הפסיכולוג

[LOVEtheMcMAHONS]

../images/Emo113.gif הפסיכולוג

אתם מוזמנים להישכב על הספה הווירטואלית שלי (לא לדאוג, אני לא נושך) ולהוציא את אשר על לבכם : איך הגעתם למצב הנוראי והאיום הזה של להיות מכורים לסדרות מציאות ? מה הייתה ההתנסות הראשונה שלכם ? (עם סדרת מציאות

). האם זו הייתה אהבה ממבט ראשון ? האם הייתם מודעים לסכנה שבצפייה בסדרות כאלו ובאופן ההתמכרות ? שבו, תתרווחו וספרו הכל לדוד רון. ומכיוון שהרעיון היה של איגור הוא יקבל את הקרדיט ואתם מוזמנים להמשיך את מה שהוא התחיל בקישור הבא : איגור מגלה הכל

 

[איגור שרעבי]

קודם כל שהפסיכולוג יספר

שניראה בכלל מה הרקע שלו בתחום ואם הוא בכלל שוה משהו..

 

[LOVEtheMcMAHONS]

הפסיכולוג מבטיח

גילוי חושפני מחר. שווה לחכות.

 

[בוביץ]

לא הייתי מגדיר את עצמי כמכור ריאליט

ריאליטי כי אני לא רואה כל ריאליטי שזז אלא מה שמוצא חן בעיני. האמת אם אפשר להגיד נקודת התחלה זה היה כשהישרדות התחילה לשדר בארץ אבל האמת לא התמכרתי לזה ממש...- ככה שזה לא הוגן להגיד שמאז התמכרתי. האמת הכל התחיל מאז שסיימתי את הבית ספר. והתחלתי להוריד סדרות אמריקאיות. בערך מלפני שנתיים. בערך לפני שנה חבר שלי מפורום טלוויזיה באתר אחר הציע לשלוח לי את העונה הראשונה של אמריקאן איידול. ראיתי התאהבתי בקלי במיוחד. ואז נחשפתי יותר לתוכניות ריאליטי אחרים. ראיתי עם סטאר את העונה השלישית של סטאר והורדתי את החיים הפשוטים גם. ואז בקיץ ראיתי שרואים פה את ביג בראדר ובהתחלה חשבתי שזה זול כמו פרוייקט וואי. אבל אז גיליתי שביג בראדר זה מעין הישרדות אבל בוילה והתאהבתי מאד בביג בראדר 5. בינתיים ראיתי גם את החיים הפשוטים 2. ואת השוליה כמובן גם ראיתי ואהבתי. וראיתי עם כולם המירוץ למיליון 5 בקיץ וראיתי בערוץ 10 את המירוץ 1. ועכשיו אני רואה גם המירוץ 6. אני גם ניסיתי לראות את הישרדות 9 ראיתי 5 פרקים והתייאשתי כי אני לא מת על הסדרה משום מה הסדרה לא עושה לי. בקיצור התמכרתי איכשהו עם הזמן

 

[איגור שרעבי]

