../images/Emo13.gif הנה הציטוט
הם תכננו לחטוף את רו הקטן ולהחליף אותו בחזרזיר, כך שקנגה לא תרגיש.. "יש רק עוד עניין אחד", אמר חזרזיר בשמץ של חשש. "דברתי פעם עם כריסטופר רובין, והוא אמר שהקנגה נחשבת בדרך כלל לאחת מהמסוכנות שבחיות. בדרך כלל אני לא מפחד מחיות-מסוכנות, אבל הרי ידוע לכולם שאם אחת המסוכנות-שבחיות מופרדת מילדיה, היא נעשית מסוכנת כמו שתיים מהמסוכנות-שבחיות (
). ואם כך, זה יהיה אולי מטופש לומר 'אהה!'" "חזרזיר," אמר שפן, הוציא עפרון וליקק את קצהו, "אין לך טיפת אומץ." "קשה להיות גיבור", אמר חזרזיר, מושך קלות באפו, "כשאתה בסך הכל חיה-קטנה-מאוד". שפן, שהתחיל לכתוב במרץ רב, הרים את עיניו ואמר: "דווקא בגלל שאתה חיה מאוד קטנה תוכל להועיל מאוד בהרפתקה שלפנינו". חזרזיר כל כך התרגש מהמחשבה שהוא יוכל להועיל מאוד שהוא כבר שכח לפחד, וכששפן הוסיף ואמר שקנגות מסוכנות רק בחודשי החורף, ושבשאר השנה הן בעלות מזג ידידותי, הוא לא היה יכול עוד לשבת בשקט, כי היה להוט כל כך להיות מועיל מיד. "ומה איתי?" שאל פו בעצב, "אני מבין שאני לא אוכל להועיל?" "לא נורא,פו," אמר חזרזיר בקול מרגיע, "אולי תוכל בפעם אחרת". "בלי פו," אמר שפן בכובד ראש תוך שהוא מחדד את העפרון,"ההרפתקה תהיה בלתי אפשרית". "אה!" אמר חזרזיר, וניסה שלא להראות מאוכזב. אבל פו רק ניגש לפינת החדר, ואמר לעצמו בגאווה, "בלתי אפשרי בלעדי! כזה מין דוב אני."