../images/Emo41.gifהתרגום../images/Emo70.gif../images/Emo18.gif
הודעה של אהבה מילים מילים מילים. אהבה... של... הודעה... היום הוא השני לספטמבר, 2005. אני בדטרויד בבניין ענקי על גדות הנהר. אני מאזין ל"דיבו" (DEVO, להקה). השיר הזה נקרא "דחף בלתי נשלט". אני מסתכל מחוץ לחלון על עיר שבטוחה מהצפות מים וסופות. שוב כולנו מוצאים את עצמנו בתוך משהו טרגי. איך אנחנו מקושרים אליו? מה אנחנו יכולים לעשות בנוגע אליו? אני מאמין שכולנו קשורים להכל. וכך בדרך כלשהי הסבל של אחרים הוא הסבל שלנו. ואני מאמין שיש מספר דברים שנוכל לעשות בכדי לעזור להם. הם מתחילים כמעשים פשוטים וטהורים כמו לתאר עזרה ואור ותמיכה והקלה בשביל כל אותם שצריכים אותם כרגע. השלב הבא, בצורה יותר מעשית, יש לאסוף כסף לתרומה. www.redcross.org/ ואז להמשיך אל העתיד... הושטת יד לעזרה היא דבר מדבק... תחשבו על דומינו. אם נחליט בצורה הכי מיידית להיות מודאגים לשלום אחרים, אז כל יום יפתח אותנו ויעודד השראה אצל אחרים להפתח באותה הצורה. אני מתכוון לזה בצורה הפשוטה ביותר. למה לא לנסות לחיות כמו קדוש? הלוואי ואוטובוסים היו נשלחים לאיזור ימים לפני שההוריקן היכה בשביל לעזור לאנשים שלא יכלו להרשות לעצמם לעזוב או שלא היה להם מקום ללכת אליו. הלוואי שרוח העזרה לאנשים אחרים הייתה הבסיס לחברה שלנו. הלוואי הלוואי הלוואי, זו התחלה טובה. רק התחלה. תשארו חיוביים ופעילים (פּוֹרִים). בבקשה. ג'סי