זה מביא אותי למחשבה

שאולי צריך לסווג את תכניות הראליטי בחלוקה בכלל אחרת, ואני מתכוון לתכנית הסקר של רון. אני באופן אישי לא סובל את כל סדרות ה "wanna be " האלה כמו איידול, הדוגמניות, הקומיקאי האחרון וכל המקבילות שלהם גם בישראל. כל הז'אנר הזה שבו אנשים מנסים למצא לעצמם קריירה בשואו ביזנס דרך השואו ביזנס, זאת בעיני הצצה מביכה ורדודה לעולם הרדוד ממילא שלהם. אנשים שרוצים להתפרסם בכל מחיר ולא מסוגלים לעשות את זה בדרך המקובלת (מוסיקאים- כתיבת חומר מקורי, הופעות במקומות קטנים, חרישה של הארץ, שליחת חומרים לחברות תקליטים, נסיון להשיג חוזה בזכות איכות.. כנ"ל קומיקאים על במות קטנות, ככה התחילו כל הגדולים) הוא "כוכב אינסטנט", בד"כ רק מבצע, בלי שום חומר מקורי ובלי שום עומק. אני חושב שמי שמוכן לעשות הכל בשביל להופיע בפסטיגלים ושאר הצגות חנוכה בארץ ובעולם.. זה לא זה, בקיצור. בכלל, כל קונספט ה SMS.. עזבו. אני מוציא מהכלל את "השוליה", שהיא אמנם סוג של תכנית "wanna be " אבל עם סוג שונה של אנשים, גם המתחרים וגם השיפוט. כמובן שהתוכן הוא אחר ולכן יש בזה יותר עניין לדעתי, אם כי הקונספט הצפוי, שמשאיר את ההפתעות במוחו הקודח של אדם אחד הוא חלש יותר מבסדרות מהסוג השני, שאגע בו בהמשך. הסוג השני, והמועדף עלי, הם הסדרות דוגמת האח הגדול והישרדות. המשותף לסדרות האלה ומה שמכניס אותן לאותה קטגוריה היא העובדה שהעלילה האמיתית נוצרת ע"י המתחרים עצמם ולא ע"י ההפקה. ההפקה קובעת את הגבולות, תחרויות וכל מני שטיקים וטוויסטים אבל הבריתות, המניפולציות, ההדחות.. הכל בידי המשתתפים. זה הופך אותן לבלתי צפויות, מעניינות יותר ומחדשות יותר, למרות שהקונספט נשאר קבוע, בהשואה לסוג השלישי. הסוג השלישי הוא סדרות דוגמת המרוץ למליון. סידרה טובה מאוד לכל הדעות אך נופלת לדעתי מסדרות הסוג השני בכך שכל עונה דומה מאוד לקודמתה והאימפקט הקטן יחסית של המשתתפים על הסידרה עצמה. הפורמט נשאר זהה מבחינת ההפקה כמו בסדרות סוג 1 ו2 אבל כמו בסוג 1 ובניגוד לסוג 2, למתחרים אין השפעה על מה שקורה מבחינת בריתות והדחה. הכלל היחידי הוא שצריך לעשות כל דבר הכי מהר שאפשר והאחרון מודח. החשיבות של בריתות זניחה יחסית ואנחנו נשארים עם הקטע ה"צהוב" של היחסים בתוך ובין הזוגות שמהווה חדירה לפרטיות אבל לא מפתל את הסדרה. סדרות סוג 4 הן סדרות צהובות כשתן, דוגמת פרדייז ועדן, סדרות נטולות טקטיקה מאחר והחוקים משתנים מיום ליום ולכן אי אפשר לקרא לזה משחק. זה נראה שההפקה ממציאה את החוקים לפי הצורך תך כדי ההתרחשות כי ממילא האנשים נבובים ומתעסקים בשטויות. אני יכול להרחיב רבות בעניין הזה על פרדייז הוטל שיצא לי לראות, בכל מקרה אלה סדרות ברמה של אופרת סבון שנועדו לעורר הורמונים של מתבגרים תוך תקוה שהזקפה התמידית לא תסתיר להם את המסך. חבורה של צעירים ששום מכללה לא רצתה לקבל שיושבים כל היום על יד בריכה, אוכלים גורמה ומשזפים חלקי גוף אבל משחקים אותה כאילו הם נמצאים בביצות ויאטנם. בקיצור רון, לדעתי זאת חלוקה יותר נכונה של הז'אנר. אולי יש עוד קטגוריות אבל אלה הסדרות שאני מכיר, פחות או יותר.

 

[בוביץ]

כבר יקי כתב על החלוקה של הריאליטי

וכנראה יעשו את זה אבל אני לא מסכים איתך לגבי הזילזול של הריאליטי כישרונות לרוב עושים שם באמריקה ביותר מקצועיות. גם האמריקן איידול הוא מבחן די גדול לעומת מה שיש בארץ וגם הם נבחנים כשהם מוציאים את הדיסק האיכות של אמריקן אידול יותר גודלה מאשר כוכב נולד שבארץ כי שם לוקחים את הטובים ביותר וגם מעמידים אותם ב"מבחנים" בהרבה מאד בחינות וגם בסגנונות שונים נכון זה רנאה לך שהם יוצאים כוכבים לשניה אבל לרוב זה נותן להם הזדמנות כי אחרי שםה מסיימים להיות בתוכנית הם לרוב לוקחים שיעורי קול ולומדים ואז מוציאים את הדיסק שלהם. התוכנית רק עוזרת להם לקבל את ההזדמנות ולהיות גם כוכב בארץ לדעתי הכוכב נולד זה להיות רק כוכב באמריקן איידול לדעתי זה יותר רציני.

 

[לא גיברת ולא מגונדרת]

סוג 5?

