[2511]

../images/Emo122.gif

אני אמא לשניים קטנים ונשואה לבעל אשר לא משתף פעולה בכלום ולמה אני נשואה עימו שאלה מצוינת אחת הטעויות הענקיות שלי בחיים אך מאוחר מדי יש לי שני ילדים נפלאים שאני כמעט מגדלת אותם לבד כי הוא בא מאוחר וגם כשהוא נמצא הוא פשוט לא עושה כלום הגעתי למצב שאני פשוט לא סובלת אותו רוצה להיפרד אבל פוחדת שיפגעו הילדים וגם כך הם נפגעים כי אני כועסת ועצבנית וממורמרת ואין לי בכלל אהבה הוא לא מתקשר ללא חברים לא מפרגן לא אומר מילה טובה אני עושה הכל בבית עד הערב אני כבר גמורה אין לי למי לבכות לספר לשתף הוא ניתק קשר עם כולם אני מרגישה בודדה וחייבת להמשיך למען שני ילדיי המקסימים מצטערת אם נשמע מבולבלת במקצת אני במקום העבודה ולא יכולה לכתוב בהגיון ובסדר מה עלי לעשות למי לפנות ומקווה שהגעתי לכתובת הנכונה בפנייתי אליכם. תודה

 

[המיתבונן]

עניין של סערה

לעיתים סערה של רגע נדמה כי נמשכת היא נצח נצחים. מדבריך עולה בעליל כי את בסערה, הייתי אומר מנקודת מבטך, חריפה ביותר. אך אני כקורא חסר פרספקטיבה אשר תכוון את המחשבות אל שבילי הניסיון, ומשם לדלות את מילות התגובה שלי. חסרה פרספקטיבה של מספר שנות "הביחד", של גילאי הילדים, של הצבעה על תהליך ההיתנתקות מן הזוגיות כדבריך, ובאופן כללי, הייתי אומר שאין חוט המוביל מן התוצאה, זו שאת מתארת, אל הסיבות האפשריות. והנה לך שאלה מנחה- האם בתחושתך נמוגו לחלוטין הסיבות שהביאו אותך ואת בן זוגך אל מחוייבות הביחד? כלומר- אפסו התקוות מנקודת מבטך? ולבסוף גם זאת- הדברים שכתבת בעלי מטען אמוציונאלי רחב, ומעוררים עד מאוד. השיבי ונתגלגל עם המילים ובתקופה זו אין לי לומר אלא זאת- היי חזקה ולו אך למען ילדיך.

 

[2511]

סערה רבה על

סה"כ אנחנו נשואים 4 שנים ילדים עם ילדה בת 3 שנים ותינוק בן 9 חודשים הכרנו חצי שנה לפני שהתחתנו הכל התגלגל ככדור שלג שלא יכולתי לשלוט עליו ולעצור אותו ואני יודעת שאני אשמה שהייתי צריכה לעצור את זה בזמן אך לא עשיתי זאת למה כי אני פחדנית אין לנו שום דבר משותף שום נושא לשיחה שום כלום מלבד הילדים המדהימים שלי טעות ענקית של חיי שאני משלמת עליה וגם אין עם מי לדבר ניסיתי כמה וכמה פעמים לדבר איתו והוא לא מבין שרע לי ולא מבין למה רע אני אומרת לו שאין לנו שום דבר משותף שאנחנו לא מתקשרים שהוא לא עוזר לי בכלום אפילו בלידה הראשונה שלי יום למחרת חזר לעבודה ולא ראה אותי כל היום גם יום למחרת החתונה חזר לעבודה ולא היה בבית 3 ימים אני אומרת לו כל הזמן שאני סה"כ רק שק הריון עבורו ושום דבר מעבר לזה זה נושא מאד עון ואני יכולה לכתוב עוד רוצה לשמוע???

 

[המיתבונן]

קילקולים מול שחיקה

אינני יודע להצביע כאן על שחיקה בזוגיות שלך, לא מצליח לזהות את מרכיביה אצלך, להערכתי מדובר כאן במשבר, בקילקול שבא על הסיבות הראשוניות שהביאו אותכם תחת מסגרת אחת. השאלה שאת צריכה לשאול עצמך האם אלו קילקולים שיש בצידם תיקונים? כלומר, את מזהה היטב את הסיבות, ומתוכן את מנביעה את האפשרות לתקן את הקילקול. ואם את מזהה את הסיבות ואת גם מבינה שאין הקילקול בר תיקון, פשוט מהרי וצאי מתוך המסגרת הזו כי לפי הבנתי את עוד צעירה, ובידך זמן לתקן את חייך אולי בזוגיות אחרת, ואפילו בחיים של "לבד" ובלבד שלא תסבלי. הדבר שהוא הכי הכי חמור- הוא המצב שבו אין לך מושג מדוע הקילקולים. ואסיים בזאת- בשום אופן אין כאן שחיקה ברורה ומניעה, עליך לגלות את הסיבות לקילקולים אפילו בעזרת אנשים בעלי יכולת מקצועית לכך. על דבר אחד אל תתפשרי מול עצמך- אל תשארי במצב הזה ותמתיני שמשהו יקרה. הכל הכל בידיים שלך. צאי לדרך והביאי עצמך את השלווה. איש לא ידאג לך טוב יותר ממך. בהצלחה.

