אמא חורגת - אמת או מיתוס?

[סְקָאלִי]

../images/Emo124.gif אמא חורגת - אמת או מיתוס?

בספרי האגדות נתקלנו תמיד באמא החורגת המרשעת. בחיים, מסתבר, לפעמים זה כך ולפעמים זה לא. אני לא גדלתי עם אמא חורגת, אבל מעניין לשמוע ממי שכן, מה החוויה שלה.

 

[אחותו של שקספיר]

"אשתו של אבא שלי"

אני גדלתי עם "אשתו של אבא שלי" כפי שכיניתי אותה לאורך כל השנים. היא תפקדה פונקציונלית כאם, במגבלות היכולת האישית שלה ותפיסת עולמה. היא הייתה זן מאוחר של אנשי הפלמ"ח כאלו, מחוספסת,אוהבת טבע, אבל כשרציתי להוריד שיער מהרגליים ושאלתי אותה- היא אמרה "לא צריך" .כשרציתי שתעזור לי לקנות בגד, זה היה חסר סיכוי שהיא תוכל. ועוד נוסף על הכול היא הייתה אשת חנוך כל חייה ורק לשמוע את הטון הדידקטי בגיל ההתבגרות בו נכנסה לבית שלנו...עורר בי התנגדות עזה. אמרתי פעם, שאנחנו נוטים לסלוח יותר להורים טבעיים ולראות הורה חורג במשקפיים ללא פילטר מערפל . לכן,אותן תכונות שלה, לו היו של אימי, אולי, היו מתקבלות אצלי ביותר הבנה וקבלה. אבל היותה "זר" הקשה על ההתמודדות שלי. לזכותה יאמר שהיא התאמצה מאד ליצור משפחה משני החלקים המפוררים שחוברו יחדיו, וגם הצליחה. היות והיא הגיעה לבית עם שני בנים, היינו משפחה. כיום הקשר שלי בתוך המשפחה הוא הכי טוב עם אחד האחים (החורגים) יותר מאשר האחות (הביולוגית). אז אם חורגת מרשעת- זה מיתוס. תלוי באישה עצמה. מרשעת נשארת מרשעת גם כשהיא הופכת לחורגת ומי שלא- לא תהפוך לכזו (אין שיקויי קסם למרשעות)

 

[עדו בן צבי]

בגיל הנעורים מאוחר קצת לקבל אם חדשה

אני מכיר אנשים שקיבלו אם חדשה בגיל מוקדם בהרבה ואצלהם השידוך כן הצליח. הכרתי גם משפחה שבה הילדים הבוגרים יותר לא הצליחו לקבל את האם החדשה והצעירים כן.

 

[etiush]

איך באמת מתמודדים

עם אישה חדשה שנכנסת לבית, שהוא בעצם הבית של אימי? כרגע זה עדיין בגדר של "נכנסה רק לחיי אבי" והיא אינה גרה איתנו או אפילו לא מגיעה אלינו הביתה... אבל עצם המחשבה, קשה להתמודד. בעיקר אם אפילו עוד לא עברה שנה...

 

[la la lola]

אני דווקא מעדיפה לקרוא לה ה-מנקה..

חח לפחות כך אני קוראת לה עם חברות שלי נמצאות בבית והיא גם!! אבל כל חודש לאבא יש חברה אחרת הוא לא מצליח למצוא מישהי שמגיעה לקרסוליים של אמא שלי וגם יודע שלא ימצא אבל הוא מחפש מישהי נורמלית לפחות חח.. אני לא מתה על הרעיון הזה בכלל!! אבל אני לא רוצה שאבא יהיה לבד הוא עוד יותר עצוב שהוא לבד!! וגם אני לא רוצה שהוא יזדקן לבד.. אף אחד לא רוצה.. אני עושה את זה רק בשבילו!! שהיא בבית מידי פעם זה נחמד זה עוזר מוריד ממני את כל האחריות הכבדה לדאוג לבית הענק הזה בזמן שכל החברים שלי הולכים לבלות בחוץ.. אם אני לא טועה זה מה שילדים בגילי אמורים לעשות!! אבל ברגע שהיא נוסעת איתנו למקומות!! היא כל כך לא קשורה!! אני שונאת את זה! ובעיקר שהיא יושנת אצלינו! מה שאני על בטוח יכולה להגיד שהמיטה של אמא כבר לא המיטה של אמא.... (ואואו זה ייצא ארוך)

 

[r o c k girl]

../images/Emo168.gif

היי אני חדשה בפורום... גם אני גדלתי עם אמא חורגת ואמא של האמא חורגת שהם תמיד הבדילו בין הילדים של האמא החורגת לביני ובין אחותי אחותי עברה לדודה שלי ואני נשארתי לבד סופגת את כל הבעיות אמא חורגת זה חרא ובחיים אני לא יכנה את האישה הזאת אמא כי היא ממש מגעילה וסנובית שחושבת רק על עצמה ועל הבגד שתלבש היום טוב... בבי

 

[כנפיים לבנות]

למזלי....

אבי לא היה מוכן להתפשר בזה... הוא לא הלך עם אף אחת שלא הייתה טובה בשבילנו.... בכלל... הוא אדם מדהים ואני פשוט מעריצה אותו על איך שהוא גידל אותנו (4 ילדים) לבד.. ועוד אחרי הטראומה שהייתה... לא שהוא לא עשה טעויות... הוא עשה... אבל.. בסך הכל הוא התמודד עם המצב די טוב... ומטעויות לומדים... בכל אופן... לאחר מספר שנים הוא נישא מחדש לאישה מקסימה... היה לנו קצת קשה עם זה... אבל היום אנחנו ביחסים ממש טובים איתה... זה אולי נשמע סיפור פשוט... אבל הוא לא... לקח המון זמן והרבה מאוד מאמצים מצד כולם עד שהגענו למצב הזה... בכל מקרה ... אני מכירה גם סיפורים אחרים... בהם האישה הייתה ממש אמא חורגת מהאגדות... ממש רעה... אז זה תלוי... באבא.. ובאישה שהוא מחליט להביא הבייתה...

 

[etiush]

אתמול

ראיתי פעם ראשונה את החברה של אבא החדשה. הוא הביא אותה הביתה. אחותי הקטנה בת ה-15 צרחה עליו למה הוא עשה את זה והיא ממש כועסת עליו על זה שהוא בכלל יוצא עם מישהי אחרי תקופה כה קצרה. הוא טוען שהיא אוהבת אותו ברמות שלא יתוארו. אבל שכשהוא איתה הוא עדיין חושב על אמא. משום מה אני לוקחת את זה פחות קשה מאחותי הקטנה. הלכתי ואמרתי לה שלום נעים מאוד להכיר אותך. ובסה"כ היא נראית אישה טובה מבית טוב. אבל לכו תדעו... אבא מבלה איתה הרבה, ולפעמים זה על חשבוננו. וכאן הבעיה.