יכול להיות שיש סוג 5 (וסליחה אם אני עומדת לכתוב דבר שבשבילכם הוא שטות גמורה, אני פה חדשה בפורום...), הסדרות דוגמת משפ' אוסבורן, ניוליוודז, וכו'? אני אוהבת את אלה, כי זה מספק את יצר המציצנות, בלי לפגוע באנשים כי הם הרי מקבלים על זה המון כסף (כן, יותר משמעניין אותי לראות איך ג'סיקה סימפסון מטומטמת או איך הכלבים של האוסבורנים מחרבנים להם על הספות, כיף לי לראות איך המטבח שלהם מעוצב, וכו'...).

 

[LOVEtheMcMAHONS]

די מסכים

אלה סדרות ריאליטי שהן בעצם אנסקריפטד טי.וי - כמו החיים הפשוטים, האוסבורנז, אנה ניקול סמית', זוג טרי וכד'. החיים הפשוטים טיפה שונה אבל אני בכל זאת נוטה לשים את זה תחת אותה קטגוריה.

 

[LOVEtheMcMAHONS]

מיומנה של נערת גומי

הסיפור הבא הוא מצוץ מהאצבע. כל קשר בינו לבין המציאות... לצורך הבנת העניינים ר' = רון (שזה לצורך העניין ואך ורק לצורך העניין - אני) פ' = פסיכולוג (שזה לצורך העניין ולפעמים לא - עצמי). פ' - אתה יכול להיכנס. תכבה את הסלולרי ותתרווח על הספה. ר' - אפשר להוריד נעליים ? פ' - מהיכרות קודמת אני מעדיף שתישאר עם. החימום עובד ואני לא רוצה לפתוח חלון. ר' - אוקיי. אז זאת פעם ראשונה שלי. איך בדיוק כל הקטע הזה עובד ? פ' - זה לא מדע מדוייק. אתה נשכב על הספה, מרגיש הכי נח שאפשר ומשם אנחנו זורמים. ר' - פעם אחרונה שמישהו אמר לי את זה זה לא נגמר בטוב. פ' - אני יודע. ראיתי את הסרט. ר' - בסדר. קלטתי את הראש שלך. נתחיל. הפעם הראשונה שבכלל הייתי מודע לדבר הזה שנקרא "סדרת מציאות" היה אי שם בתחילת שנות ה-90. הייתי תלמיד תיכון צעיר ויפה. פ' - מרשה לעצמי לזרוק לך מחמאה שאתה מזדקן יפה. ר' - תודה |מחייך במבוכה|. איפה הייתי ? אה. שנות ה-90. אנשים מסביבי היו מדברים "MTV", "העולם האמיתי". אבל אני ניסיתי להתרחק מזה כמה שאפשר ולהיות נקי. היה לי חשוב לסיים את התיכון כמו שצריך. פ' - ברור. תמשיך. ר' - שנים ארוכות לא הייתי בכלל בסביבה בה אנשים צפו בסדרות מציאות. החברים שלי לא צפו בזה וזה היה בגדר משהו שאתה קורא עליו בעיתון או מופיע באיזה אייטם בטלוויזיה. הכל היה טוב ויפה עד שנת 2000. פ' - הו כן. שנת 2000. השנה בה המגיפה התחילה. ר' - אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. יום שבת בערב. משחק הכדורגל בערוץ 2 נגמר ותהיתי האם להעביר לאולפן של ערוץ 5 לצפות בתכנית סיכום המחזור. לשניה ככה בצבץ על המרקע איזה פרומו עם הכיתוב "התכנית הבאה ברשת: הישרדות". הרגשתי איך הדופק שלי מואץ מעט אבל לא ייחסתי לכך חשיבות. אמרתי לעצמי "ננסה פעם אחת. מה כבר יקרה". פ' - פעם אחרונה שאמרת את זה זה נגמר בתא שירותים מלוכלך באמסטרדם. ראיתי גם את הקלטת הזו. ר' - זה סיפור אחר לגמרי. ואם אני כבר מדבר עם עצמי לפחות שעצמי לא יפריע לי בהערות לא קשורות. פ' - סליחה. ר' - הפרק הראשון של העונה הראשונה של הישרדות התחיל. בהתחלה חשבתי "מה זה ? זה בכלל לא משפיע עלי. איזה צחוקים. מה כולם אומרים שזה ממכר ושזה מסוכן ? זה לא עושה לי כלום". והמשכתי לצפות בפרק כאילו כלום לא קרה. שהלפיד של סוניה כבה כבר דברתי אחרת. כולי הייתי בהזיות. ראיתי לפידים רוקדים באוויר. את ג'ף פרובסט בחולצת רשת שר את המקרנה ועוד כל מיני דברים מוזרים. לקח לי כמה שעות לצאת מזה אבל למחרת בבוקר כבר הכל היה כרגיל. הראש קצת כאב. פ' - אז זו הייתה בעצם הפעם הראשונה שלך עם סדרת מציאות ? ר' - תמיד זוכרים את הפעם הראשונה שלך. זה היה מיוחד. זה היה יפה. זה היה הכי טהור שיש. ומשם זה הפך לריטואל קבוע. כל שבת בערב, בסביבות השעה 22:00. המנה השבועית של הישרדות. שם הכל התחיל. שזה עמד להיגמר התחלתי