אז מה יהיה הסוף?
- פותח הנושא bulllli
- פורסם בתאריך
בסוף יהיה שלום!
לא פעם אני מספר שהסיבה שבגללה עזבתי את ישראל היא למען השלום. מכיוון שאני מאמין במעשים ולא בדיבורים. אז קמתי וצעדתי לעבר השלום. ישראל שוכנת במזרח התיכון. המזרח התיכון מורכב ממגוון מדינות ערביות בתוכנן התרבותי. לרקע תרבותי זה שייכים אנשי שלושת הדתות הגדולות, ערבים מוסלמים, ערבים נוצריים וערבים יהודים. הדתות יכולות לחיות יחדיו כל עוד הרקע התרבותי של השכנים משותף. חלק מהרקע התרבותי הזה מכיל צורות שילטון שונות שברובן אינן דמוקרטיות. גרעין הבעיה לעניות דעתי היא שבראשית הקמת מדינת ישראל מלי להסתכל ימינה ושמאלה ולעשות יד אחת עם השכנים החליטו לכפות תרבות אירופית משהו. גם מי שבהתחלה חשב שהרעיון הזה יכול לעבוד היום אחרי מספיק שנים הבין שהמזרח התיכון הוא לא ממש המקום הנכון לניסוי הנ"ל. אז נכון שאפשר לצפות ולעטוף את הכל בכבישים ובניינים מודרניים, מרכזי קניות מרינות ודיסקוטקים. אפילו בדובאי וטהרן יש כאלה. זה עדיין לא הופך את זה למשהו אחר מאשר המזרח התיכון. ועל כן, למען ערך חיי האדם, למען השלום, למען הכלל, מי שאינו רואה עצמו חלק מהתרבות הערבית ומרגיש מחובר לתרבות מערבית דמוקרטית אירופית (משהו) - עליו לקום וללכת משם. ויפה שעה אחת קודם. נכון שדורינו נולד שם וזה הדבר היחיד שהוא מכיר ועל פניו יש לנו את כל הסיבות לדבוק במקום. אבל למי זה תורם? מה עם העתיד? למה לא להסתכל על התמונה הגדולה? זה הריי לא באמת רלוונטי מי התחיל. מה שרלוונטי הוא שהחסידה הפילה חלק מאיתנו במקום הלא נכון ועל מנת לסדר את הטעות עלינו למצוא את מקומינו בעולם. אני השלתי מעלי את אדמת מולדתי למען הכלל. למען כבוד חיי אדם ולמען השלום. עכשיו תורם של הבאים בתור לחשוב לרגע על הדור הבא במקום על עצמם, לקום ולעשות מעשה. עוד כמה מצעדי בהמות כאילו יעזרו להפיץ את התיאוריה שלי, ואם מספיק אנשים ימצאו את מקומם בעולם ולא יתעקשו למצוא אותו על כביש מספר אחד, אולי השלום בסוף יגיע.
לא פעם אני מספר שהסיבה שבגללה עזבתי את ישראל היא למען השלום. מכיוון שאני מאמין במעשים ולא בדיבורים. אז קמתי וצעדתי לעבר השלום. ישראל שוכנת במזרח התיכון. המזרח התיכון מורכב ממגוון מדינות ערביות בתוכנן התרבותי. לרקע תרבותי זה שייכים אנשי שלושת הדתות הגדולות, ערבים מוסלמים, ערבים נוצריים וערבים יהודים. הדתות יכולות לחיות יחדיו כל עוד הרקע התרבותי של השכנים משותף. חלק מהרקע התרבותי הזה מכיל צורות שילטון שונות שברובן אינן דמוקרטיות. גרעין הבעיה לעניות דעתי היא שבראשית הקמת מדינת ישראל מלי להסתכל ימינה ושמאלה ולעשות יד אחת עם השכנים החליטו לכפות תרבות אירופית משהו. גם מי שבהתחלה חשב שהרעיון הזה יכול לעבוד היום אחרי מספיק שנים הבין שהמזרח התיכון הוא לא ממש המקום הנכון לניסוי הנ"ל. אז נכון שאפשר לצפות ולעטוף את הכל בכבישים ובניינים מודרניים, מרכזי קניות מרינות ודיסקוטקים. אפילו בדובאי וטהרן יש כאלה. זה עדיין לא הופך את זה למשהו אחר מאשר המזרח התיכון. ועל כן, למען ערך חיי האדם, למען השלום, למען הכלל, מי שאינו רואה עצמו חלק מהתרבות הערבית ומרגיש מחובר לתרבות מערבית דמוקרטית אירופית (משהו) - עליו לקום וללכת