ואומר שאני חושבת שהכי טוב אצלי זה ש.... אני אוהבת לעזור, תמיד מוכנה לתת, ותרנית לא קטנה <בדברים מסויימים...>, מבינה כמה שיותר <וזה רק בגלל שאי מעמידה את עצמי במקומו של האחר>, אוהבת להשקיע כשאני חושבת שצריך <מדובר על כל דבר>, ועוד כמה שלא עולה בדעתי עכשיו. אהה והכי הכי חשוב.... אני צנועה
אין שקר ,שקר לבן ,כאילו ,נדמה לי, וכו'.. לא מחסיר פרט ולו הקטן מאדם שעומד מולי. אולי יחלקו עליי ,אבל אני רואה את זה כתכונה טובה וחיונית. (ולקח זמן לא מועט להגיע לכך)
גם אם כלפי חוץ נראה לפעמים שלא... לפעמים הפגנת פסימיות עוזרת לי לשמור על האופטימיות |םרח| ואם האופטימיות שלי קצת רופפת ואני צריכה לחזק אותה- אני מפגינה פסימיות יתר (תארו לכם שמצליחים לשגר לת"א קטיושות וקסאמים דור חדש, ויום אחד זורקים את שניהם בו זמנית על ת"א, והם נפגשים באמצע ומתפוצצים אחד עם השני ברחוב ראשי!
ומה יקרה אם נגיד קורה לי משהו, ובדיוק אף אחד עובר ברחוב, והסוללה של הפלאפון נגמרת, ולשלושה אמבולנסים מתפנצ'ר הגלגל... טוב הבנתם
אצלי זה משהו באופי עוד משהייתי קטן: אני מקבל אנשים...גם את הכי שונה ממני, לא שופט, תמיד מנסה להתחבר... יש בזה שליליות אבל המון חיוביות... לראות את השונה זו תכונה חשובה מאוד