להשתולל. חשבתי "איך אני אתמודד עם הקריז ?". אחרי שבוע בלי הישרדות החבר'ה האלו מהטלוויזיה הצילו אותי. הישרדות 2 עלתה. השבח לאל ולמנכ"ל רשת. פ' - ומה אז ? ר' - ואז "החפרפרת" הגיעה. סדרת מציאות ישראלית צעירה וחייכנית. ברגע שצפיתי בה לראשונה ידעתי שזו אהבה אמיתית. איתי אנגל נהיה כמו ה"דילר" שלי שמביא לי כל שבוע את מה שאני צריך כדי לעבור את היום. אבל לא יכולתי לזנוח את הישרדות - האהבה הראשונה. קיפצתי מסדרה אחת לשניה מסוחרר ושמח כתיש. המצב היה די יציב תקופה ארוכה. הישרדות העונה ה-2 התחלפה בהישרדות העונה השלישית. אמנם נאלצתי לחכות לה לא מעט זמן אבל ההמתנה הייתה שווה כל רגע. באותה תקופה העובדה שהייתי מנוי של הכבלים עזרה לי להשיג את הפיקס השבועי שלי מהישרדות. שנת 2000 התחלפה לה ב-2001. פ' - כן. אבל המצב הזה נראה סביר לגמרי. כמה סדרות מציאות לא הרגו אף אחד. אין שום דבר רע בסדרת מציאות פה וסדרת מציאות שם. ר' - חכה. פה מתחיל הבלגאן. בשתי מילים "האינטרנט המהיר". פ' - סיי נו מור. סיי נו מור. ר' - ברשותך אני בכל זאת אמשיך. גם כי איגור ביקש וגם "סתם, כי בא לי לדבר". באותם שנים הייתי סטודנט בבאר-שבע. הייתי מנוי לכבלים הדיגיטליים שם ואצל ההורים בבית היה YES. כל שבועיים בערך הייתי חוזר הביתה לסוף השבוע, ובשל כך יצא שפספסתי את הפיקס השבועי של העונה ה-3 של הישרדות. זה היה פרק 5. אני זוכר זאת טוב מאוד. חזרתי לבאר-שבע ביום שבת בלילה לאחר שפספסתי את הפרק החמישי של הישרדות. התחלתי לטפס על הקירות ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ואז עשיתי עסק עם השטן. הוא גילה לי איפה אני יכול למצוא את כל הפרקים החסרים. הורדתי אותם בקצב מטורף. מכיוון שהעונה כבר הסתיימה בארה"ב הפרקים זרמו למחשב שלי כמו נחיל ארבה ממושמע בדרך לחוף נודיסטים באילת. בהתחלה זה היה פרק אחד ביום. אבל הגוף שלי פיתח עמידות וזה כמעט לא השפיע עלי. עברתי לשני פרקים ביום ומשם זה הדרדר. היו ימים שהייתי עושה 5 ו-6 פרקים בלילה. עונה ארבע התחילה בארה"ב והתחלתי להוריד גם אותה. מכיוון שהעונה הייתה משודרת הפרקים הגיעו בקצב של אחת לשבוע. איך אני בדיוק מתמודד עם פרק אחד בשבוע ? פ' - איך באמת ? ר' - ידעתי שאין ברירה. התחלתי לנסות סדרות מציאות אחרות. הישרדות לבד פשוט לא הספיקה. פ' - טוב אז בטח ניסית איזה "מירוץ למליון" פה, ואיזה "אח גדול" שם. לא ? ר' - זה מה שחשבתי בהתחלה. אבל משם זה התגלגל למאות סדרות מציאות שנסיתי והחלפתי כמו גרביים. לחלק מהם אפילו לא הצלחתי להתחייב לטווח ארוך. נהייתי ג'אנקי ריאליטי. פ' - אם הייתי מבקש ממך לספר ככה מהזכרון על הסדרות השונות שניסית. היית מצליח ? ר' - אויש התקלת אותי עכשיו. אבל רק מהזכרון ובטח יש עוד עשרות ששכחתי שניסיתי אבל הנה : זה התחיל בקטן עם המירוץ למליון הראשון. מייד שסיימתי התחילה העונה השלישית בארה"ב אז עברתי לצפות בה. כמובן שאת השניה השלמתי בטווח בין העונה השלישית לרביעית ואת החמישית ואת השישית שאני גומע בימים אלו. תוך כדי החלטתי לנסות את "החפרפרות" הזרות. שמעתי שהאמריקאים תותחים אז ניסיתי את זה. היה פנטסטי. גם את האוסטרלית המשובחת לא פחות. נסיון קצר ומוצלח עם האח הגדול האמריקאי השלישי הכניס אותי חזק לקטע הזה ומשם התגלגלתי לאח גדול האוסטראלי והבריטי. פ' - יש דברים שגם בשבילך נחשבים טאבו ? שלא היית מנסה ? ר' - תכניות מהז'אנר הרומנטי בדרך כלל לא עושות לי טוב במערכת העיכול. תכניות כמו הרווק והרווקה. פ' - אם היית מחליט להפסיק היום. היית יכול לעשות את זה בקלות ? ר' - אין מצב. אני מכור. אני מודע למצב. אין שום מצב שאני אוכל להפסיק בלי עזרה חיצונית. פ' -

