ייסורי גמילה

[סאמנר]

../images/Emo120.gif ייסורי גמילה

אחרי 10 שנים של עישון אינטנסיבי (התחלתי מוקדם מדי), לחץ מזוגתי ומהמשפחה ועם הבטחה לתמיכה

("לאורך כל הדרך") מכל הסובבים אותי שלא מעשנים (מה הם יודעים בכלל???), שעישנו ("אם אנחנו הצלחנו גם את תצליחי..."???) ומהמעשנים ("ההצלחה שלך תדרבן אותנו..."???), החלטתי, בהיסוס קל - בכל זאת אנחנו יחד כבר 10 שנים, להיגמל מהסיגריות. זה אף פעם לא הזמן המתאים להפסיק. תמיד יש כל מיני דברים שאתה לא יודע איך תתמודד איתם בלי הסיגריות - לימודים, מבחנים, דיאטה, בוס מעצבן, משמרות לילה, סיום מערכת יחסים, התחלה של מערכת יחסים, במערכת יחסים... תמיד תהיה סיבה, לפחות אחת, לא להפסיק. אבל כנראה שאין דבר כזה "זמן מתאים" או "תקופה רגועה בחיים". זה אף פעם לא בא טוב. אחרי בערך חצי שנה של התחמקויות ותרוצים - בעיקר לעצמי, ביררתי על סדנא להפסקת עישון - בשביל התמיכה וההזדהות, ועל תרופות לשיכוך יייסורי הגמילה. לא אתיש אותכם בסיפורי המפגשים (אלא אם יש מישהו שמעוניין לשמוע...), השורה התחתונה היא שעשיתי את הלא יאמן - הפסקתי לעשן. והינה אני כאן, פותחת את היום החמישי בלי סיגריות, וזה לא קל. זוגתי, שתחייה, עוברת איתי את ייסורי הגמילה (נדודי השינה, כאבי הבטן מהעצירות, העצבים, הסטרס...). החברים שהבטיחו תמיכה משתדלים לעזור, למרות שלדעתי הם מצטערים על ההבטחה להיות לאורך כל הדרך, שהייתה כנראה ברגע של חולשה, וחלקם מתפללים שאחזור לעשן או מעדיפים להיות לידי כשאני ישנה או תחת הרגעה. הדרך עוד ארוכה ורצופה מכשולים. מספר לא מבוטל של פעמים במשך היום, בסיטואציות שונות, עולה בי החשק להדליק סיגריה, לשאוף את העשן המתקתק עמוק לריאות, להרגיש את הגוף נרגע, את העצבים משתחררים, המתח מתפוגג, הלחץ נעלם... ומה לעזאזל עושים עם הידיים? נתפסו לי כבר כל השרירים באצבעות מהכדור לחץ. במקום לשחרר מתח ועצבים, הוא עושה אותי לא רגועה. אבל... למרות הכל, אני מודה - הפסקת העישון זה אחד הדברים הטובים ביותר שעשיתי למען עצמי. אחרי ארבעה ימים בלבד(!) בלי סיגריות, האוכל טעים יותר, הריחות חזקים יותר (לטוב ולרע), הבית לא מסריח, אני לא מסריחה ואין לי טעם של מאפרה בפה. אני אפילו חושבת להתחיל להתאמן בחדר כושר... הבטחתי לעצמי ולכל מי שהיה מוכן לשמוע, שאני לעישון בכלל ולסיגריות בפרט, לא חוזרת לנצח (מישהו פעם אמר לי שגם לנצח יש סוף...). מצטרפת בשמחה!!! לפורום הנגמלים. אשמח לשמוע עצות שלכם ושיטות להפוך את התקופה הזו לקלה יותר (אני בתקופת מבחנים, אין סיגריות, האוכל - בעיקר החטיפים והנשנושים, הפך להיות תחליף, איך לא משמינים???). וכמובן לתרום לכם מניסיוני (הדל בנתיים). שיהיה לכולם יום נעים ונטול סיגריות. סאמנר

 

[blohin]

שיהיה בהצלחה! מניסיוני השבועות

הראשונים עלולים ליהיות סיוט אמיתי אבל שווה את המאמץ. בכל אופן הכי חשוב זה לדעת למה היפסקת! כי בסופו של דבר זה עינין של דבקות במטרה. טיפים קטנים: מסטיקים, ספורט ולא להיתביש לבקש שלא יעשנו לידך(אם אפשר). חוץ מזה כתבת יפה מאד. המשך דרך נעימה.

 

[סאמנר]

תודה על התמיכה

ועל העצות, בינתיים סוכריות ללא סוכר משמשות כתחליף אורלי (מסטיקים מוציאים אותי מריכוז) והמחשב מעסיק לי את הידיים, לפחות לחלק מהזמן. חשבתי ללמוד לסרוג. אולי זה יוציא ממני את הפן הכישרוני, שעד עכשיו נחבא היטב בין הכלים. אבל זוגתי טוענת שקצת קשה לה לדמיין אותי סורגת והיא מעדיפה שאפנה לכיוונים אחרים, מועילים יותר כמו שטיפת כלים או קיפול כביסה למשל (ניצול רגעי חולשה?!?), ואת הסוודרים הצעיפים והגרביים היא מעדיפה לקנות בחוץ (היא רומזת משהו?). נכנסתי ליום השישי במניין ימי הגמילה. מתי מפסיקים לספור את הימים "הנקיים"? מישהי סיפרה שהיא לא מעשנת כבר שנה ושלושה חודשים ואמרה שזה כמו למדוד את הזמן שעבר מהרגע שיצאת מהכלא, או מהרגע שנכנסת אליו, תלוי. שיהיה לילה טוב סאמנר

 

[blohin]

מפסיקים ליספור ימים כשמתחילים

ליספור חודשים. את תדעי שעשית צעד משמעותי מתי שמשהו מהותי ישתנה. למשל כשתקומי יום אחד בבקר תכיני קפה ולא תחשבי על סיגריה. הרעיון הוא לשנות הרגלים אנחנו ( מה לעשות) בחרנו בהרגל קשה לשינוי. אבל... אפשרי.

 

[blohin]

סאמנר, מקווה שלא נישברת. אבל

גם אם כן אפשר להתחיל שוב(לא לעשן).