דיי עם האייקונים - מחאה!
אני רואה הבדל עצום בין התאהבות לאהבה. אהבת השיפחה, אהבת האדם שהיא, אהבת האישה שהיא, הערכה כבוד ואהבה כלפי ה"רכוש" אלו דברים מאוד חשובים בעיני. לפי מיבנה השאלה שלך קיבלתי רושם שאתה רואה סוג של ניגוד בין אהבת אדם ורצון להכאיב לו - וזה ממש, אבל ממש לא נכון בעיני. דום גם לא חייב לאהוב את אקט ההכאבה בפני עצמו, מאסטר למשל תמיד אמר לי שאין לו סיפוק גדול מהכאב שלי, הסיפוק הוא מהמקומות אליהם לוקח אותי הכאב שהוא מעניק לי. וזה בעצם כאב שמוענק ממקום של אהבת אדם. ובעניין ההתאהבות, בהנחה שההגדרה שלך להתאהבות היא אותם פרפרים קטנים בבטן שמשחקים במכוניות מתנגשות כשנכנס לחיינו בן זוג חדש... כבר אמרתי את זה פעם וברור לי שרבים חולקים על דעתי - ושוב, זה יותר ממקובל עליי, איש הישר בעיניו יעשה. אבל בשבילי בדס"ם לא יכול להיות כפי שהוא היום בתוך מערכת זוגית, מערכת זוגית מייסודה היא מערכת שאני רואה כשיוויונית מכדיי להוות מסגרת לחלק גדול מהתחושות שיוצר בי בדס"ם היום. האם התאהבות מסרסת? כן, כשיש בה תלות ייתר, כששיקולים של דום אינם עוד שיקולים של דום אלא הופכים להיות שיקולים של גבר מאוהב שבין השאר מאויים משיפחתו וחושש לאבדה.