Survivor 1-9 Amazing Race 1-6 Big Brother USA 2-5 The Mole USA 1-2 Celebrity Mole USA 1-2 Australian Mole 2-4 Big Brother Australia 2-4 Big Brother UK 5 The Joe Schmo Show 1-2 The Surreal Life 1-3 The Simple Life 1-2 American Idol 1-3 The Apprentice 1-2 Last Comic Standing 2-3 My Big Fat Obnoxious Fiance My Big Fat Obnoxious Boss Amish In The City Superstars USA Paradise Hotel Forever Eden Average Joe 1-2 25 Million Dollar Hoax​

אלו רק חלק מהסדרות שניסית. לו יכולת לחזור אחורה בזמן, יש משהו שלא היית מנסה ? ר' - אני בגישה של לנסות כל דבר חדש לפחות פעם אחת פ' - פעם אחרונה שאמרת את זה.... ר' - אני יודע. ראית גם את הקלטת הזו. הבנתי כבר. ה-45 דקות נגמרו לא ? פ' - אתה משלם במזומן או באשראי ? ר' - אני משלם בפרקים של הישרדות. אתה מקבל דחוי ליום שישי בבוקר ? פ' - סגרנו. הערת הכותב : סליחה לכל מי שנרדם באמצע.

 

[איגור שרעבי]

ידעתי שהמצב שלך קשה

יכולתי להגיד לך את זה בחצי מחיר.. לא היית צריך פסיכולוג בשביל זה. ואפילו לא סיפרת איזה סדרות ראית יותר מפעם אחת... האמת חידשת לי בקטע של הישרדות, לא ידעתי שזה היה בערוץ 2 בזמן אמת. חשבתי שזה היה הרבה אחרי אלה שהורידו באינטרנט. אז למה הם הפסיקו? ועוד משהו, איך האח הגדול הבריטי והאוסטרלי? שוה להיכנס לזה? אם כן, יש עונה ספציפית מוצלחת? ומה זה חפרפרת סלבריטי??

