מעשה במלך דפוק 2

../images/Emo11.gifמעשה במלך דפוק 2

מעשה במלך שנדד בארצו ופגע באנשים טובים ורעים, והיה שח עימם בבעיותיהם. ופעם נזדמן לו לעבור את הגבול למדינה שכנה שלא ידע על קיומה. והיה משוטט כל היום בין חנויות העיר ולן באכסניות שנקרו בדרכו. עובר אורח הציע מרכולת ומשקפת משוכללת צדה את מבטו של המלך ששאל לפִּשרה. ויענהו איש השוק "משקפת היא ואפשר לראות בה למרחקים. ויקנה אותה המלך ויחזור לארצו וישקף ממרומי ארמונו על כל העיר. ויהי היום וירא במשקפתו עלמה צעירה פושטת את בגדיה ומפקירה את גופה למנעמי מי אמבט חמים. והיה המלך משקיף כל שעה עד שלמד לכוון את עיתותיו לעת ערב שעה שהייתה נכנסת ופושטת את בגדיה. ויהי ביום אחר ויקרא אותה המלך ויספר לה על הרגלו הרע ויורה לה לרקוד לפניו בעירום. ותתרצה הנערה ותפשוט את בגדיה ותקרקר לפניו שעות רבות עד שעייף המלך וישלחה לביתה בצו לבוא כדת היום גם מחר. והייתה באה אליו כל יום להנעים את יומו. ויהי היום ותמצא הנערה חן בעיני אחד משרי המלך, והיה השר עוגב לה עד שנענתה והקריבה לו את בתוליה. ותספר לה על מנהגה לרקוד לפני המלך ותתחלחל נפשו וישביענה לאמור לא תספרי על דבר היום לאיש. והייתה מקרקרת לפני המלך ופושקת רגליה לכבוד השר דבר יום ביומו. וימות המלך וימלוך חתנו תחתיו. ויהרגה המלך לבל תחשוף ברבים את קלקלת חמיו. והשר הביט בה במותה והוקל לו על כי מת סודו עמה. ויהי היום ויחלום השר והנה גופתו מושלכת ארצה והנערה נוגסת בבשרו המת ומצחקקת באכזריות. ויתעורר בבעתה. ויחזור לתנומתו ויחלום שנית ושלישית. ובבוקר שאלו המלך מה זה זעפו פניו. וימאן סַפּר לו. ויצוו המלך לענותו עד כי סיפר על דבר חלומו ויהרגהו המלך על אשר שכב עם מאהבת חמיו ולא שמר אמונים למלכו-חמיו. ואת המענים לא הרג המלך. וינחם על כך. יען כי סיפרו בכל העיר על דבר הודאת השר והפיצו את קלון חמיו ברבים. והייתה אם הנערה הולכת יום ביומו אל קבר השר והמלך ומטילה את מימה על קבר המלך ואת קיבתה על קבר השר. ויהי היום, ויראו משרתי המלך את אם הנערה מבזה את קבר המלך. ולא הרג המלך אותה. יען כי כבר יצא קלון חמיו ו"אין קלון אחר קלון". ויזקן המלך וימלוך בנו תחתיו והייתה אם הנערה מתאפקת בהטילה את מימיה על קבר אביו ושומרת ממימיה לקבר חתנו. ויתפסוה עבדי המלך. ולא הרגה. יען כי יצא קלון המלך בהורגו בני עמו ו"אין קלון אחר קלון". וישאלהו בנו מחוננו. אם משום ש"אין קלון אחר קלון" לא הרג את האם. הרי שאין קלון בהריגה עבור קלון שאינו אחר קלון ומהו קלון אביו? ויהרגהו המלך יען כי גילה את קלונו שאינו אחר קלון. __________________ על החתום: רבי שבתאי שאם היה בברסלב לבטח היה מכונה רבי שבתאי מברסלב.
 
מה הנמשל ?

או האם יש כוונות עמוקות, רזין דרזין, הויכע זאכן [דברים גבוהים], בסיפורי מוהרש"ב (מורנו הרב שבתאי ברסלבער) ? ודבר אחר מאיפה אתה שואב ההשראה לסיפורים אלו ובשפה עתיקה זו ? אלו ספרים אתה מחזיק בקיטונך ? כשלמדתי בישיבה בת"א, גיליתי אוצר ספרים בלום, בחדרו של הבלן, במקווה הטהרה, שברחוב בן עטר. שם חלפו עלי שעות נכבדות בקריאת ספורי שלום עליכם וחבורתו. אח"כ, שלמדתי בירולים עיר הקודש, גיליתי מטמון נכבד בהר ציון, באחד המעברים בין החצרות בקומפלקס של קבר דוד המלך, שם יש מעבר נמוך מקומת אדם, דרך קיר עתיק, כשלוש אמות ומחצה עוביו של הקיר, ושם בתוך המעבר, משמאל כשנכנסים, חשפתי גומחה, שהכניסה אליה נמוכה אף מקומתו של ילד קטון ובתוך הגומחה ארגזים על גבי ארגזים ובהם ספרים, שעליהם המצהיבים מלאי חורים של עש ובחדווה הצטרפתי לעש במלאכת הכרסום המהנה. אני אוהב להסתובב במקומות בהם מצויים תיירים זה משרה עלי תחושה של חופש ושחרור...
 

S.L.

New member
איפה? איפה?

המקום הזה עדיין קיים? תסביר לי בבקשה ביתר פירוט איפה? איפה? איפה? <תאוות הספר מבצבצת>
 
כירושלמי, אתה מכוון ודאי

למטמון שבהר ציון. גילוי המקום על ידי התרחש לפני כ11 שנים. מאז איני יודע מה השתנה, אם בכלל. לנוחיותך אני מצרף מפה בקנה מדה 1:400
 
למעלה