תשובתי
בתחילה רציתי לענות, שאני דווקא לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שאיחלתי רעה למישהו. אני פשוט כבר מזה שנים אמצתי לעצמי את הרעיון שכל מי שעושה רע לסביבתו, זה נובע מסבל שלו - ולכן אני מאחלת לכל האנשים שיהיו מאושרים, כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר... נאיבי אולי, אבל זה באמת משהו שהוא בהתכוונות שלי: לשלוח טוב לסביבה, לא משנה איזו היא. לפי תפיסתי אנשים מחוברים, פתוחים, מאושרים... - לא יסבו סבל לאחרים... אף על פי כן, אני כן נזכרת עכשיו, שהייתה לי תקופה לפני כמה שנים (בסביבות החטיבה והתיכון - באופן "מפתיע", תקופות שהסבל שלי בהן היה רב), שהייתי בטוחה שאני אדם רע... איחלתי רע לכל מיני אנשים, מה שגרם לי לסבול עוד יותר. עברה בי המחשבה כעת שאולי אני מדחיקה את המחשבות הללו (האם יתכן שהן פשוט לא קיימות בי יותר?). אם כי אני נוטה לשלול אותה, כי הרי מה שמודחק בכל זאת עולה מדי פעם, ואצלי זה באמת לא עולה. מישהו אפילו אמר לי לא מזמן, שאני יותר מדי "טובה" לאחרים בשביל טובתי שלי (וההגנה שלי); שאני מתייחסת לכולם באותה צורה (נניח, כמו שהייתי מתייחסת לחתול, כך לכלב, כך לאדם - לא משנה איזה אדם זה), במקום להתייחס לכל אדם לגופו של עניין, וזה אומר גם לדעת לזרום אתו, וגם לדעת להיזהר ממנו. אני לא בטוחה שהוא צודק במאה אחוז... אבל יש משהו שמזכיר לי אותי באמירה הנ"ל ולו באחוזים בודדים.
בתחילה רציתי לענות, שאני דווקא לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שאיחלתי רעה למישהו. אני פשוט כבר מזה שנים אמצתי לעצמי את הרעיון שכל מי שעושה רע לסביבתו, זה נובע מסבל שלו - ולכן אני מאחלת לכל האנשים שיהיו מאושרים, כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר... נאיבי אולי, אבל זה באמת משהו שהוא בהתכוונות שלי: לשלוח טוב לסביבה, לא משנה איזו היא. לפי תפיסתי אנשים מחוברים, פתוחים, מאושרים... - לא יסבו סבל לאחרים... אף על פי כן, אני כן נזכרת עכשיו, שהייתה לי תקופה לפני כמה שנים (בסביבות החטיבה והתיכון - באופן "מפתיע", תקופות שהסבל שלי בהן היה רב), שהייתי בטוחה שאני אדם רע... איחלתי רע לכל מיני אנשים, מה שגרם לי לסבול עוד יותר. עברה בי המחשבה כעת שאולי אני מדחיקה את המחשבות הללו (האם יתכן שהן פשוט לא קיימות בי יותר?). אם כי אני נוטה לשלול אותה, כי הרי מה שמודחק בכל זאת עולה מדי פעם, ואצלי זה באמת לא עולה. מישהו אפילו אמר לי לא מזמן, שאני יותר מדי "טובה" לאחרים בשביל טובתי שלי (וההגנה שלי); שאני מתייחסת לכולם באותה צורה (נניח, כמו שהייתי מתייחסת לחתול, כך לכלב, כך לאדם - לא משנה איזה אדם זה), במקום להתייחס לכל אדם לגופו של עניין, וזה אומר גם לדעת לזרום אתו, וגם לדעת להיזהר ממנו. אני לא בטוחה שהוא צודק במאה אחוז... אבל יש משהו שמזכיר לי אותי באמירה הנ"ל ולו באחוזים בודדים.
