו אז דרכים מדוייקות לזיהוי הEPO. לבסוף כמה חודשיים לפני מותו הוא זוכה ע"י ביהמ"ש מחשש לרמאות ספורטיבית - דבר שהגדיל את מימדי הטרגדיה! (בעיני לפחות)

 

[יאיר בן עמי]

אני חושב שדייקתי אבל אתה צודק

הוא נכשל משום שהבדיקה הוכיחה רמה גבוהה מדיי של כדוריות אדומות. בג'ירו של 1999 זו הייתה בדיקת סמים לכל דבר. הגדירו אותה כבדיקה בריאותית בגלל הבעיתיות המשפטית. ובדיוק כפי שציינת- פאנטני זוכה מההאשמה לרמאות ספורטיבית וזה אכן מעצים את הטרגדיה. תודה על החידוד.

 

[aabramovich]

הבחירות שלי

בלי סדר- עמנואל בלחסן נתי ברגמן יאיר בן עמי בועז שחר עינת ארגון ההר הקדוש ויואש שמציל אותי. ועוד כהנה וכהנה... שהשפיעו על חיי דרך האופניים. יש בינהם מי שמרגש אותי, מי שמחכים אותי. למבט של לאנס או לתקיפה של בונן בלי הפרשנות יש פחות משמעות לאהבל כמוני. לרכיבת שישי/שבת בבוקר בלי החברה המאוד נעימה יש פחות משמעות. כל מרוץ הוא מדהים בעיני. הספורט הזה, שאין שום ספורט אחר שמאכיל כינים וגורר חיי כלב, רק כדי להיות מקצוען גורם לכל מירוץ, כל עליה, כל נג"ש להיות מדהימים. אפילו סתם רכיבה "מנהלתית" של פלוטון ב 50 קמ"ש. אהה.. ותודה לא' והילדים שסובלים אותי יום יום (בד"כ). זה הישג אדיר מכל מה שציינתי.

עזריאל

 

[elkanakohn]

../images/Emo45.gif ל ../images/Emo60.gif