וול
יפן ארץ מדהימה. הכל שם ירוק. אתם לא רואים בכלל אפור וחום (יעני סלעים ואדמה). האנשים נחמדים בטירוף. אמנם מצחיקים, והצורה שהם מדברים, או משמיעים קולות, תלוי איך רוצים לקרוא לזה, מצחיקה. היינו בהירושימה, בטקס המרכזי ויש לי תמונה שלי לבד איתו. אני היחידה מכל המשלחת. זה כי אחרי שצילמו אותנו העיתונאים איתו שאלתי אותו אם אפשר לקחת תמונה איתו במצלמה שלי
והוא אמר שכן... קימונו זה דבר מגניב. היינו שני לילות אצל משפחות מארחות. אני נפלתי על המשפחה הכי יבשה. לא לקחו אותנו לשום מקום, לא נתנו לנו כלום. כל השאר קיבלו מלא מלא מתנות (כולל קימונו), לקחו אותם לקניונים, מסעדות ופסטיבלים. אצלנו, שממה. יצא לנו, ליהודים ישראלים לריב די הרבה עם הפלשתינאים. המון כעסים ובכי היו. אין לי יותר כוח לסכם. אה, שכחתי לציין שהתייחסו אלינו כמו לסלבריטים. כל מקום תקשורת, עיתונות, ריאיונות, אנשים שמחכים עם דגלי ישראל
ופלשתין