כי נדמה לי שלא כל כך הובנת "אפשר ואי אפשר" - זה מצוי ולא מצוי, נכון? הביטוי סומא בעין אחת מופיע בתלמוד*. אבל עצם העובדה שאומרים סומא בעין אחת מעידה על כך שסומא סתם הוא סומא בשתי עיניו. סגי נהור לא מופיע, כמדומני, כסגי נהור בעין אחת. בבלי, חגיגה, ב, ע"א: סומא באחת מעיניו פטור מן הראייה שנאמר (שמות כג) יראה יראה כדרך שבא לראות כך בא ליראות מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו
סיפור על ר' יהודי שיושב ומספר עם חברו, ומגיע לעניין ממון. פייבל, אומר הוא, מטרוניתא אחת ביקשה לתת לי הון גדול ובלבד שתסתכל בי. ואתה, פתי, משיב לו ידידו, לא הסמת? ודאי שהסכמתי, עונה הר', אלא - היא היתה סומית בשתי עיניה. אמור מעתה, שסומא סתם יכול להיות פיקח.
שבשימוש בשתי המילים בשפה, הדוברים "עשו" את ההבדל ביניהם ע"י כך שסומא נשער עוור קונקרטי - יענו, איש שלא רואה. בעוד סגי נהור הפך לביטוי אבסטרקטי עמו אפשר להשתמש כשלא מדובר רק על מאור עיניים אלא גם עם הבנה. לדוברים הידד!
לדעניותי יש בסיס לדעתה של המרצה להבדל בין סומא לסגי נהור. בבראשית רבה ל' ט' מצאנו: "בשוק סמייא צווחין לעווירא - סגי נהור" ובתרגום לעברית: "בשוק של סומים קוראים לעיוור (בעין אחת) - רב האור".