נניח שהייתי פותחת כאן שאלה
"איך הסתדרת עם לידת הילד השביעי?" או "באיזה גיל רכשתם לילד טלפון נייד משלו?" או "איך יודעים באיזה תיכון לבחור" לא הייתי מקבלת תשובות רציניות, כי זה מעבר לעולם של רוב הגולשים כאן. נכון, זה חלק מההתלבטויות היומיומיות שלי, אבל אני מוצאת מקומות אחרים לשאול. או כמו שמישהי פתחה שאלון-סקר על "שיטת הקשב" בהורים לתינוקות, בעוד רוב ההורים מחתלים בחיתול ומעולם לא שמעו על הרעיון. איך הייתי מנסחת? בעזרת הקדמה. "במשפחה שלנו אנחנו נוסעים כל שנה לחופשת סקי, ועכשיו אני מתלבטת לגבי הילד הקטן, אז למי שיש ניסיון, יש לי כמה שאלות..." והייתי שותקת. כי כשאין לי ניסיון - אני לא עונה. את יוצאת מנקודת הנחה שסקי וחופשות סקי הן דבר שיגרתי בישראל, ונגיש לכל כיס, כמעט כמו שחיית תינוקות. וזה לא המצב.