 

[LOVEtheMcMAHONS]

גם אני ידעתי

הסדרות שראיתי יותר מפעם אחת : כל העונות של הישרדות (בחלקן צפיתי 3 ו-4 פעמים במלואן). במירוץ למליון צפיתי שוב ששודר ב-YES חפרפרת סלבריטי היא גרסא קצת פחות מוצלחת לתכנית המעולה שמעמידה סלריטאים אמריקאים במשחק הזה. כמובן שהמשחקים שם טיפה יותר קלים ויותר מותאמים לאווירה היותר קלילה של המשחק. שתי העונות של הסלבז נופלות בהרבה מאלו של המתחרים "הרגילים" אבל עדיין שוות צפייה ולו בשל ההיבט הקומי שלהן (מצחיקות בטירוף). האח הגדול הבריטי והאוסטראלי , ולמעשה כל אח גדול שהוא לא אמריקאי, שונה בהרבה ממה שאפשר לקרוא לו "הישרדות בתוך ווילה". זהו בעצם הפורמט המקורי של האח הגדול שנוסה גם בארה"ב עונה אחת אך לא תפס באותה מידה שתפס באירופה ובשאר העולם. לכן הובאו אנשי מקצוע שלקחו את הפורמט ושדרגו אותו למה שהיום כולם מכירים כאח הגדול האמריקאי. השוני העיקרי : בשאר העולם דיירי הבית מחלקים "נקודות" רעות לחבריהם כאשר מי שמקבל את מירב הנקודות עומד להצבעה בפני הקהל בבית שכל שבוע מסלק אחד (לפעמים יותר) מהמתמודדים. שלושת בעלי מירב הקולות (אם יש תיקו יש מצב שיותר משלושה) הם אלו שעומדים בפני הדחה. הקהל בבית הוא גם זה שלבסוף בוחר את המנצח. באמריקאי לקהל אין שום חלק במשחק. כל שבוע מתמנה HOH (אב הבית בתרגום חופשי) שבכוחו למנות 2 מועמדים להדחה. שאר הדיירים מלבד אב הבית ושני המועמדים מצביעים מי יעוף ובמקרה של שוויון אב הבית נותן את הקול המכריע. הסיבה שערוץ 2 הפסיק ? כי AXN קנו את הזכויות לעונות הבאות (עונות 3 ו-4). הרייטינג של זה לא היה מדהים בכלל בערוץ 2 כי המודעות לריאליטי הייתה ממש בחיתוליה - עדות לכך הכישלון של החפרפרת מהבחינה הכלכלית/עסקית למרות שמדובר בהפקה ראויה מאוד ומוצלחת לפי אמות מידת הז'אנר.

 

[איגור שרעבי]

אתה גנוב לגמרי.

באמת, אני לא צוחק, איך אפשר לראות את הסדרות האלה יותר מפעם אחת אחרי שכבר יודעים מה קורה? שלא לדבר על 3-4 פעמים.. איזה עניין מחודש אתה מוצא שם? תגיד, בשיא הרצינות עכשיו, אתה חושב שזה מוגזם או שמבחינתך זה בסדר וזה משתלב לך בחיים בלי להפריע לדברים אחרים? כאילו גם הידע שלך לפירטי פרטים, סתם בא לי לזרוק לך שאלה נניח מי זכה בחסינות ומי עף בפרק החמישי ואתה בטוח תדע.. אני לא רוצה להרחיק לכת ולשאול משהו כמו "מי הצביע למי בפרק 8 בעונה 2.. כי אם אתה יודע גם את זה אז אני כבר לא רוצה לדעת.. זה מעבר להנאה נטו מהטלויזיה זה משהו אחר שאני לא יודע להגדיר.. אני מקוה שאתה מקבל את זה ברוח טובה, זה בסך הכל בהמשך לכל הקטע הזה של הפסיכולוג אבל זה משהו שכל פעם עובר לי בראש שאני קורא הודעה שלך ששמה אתה מפגין התמצאות בלתי נתפסת בפרטים. ובקשר לאח הגדול הבריטי, זה לא נשמע לי כל כך הקטע הזה עם ה SMS אבל לא אמרת אם זה טוב או לא, בסופו של דבר.

 

[LOVEtheMcMAHONS]