משם. ויפה שעה אחת קודם. נכון שדורינו נולד שם וזה הדבר היחיד שהוא מכיר ועל פניו יש לנו את כל הסיבות לדבוק במקום. אבל למי זה תורם? מה עם העתיד? למה לא להסתכל על התמונה הגדולה? זה הריי לא באמת רלוונטי מי התחיל. מה שרלוונטי הוא שהחסידה הפילה חלק מאיתנו במקום הלא נכון ועל מנת לסדר את הטעות עלינו למצוא את מקומינו בעולם. אני השלתי מעלי את אדמת מולדתי למען הכלל. למען כבוד חיי אדם ולמען השלום. עכשיו תורם של הבאים בתור לחשוב לרגע על הדור הבא במקום על עצמם, לקום ולעשות מעשה. עוד כמה מצעדי בהמות כאילו יעזרו להפיץ את התיאוריה שלי, ואם מספיק אנשים ימצאו את מקומם בעולם ולא יתעקשו למצוא אותו על כביש מספר אחד, אולי השלום בסוף יגיע.
יש ערב רב של דתיים....
בעולם כולו מסתובבים זרמים רבים של דתיים. חלקם אפילו מחתנים הומוסקסואלים. עממה, התנועות הדתיות ששולטות המוסדות במדינת ישראל משוייכות לזרמים קיצוניים שאפשר לאמר שיש להם רקע תרבותי ערבי משהו. ש"ס בעיקר מייצגת תנועות אילו. אז זה לא רק עניין של להשאיר את הדתיים עם הערבים.. כפי שכתבת. מראות עיניי דתיים אילו והערבים הם קבוצה אחת. במדינת ישראל אין פלורליזם דתי. ש"ס הייתה שמחה "להיפטר" מדתיים רפורמים כמו שהייתה שמחה "להיפטר" מהומואים. המחלוקת היא לא על היהדות אלא על הרקע התרבותי שמפרש אותה.
בעולם כולו מסתובבים זרמים רבים של דתיים. חלקם אפילו מחתנים הומוסקסואלים. עממה, התנועות הדתיות ששולטות המוסדות במדינת ישראל משוייכות לזרמים קיצוניים שאפשר לאמר שיש להם רקע תרבותי ערבי משהו. ש"ס בעיקר מייצגת תנועות אילו. אז זה לא רק עניין של להשאיר את הדתיים עם הערבים.. כפי שכתבת. מראות עיניי דתיים אילו והערבים הם קבוצה אחת. במדינת ישראל אין פלורליזם דתי. ש"ס הייתה שמחה "להיפטר" מדתיים רפורמים כמו שהייתה שמחה "להיפטר" מהומואים. המחלוקת היא לא על היהדות אלא על הרקע התרבותי שמפרש אותה.
זה לא שחור ולבן...
מלכתחילה לא נכנסתי לאשכנזים וספרדים, והסיבה לכך היא שבמרוץ שנות ההיתוך בישראל התערבבו העדות והמקורות. לכן דבקתי בגישה של מרקם תרבותי משותף לאנשים מסויימים. כיום ניתן למצוא אשכנזים רבים שהתרבות המקומית מזרח תיכונית מתאימה לאורח חייהם יותר מאשר המערבית אירופית, ולהיפך, לא מעט אנשים עם הסטוריה ספרדית מוצאים עצמם באורח חיים מערבי. החיים הם לא שחור ולבן. לא בהכרח מי שסבתו הייתה ספרדיה מחוייב להיות מזרח תיכוני בתרבותו, כמו שלא כל הומו מחייב המציאות שיהיה שמאלני מערבי. זה לא עניין גזעני זה עניין תרבותי. ציינתי את ש"ס כמפלגה שנושאת דגל תרבותי מסויים. לא רק ספרדים משותפים לתנועה זו, ולא ניסיתי לערוך הפרדה גזעית. שאינה רלוונטית. ובלי קשר בישראל כיום חיים יותר "ספרדים" מ"אשכנזים" לפי כמה סקרים שקראתי לאחרונה (מצטער שאני לא יכול להפנות אליהם כרגע)... ונתון זה גם לא ממש רלוונטי לתיאוריה שלי מכיוון שעמי האזור הם הרב הקובע את התרבות השולטת ולא קבוצה כזו או אחרת בתוך ישראל. גם אם בישראל היה רב עצום של מערביים יוצאי פאבים בריטיים זה לא היה משנה את המצב שישנו פער בינם לבין התרבות המזרח תיכונית. בקיצור: זה לא עניין של גזענות ולא עניין של מספרים. זה רק עניין של פאזל ולשים כל חלק במקום שלו.
