אולה עוד פעם
New member
../images/Emo122.gif"נפלת חזק...
...ותודה שאתה בכלל לא שולט בחיים שלך, משותק, רגשני מנותק, תודה שנפלת חזק" (איפה הילד) זה אולי רשום בזכר, כי ככה זה נכתב במקור וכי ככה זה גם נשמע יותר טוב, אבל אני צריכה את הנחמה הזאת עכשיו.
חשבתי שזהו, אני מאוזנת, אף אחד לא יכול לסחוף ולסחרר אותי. חשבתי. אקס מיתולוגי של לפני מיליון שנה (או ליתר דיוק- 6 שנים) יצר איתי קשר במטרה שאעזור לו לעבוד על פרוייקט שלו. לפרוטוקול אציין שהייתה בנינו אהבה סוחפת ביותר, ניצוצות וחשמל, מה שאתם לא רוצים. אני נפרדתי ממנו והוא לקח את זה ממש-ממש קשה. ברמה כזאת שנדפק לו השכל, הדרדר לגמרי, ניסה לגמור על עצמו ומה לא. אוקי, אז הוא יצר קשר, התקשקשנו לנו ב-ICQ במשך שלוש שעות לפנות בוקר. השיחה זרמה, היה קצת פלירט...קבענו להיפגש אצלו אחרי יומיים. בדרך אליו הבטן שלי התהפכה אינספור פעמים. מחשבות כמו איך הוא נראה ומה אני ארגיש התרוצצו לי בראש. הגעתי אליו, הוא נראה טוב מתמיד, מושך מתמיד ו...הנה החשמל, ההתרגשות, הראש שלי התהפך לגמרי. ככה לאט התחלנו לחבק, לגעת...זה הרגיש כמו ליפול לתוך תהום - אין דרך חזרה. הכל כ"כ דראמטי וכבד. הוא ביקש שאני אשאר ללילה (לא במטרה לקיים יחסים...). הסכמתי בסוף. רציתי להיות איתו עוד ועוד ועוד... כל הלילה הזה היה משחק מקדים אחד גדול. התשוקה בערה, הכל היה חייתי, זה היה הסקס הכי טוב שהיה לי אי פעם בלי לעשות סקס בכלל. קשה לי לתאר כמה חזק זה היה! בבוקר הייתי צריכה לצאת ליום ארוך, אך הוא ביקש ממני להתעכב אצלו עוד (מצא לי פיתרונות...
), אך הייתי חייבת ללכת כבר. בדרך דיברנו בטלפון על מה שהזנחנו בפגישה - הפרוייקט שלו. ואז הוא שאל אותי מתי הוא רואה אותי וקבענו עוד לאותו לילה. כשחזרתי מאוחר בערב הבנתי שלא ישנתי לילה שלם והתרסקתי על המיטה. התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני מתה לראות אותו אבל אני גם מתה מעייפות. הוא אמר שגם הוא מת לראות אותי כבר... הוא אמר שיכול להיות שיבוא אליי מחר - ביום שישי (זה אתמול). יום שישי מגיע. 11:30 בבוקר, אני מתקשרת אליו - הוא לא עונה. אני חושבת לעצמי - הוא בטח ישן. מגיע הערב, עדיין אין טלפון ממנו. אני כבר יוצאת לבלות עם חברים, מתוחה קצת אך שומרת על איפוק. אחרי כמה מנות אלכוהול טובות והתפרצות רגשנית בפני ידידיי שוכנעתי להרים אליו טלפון שוב (הם האכילו אותי בתירוצים שאולי הוא לא ראה שהתקשרתי או משהו כזה). זה היה 23:30, התקשרתי והוא לא ענה. הוא מסנן אותי!!
זהו, בד"כ דברים כאלה לא מוזיזים לי טיפ-טיפה, אבל עכשיו זה היה אחרת. התהפכתי לגמרי.
כמובן שעד עכשיו לא זכיתי לטלפון הנכסף ועכשיו אני אפילו לא יודעת אם שווה לענות לו. ומה להגיד לו, ואיך להתייחס לסינון הקטלני הזה, ו...לא יודעת. פשוט נשארתי אובדת עצות. ויכול להיות שהוא גם בכלל לא יתקשר... ואז בכלל אהיה
. נפלתי חזק.
...ותודה שאתה בכלל לא שולט בחיים שלך, משותק, רגשני מנותק, תודה שנפלת חזק" (איפה הילד) זה אולי רשום בזכר, כי ככה זה נכתב במקור וכי ככה זה גם נשמע יותר טוב, אבל אני צריכה את הנחמה הזאת עכשיו.