אם זה היה פוגע בחיים

לא הייתי צופה בזה. והידע לפרטי פרטים הוא לא אובססיה לדעת ולזכור כל דבר. יש דברים שנדבקים לי לראש ומה לעשות שהזכרון שלי לא רע. וזה לא שישבתי לצפות בהם ברצף. נגיד העונות ה-3 וה-4 שודרו ב-AXN ועדיין משודרות בלוף כמעט אינסופי. זה יצא שלא היה מה לראות ככה בשעת צהריים משעממת בזמן שישבתי לאכול - אז צפיתי בפרק של הישרדות שכבר ראיתי. והסיבה שצפיתי ברב העונות יותר מפעם אחת הן כי צפיתי בהם לראשונה לבד או עם חבר. מאוחר יותר השותף שלי לדירה החליט שהוא גם רוצה לראות אז מאותו שעמום צהריים אופייני הייתי יושב איתו לראות שוב. יש פרקים מסויימים בעונות מסויימות שתמיד יהיה לי כף והנאה לצפות גם בפעם החמישית. ואם אתה לא מסוגל להבין את זה שיש דברים שאפשר לראות גם 10 פעמים אפילו שאתה יודע מה הולך לקרות - הבעיה היא שלך ולא שלי. כמו שיש סרטים שראיתי 10 פעמים ככה גם את הפרק בו פיירפליי הורג את סבתא שלו אני יכול לראות 10 פעמים ועדיין להנות ממנו. כמובן לא 10 פעמים באותו יום אבל להיזכר בו פעם ב... לגבי האח הגדול הזר. אני מאמין שמי שמפתח כזה אנטי על תרבות ה-SMS לא יוכל להנות ממנו. ההנאה מהעונות האלו (אני אישית מאוד נהניתי מהעונות ה-3 וה-4 האוסטראלים) הם בעיקר מהאנשים שגרים בדירה, היחסים ביניהם וכמובן הטוויסטים שלא פוסחים על שום תכנית מציאות. אני בספק אם זה משהו שאתה תהנה ממנו - מדובר בכמות אדירה של פרקים : פרק על בסיס יומי כאשר בימים בהם מתקיימת הדחה יש פרק נוסף של ההדחה בשידור חי. זו תרבות אחרת לגמרי שאו שאתה מתחבר אליה או שלא. זה טירוף לאומי שסוחף את כל אוסטרליה וכל בריטניה פעם בשנה. כל העיתונים מדברים על זה, יש אייטמים בכל תכנית בידור שמכבדת את עצמה. זו תופעה מדהימה שאפשר לבוז לה אבל אי אפשר להתעלם ממנה.

 

[EveryBodyLovesToMeR]

../images/Emo6.gif אומייגד רון !

להתעורר ולקרוא זאת,חחחחחח אז מסתתר שם מישהו דיי מצחיק מאחרוי חזות הקשוח ללא "רגשות"

 

[LOVEtheMcMAHONS]

אני לא מחפש מחמאות

|חוזרלתמידהקשוחבליהרגשות|. אני מחכה לסיפורים החושפניים והמרגשים של כל אחד מחברי הפורום.

 

[LOVEtheMcMAHONS]

איזו טעות מצערת

|חוזרלתדמיתהקשוחבליהרגשות| ולא החרבוש שיצא לי שם

 

[איגור שרעבי]

אנשים כנראה מפחדים להחשף במסגרת הזו

צריך להקים מסגרת ראליסטים אנונימיים. אולי שם הם יספרו על הרגלי הצריכה.

 

[EveryBodyLovesToMeR]