 

[99red baloons]

מיתבונן יקר

אתה צודק מאוד בכך שאתה מציע לזהות לאיזו קטגוריה היא שייכת. משום מה אני מתרשמת דווקא שאכן לא מדובר בשחיקה- אך זהו לאו דווקא משבר. זה לא שהיה להם טוב בכלל אי פעם, לפי דבריה (ואולי כן??!!)

 

[adam33]

בעלך

הוא בעצם חושב שאת חיה איתו באמצע אי בלב ים הוא מנסה בעצם לצרוך את כל מה שמסביב מהכורסא שלו בסלון את זו שעובדת מנקה מטפלת ולא מקבלת תמורה לכלום. במצב שכזה הפתרון לדעתי הוא לגרום לו משהו שיזעזע אותו אבל בצורה שהוא יבין אט אט שבבית שלו יש מישהי שהיא אישתו לטוב ולרע השאלה איך עושים את זה.. 1. לדבר על זה עם מישהי קרובה אלייך ולא מישהו קרוב אלייך. 2.תתחילי להשקיע גם ב" אני" שלך זאת אומרת להתלבש זאת אומרת לצאת לחוג שאת אוהבת זאת אומרת לתת לו את ההרגשה שאם עד היום עשית הכל ללא עזרתו אז גם להבא אינך צריכה את עזרתו ובמודע. 3.אל תבקשי ממנו כלום - גם בדברים הטכנים של מי יקח את הילדים או תשמור על הילדים כשאני מורידה את הזבל. 4.לא להתייעץ איתו בכלום - גם בארוחה שאת מכינה או בקניות שאת עושה וגם בחינוך של הילדים. תני לו את ההרגשה שהוא לא נחוץ תתחילי להזמין אנשים קרובים אלכם הביתה - את חייבת להרחיב את מעגל החברים או המשפחה בכדי להרגיש את עצמך ביחס לאחרים אבל עוד יותר לתת לו את ההרגשה שביחס לאחרים הוא בעצם בפועל לא עושה כלום. 5.תרימי את הראש את יכולה הרבה מעבר למה שאת חושבת ואל תראי לו שאת תלויה בו . אל תשכחי...בסופו של דבר אני מניח שהוא יתחיל לתפוס את עצמו ולהרגיש שהוא לא נחוץ והוא אינו " הגבר" בבית שאמור לחלוק איתך את הנישואים והזוגיות. מקוה שזה יצליח...

 

[99red baloons]

מילים כדורבנות!

מה שאדם הציע הוא הדרך הטובה והנכונה לגרום ל"מהרג'ה" שלך קצת להבין שאת לא תלויה בו, לא עובדת בשבילו ושהוא אפילו עלול לאבד אותך ואת כל החבילה. מסכימה עם השיטה וממליצה לך לעשות לעצמך איזה שינוי תדמית פתאומי- להסתפר, לעשות צבע או גוונים מודרניים, להתלבש ולהתאפר (אני מאמינה שרב הזמן בכל מערכת היחסים שלכם היית או בהריון או הנקת או עם בגדי בית ז'לוחים כאלו...נכון?). את יכולה אפילו לגרום לו לחשוד שיש לך איזה רומן...שילחץ קצת! כמובן שאח"כ יגלה שזה רק בדמיון (ואולי כדאי לך באמת "לקחת" מאהב...זה טוב לבריאות! אבל זה תלוי בך ובאופי שלך).

 

[seeyou]

../images/Emo140.gif..לאמא לשניים קטנים !../images/Emo65.gif

פעם היתי אצל רופא וביקשתי לנתח אותי... הוא לא ענה בהתחלה,רק אחרי כמה דקות אמר לי: -ניתוח לא "משפר" תמיד! עוברים ניתוח כאשר אין דרך אחרת! אני לא אומר שאת לא צודקת-או שאת צודקת! רק את יודעת את כול הפרטים מנקודת מבט שלך... מצד אחד את דואגת לשלום הילדים(שלא יפגעו) מצד שני את רוצה "ביטחון" כלכלי... ומה עם ה"נפש" שלך?(אני פשוט לא סובלת אותו - אני כועסת ועצבנית וממורמרת )!!! זה יכול להמשיך כך הרבה שנים? תחליטי את מה טוב לך(לא רק לילדים!!)...הם יגדלובכול מצב-ואת? תזדקני! אהבת הילדים לא יכולה להיות תחליף לחיים שלך... זאת רק דעתי אישית... אני לא יועץ... ולא פוסק צריכים להנות מהחיים(כמה שזה אפשרי) ה"אתמול"-מת ה"מחר" עוד לא נולד אז מה נשאר?...רק היום!!

 

[טריקולדה]

איש חכם פעם אמר...

את האתמול אי אפשר לשנות. את המחר אפשר רק לבנות. והיום - היום הוא מתנה לכן קוריאם לו באנגלית PRESENT ולכן אל תחשבי על מה היה, תחשבי רק על איך עושים שיהיה יותר טוב ולא חוזרים על אותם טעויות. את צריכה לשנות דברים גם בשביל הילדים וגם בשבילך. ילדים רואים הכל ושומעים הכל לטוב ולרע.