../images/Emo124.gifאאאאפצ'יי...
וואו, אני נורא נורא מצודד... לונורא, נתגבר... ועכשיו משהו אישי קצת, אתמול וקצת היום, בכיתי המון המון המון... ולמה??? לא תאמינו, זה נשמע קצת מצחיק, אבל זו בעצם הסיבה... ש... כתבתי את פרק יב' שעוסק ב"איך ההורים שלי קיבלו את הודעתי הדרמטית"... ונזכרתי בהכל... והנה, היום בעבודה אני מתהלך לי ונזכר בבכי, ובלבי אני לועג לעצמי על הבכיינות שלי... מה שהזכיר לי משהו נורא נורא אישי שאני בכל זאת רוצה לספר אותו בפורום. למה??? ככה! אמממ, כן אני קצת מסמיק... ככה זה כשעומדים לדבר על סקס... סקס זה דבר כיף ויפה, ואני אוהב אותו מעודן, לא פראי ופרוע... ו... וואו, אני האקסהבציוניס המובהק לא כל כך מצליח... אממ טוב, בכל זאת אמשיך... אממממ, ופעם פעם פעם, כשהייתי בקשר מיני עם בחורה, יום למחרת, כשהייתי נזכר בזה הייתי נגעל... פשוט נגעל מעצמי על שהייתי מסוגל לעשות את מה שעשיתי... (הופהלללל זה זורם לי עכשיו...) כן, פשוטו כמשמעו, אתם מכירים את הקטע הזה שנזכרים בפדיחה גדולה ישנה ומסמיקים עד צמרמורת??? ככה זה היה לי... היה נראה לי בושה לחלוק דחף פנימי כזה עם עוד מישהי... זה אישי מידי... והנה גדלתי לי, והפסקתי להתבייש מהרבה דברים ובין הייתר מזה, אני כבר לא מתבייש.. אבל בכל זאת עובר אצלי לפעמים גל, אומנם חולף, אבל גל של בושונת כזו... (כדי להקדים תרופה למכה אכתוב: זה שונה כשאני אוהב בחורה... והמבין יבין וידום) ו... כן... אני שוכח ימי הולדת... אפעם בחיים שלי לא קיבלתי או נתתי מתנת יום הולתד (אולי כשהייתי קטן קטן...) והנה כשיצאתי בשאלה ביום ההולדת שלי הוצפתי במתנות... ופעם בכמה זמן מתקשר מישהו להזכיר לי ששכחתי את היומולדת שלו/ה (ע"פ רוב שלה
) ו... כמה שאני מסביר שאני בכלל לא מנהל לי יומד ושהמודעות שלי לימי הולדת היא לא כמו כולם תמיד אני שומע את המשפט הכל כך מתסכל הזה "אם הייתי מספיק חשובה לך לא היית שוכח".. ראבק, את חשובה אבל היומולדת שלך זה לא את. לא??? טוב ויש לי עוד כמה בעיות עם החילוניים, הם כל הזמן אוכלים פסטה. פסטה פסטה פסטה ופסטה... לעזאזל יש עולם מעבר לפאסטה... מה זה??? בפוניבז אני חושב לא קיבלנו פאסטה מעודינו ("בחור חרדי" תקן אותי אם אני טועה...) אמממממ, זהו זה להיום... אני חושב שהשתפכתי דיי הרבה... אממממ, הייתי צריך את זה. לוידע למה... אולי אחשוב על זה ואולי אתם תגידו לי מה אתם חושבים ואולי ואולי ואלי גם תגידו לי אם אתם גם עוברים/עברתם משהו דומה...(טוב עכשיו כבר נהייתי בני ילד רע...)
וואו, אני נורא נורא מצודד... לונורא, נתגבר... ועכשיו משהו אישי קצת, אתמול וקצת היום, בכיתי המון המון המון... ולמה??? לא תאמינו, זה נשמע קצת מצחיק, אבל זו בעצם הסיבה... ש... כתבתי את פרק יב' שעוסק ב"איך ההורים שלי קיבלו את הודעתי הדרמטית"... ונזכרתי בהכל... והנה, היום בעבודה אני מתהלך לי ונזכר בבכי, ובלבי אני לועג לעצמי על הבכיינות שלי... מה שהזכיר לי משהו נורא נורא אישי שאני בכל זאת רוצה לספר אותו בפורום. למה??? ככה! אמממ, כן אני קצת מסמיק... ככה זה כשעומדים לדבר על סקס... סקס זה דבר כיף ויפה, ואני אוהב אותו מעודן, לא פראי ופרוע... ו... וואו, אני האקסהבציוניס המובהק לא כל כך מצליח... אממ טוב, בכל זאת אמשיך... אממממ, ופעם פעם פעם, כשהייתי בקשר מיני עם בחורה, יום למחרת, כשהייתי נזכר בזה הייתי נגעל... פשוט נגעל מעצמי על שהייתי מסוגל לעשות את מה שעשיתי... (הופהלללל זה זורם לי עכשיו...) כן, פשוטו כמשמעו, אתם מכירים את הקטע הזה שנזכרים בפדיחה גדולה ישנה ומסמיקים עד צמרמורת??? ככה זה היה לי... היה נראה לי בושה לחלוק דחף פנימי כזה עם עוד מישהי... זה אישי מידי... והנה גדלתי לי, והפסקתי להתבייש מהרבה דברים ובין הייתר מזה, אני כבר לא מתבייש.. אבל בכל זאת עובר אצלי לפעמים גל, אומנם חולף, אבל גל של בושונת כזו... (כדי להקדים תרופה למכה אכתוב: זה שונה כשאני אוהב בחורה... והמבין יבין וידום) ו... כן... אני שוכח ימי הולדת... אפעם בחיים שלי לא קיבלתי או נתתי מתנת יום הולתד (אולי כשהייתי קטן קטן...) והנה כשיצאתי בשאלה ביום ההולדת שלי הוצפתי במתנות... ופעם בכמה זמן מתקשר מישהו להזכיר לי ששכחתי את היומולדת שלו/ה (ע"פ רוב שלה