אז אני אעשה את זה ככה

זה היה לפני זמן,לא זכור לי מתי.. אמא שלי התחילה עם זה,היא חשבה שזה יפה,היא לא חשבה שזה יפגע בי ככה לטווח ארוך. הכל התחיל..... בהישרדות, שמעתי מהחדר של אמא שלי את מוזיקת הפתיחה ישר התעניינתי,קמתי והלכתי לחדר שלה וישבתי לצידה ומצאתי את עצמי בוהה בטלויזיה. "מה זה אמא ?" שאלתי בתמימות. "הישרדות,הם באי-איפשהו בסין 32 יום (משהו כזה) כל תוכנית מישהו עף,אין להם ממש אוכל הם מנסים לשרוד והפרס מלא כסף-מיליון דולר" מיד פניי מתחו להם חיוך מפגר והחלו לצפות בתוכנית .. במהלך הפרסומות זה התדרדר לדיבורים על:בריתות,אתגרים ביני לבין אמא שלי,שהייתה מתה על סו וגם אני מצאתי לה פינה בלב.. ואז אחרי סיום העונה התחיל הפרומו להישרדות 2 וכמובן אני ואמא שלי באקסטזה ראינו העונה היתה אחת הטובות זה שודר ממש לצד ארצות הברית,נראה לי הגמר אצלנו שודר יומיים אחרי ששודר אצלהם(ארצות הברית) ואמא ידעה מי הזוכה היא קראה באיזה עיתון ואז השמידה אותו ואמרתי לה לפניכן שלא תגיד לי כלום אפילו אם אכריח אותה ביסורים קשים,בסופ היא אמרה לי כי בכיתי לה והיא לא יכלה לסבול את זה ,כמובן לאחר שידעתי שקולבי הפסיד זעמתי עליה קשות!למרות שגם טינה מצאה אצלי פינה קטנה בלב ואז עברנו להישרדות 3 ו 4,אמא פרשה לה-נולדה אחות קטנה בהישרדות 3 היה את הטוויסט הראשון להחליפ חברי קבוצה השתגעתי! היה אחלה גם הישרדות 4 קאתי אהובתי (שלקחה את הפינה של טינה,סו ואת של קולבי) וזהו איבדתי קשר לכמה שנים טובות(יש לי הוט) הייתי נקי מריאלטי,לא הישרדות לא כלום. ואז הגרוע מכולם קרה... נכנסתי לפורום "סדרות מציאות"! אני מסתובב לי בפורומים וראיתי בקטגוריית תוכניות : "פורום סדרות מציאות"-הופעתי לגלות עד כמה כולם אוהבים הישרדות חשבתי שאני הוישרדות זה דבר אישי ביני לבינה ,נכנסתי וראיתי שמדברים על עונה 8! אמרתי אומייגד אני ראיתי עד עונה 4 מה קורה לי ? קראתי טיפה וקינאתי הבנתי שזה אולסטארס ואני חייב לראות הורדתי "חמור" והתחלתי עם ההורדות זה היה הפעם הראשונה שהמחשב שלי דלק שבוע ברציפות(כיום כבר חודש הוא לא כבוי) ראיתי תפרק הראשון התאהבתי שוב ראיתי את הפרק ה2,3,4,5 ואז נמאס לי מה"חמור" החלפתי לתוכנה "כחולה" אבל הרגשתי לא טוב עם עצמי.... אני רואה עונה 8 עם אנשים שאני לא הכי מכיר למה לא להשלים? ואז "עדי007" (שלה אני חייב את חיי-נצלי זאת עדי) לימדה אותי להשתמש בתוכנה מקסימה שאת שמה לא אציין,והתחלתי להשלים עונות בהתחלה מכיוון שבישראל שודרה העונה ה7 אז לא נשארתי אדיש הפורום דיבר על זה והתחלתי להוריד בקצב,בכמויות,ראיתי שני פרקים ליום לפעמים ארבע ביום והשגתי את ישראל וסיימתי ממש לפני ישראל. הרגשתי טוב כי ידעתי מי זה רופורט מהישרדות 7 שהיה בהישרדות 8 זה המשיך אז פניתי להישרדות 6 שכולם דיברו עליה (הישרודת 8 הרסה לי את המתח כי ידעתי מי זוכה) ראיתי והתאכזבתי גם מהזוכה וגם מהעונה שלא ממש אהבתי שוב אחרי זה ראיתי לעונה 8 וסיימתי אותה בהנאה היה מדהים (חוצ מהזוכה למרות שאמבר היתה פייבורטית שלי בעונה 2) ואז ראיתי הישרדות 5 (שמעתי עליה דברים רעים)וממנה ממש ממש ממש ממש נהנתי! היתה עונה טובה לאללה ואז לא היה לי מה לראות התעצבתי.. והתחלתי כמו משוגע להוריד דברים וזה מה שראיתי בקטנה לא הכל רק תמצית: המירוצ למליון עונה 1,2,5,6 הישרודת 1-9 ביג בארדר 5 the x factor טופ מודל 1,2,3 השוליה 1,2 הקומיקאי האחרון שנשאר עומד החיים הסוראליסטים 3 איימיש בעיר רצים לדירה האקדמיה לצחוק כוכב נולד עונה 1 ולא עולה לי עוד אבל יש עוד כמה וכמה תוכניות.. אני מאשים רק את פורום סדרות מציאות שגרם לי לחלות במחלת הריאלטי הידועה לשמצה ,בושו לכם: ירון,רון,מאיה,אבי ועוד רבים וטובים. מי ייתן והאל ישלם לכם באותה מידה. זהו ואם נרדמתם לינג ליגנ לינג זה הזמן לקום !

 

[איגור שרעבי]

באיזה ניק אמא שלך כותבת?

 

[EveryBodyLovesToMeR]

אמממ כמו שאמרתי

אמא שלי פרשה בהישרדות 3.