מלכתחילה לא נכנסתי לאשכנזים וספרדים, והסיבה לכך היא שבמרוץ שנות ההיתוך בישראל התערבבו העדות והמקורות. לכן דבקתי בגישה של מרקם תרבותי משותף לאנשים מסויימים. כיום ניתן למצוא אשכנזים רבים שהתרבות המקומית מזרח תיכונית מתאימה לאורח חייהם יותר מאשר המערבית אירופית, ולהיפך, לא מעט אנשים עם הסטוריה ספרדית מוצאים עצמם באורח חיים מערבי. החיים הם לא שחור ולבן. לא בהכרח מי שסבתו הייתה ספרדיה מחוייב להיות מזרח תיכוני בתרבותו, כמו שלא כל הומו מחייב המציאות שיהיה שמאלני מערבי. זה לא עניין גזעני זה עניין תרבותי. ציינתי את ש"ס כמפלגה שנושאת דגל תרבותי מסויים. לא רק ספרדים משותפים לתנועה זו, ולא ניסיתי לערוך הפרדה גזעית. שאינה רלוונטית. ובלי קשר בישראל כיום חיים יותר "ספרדים" מ"אשכנזים" לפי כמה סקרים שקראתי לאחרונה (מצטער שאני לא יכול להפנות אליהם כרגע)... ונתון זה גם לא ממש רלוונטי לתיאוריה שלי מכיוון שעמי האזור הם הרב הקובע את התרבות השולטת ולא קבוצה כזו או אחרת בתוך ישראל. גם אם בישראל היה רב עצום של מערביים יוצאי פאבים בריטיים זה לא היה משנה את המצב שישנו פער בינם לבין התרבות המזרח תיכונית. בקיצור: זה לא עניין של גזענות ולא עניין של מספרים. זה רק עניין של פאזל ולשים כל חלק במקום שלו.
יש מספיק
דתיים אשכנזים שמצליחים לחיות במדינת ישראל ולא להפנים שום אלמנט מזרח תיכוני, ולמרות זאת הם נגד מצעד הגאווה והומוסקסוליות. לא נראה לי שיש פה שום קשר למזרח תיכוניות, אלא לבערות ובורות שחלק מהדתיים בוחרים לטפח. אני מסכימה איתך שהתרבות השלטת בארץ היא ברובה יותר ספרדית מאשכנזית, אבל אני לא חושבת שזה רלוונטי למקרה הזה.
דתיים אשכנזים שמצליחים לחיות במדינת ישראל ולא להפנים שום אלמנט מזרח תיכוני, ולמרות זאת הם נגד מצעד הגאווה והומוסקסוליות. לא נראה לי שיש פה שום קשר למזרח תיכוניות, אלא לבערות ובורות שחלק מהדתיים בוחרים לטפח. אני מסכימה איתך שהתרבות השלטת בארץ היא ברובה יותר ספרדית מאשכנזית, אבל אני לא חושבת שזה רלוונטי למקרה הזה.
מסכימה
אני לא חושבת שזה בלעדי למזרח התיכון אלא בעיני זאת בערות כללית שמאפיינת את כל הדתות באשר הן. הבעייה עם ראייה דתית היא ה-starting point שהאמת היא סטטית ולא ניתנת לשום שינוי או תזוזה. זה האנטי-תיזה של פתיחות וגמישות, כי אין פה מקום לדיאלוג או לפשרות, אין מקום ללמידה של דרכים חדשות, אין כלום. זה קיים באיסלאם, ביהדות, בנצרות, ובעוד דתות. זאת אבן היסוד של דת. ובמזרח התיכון יש ציבור רחב שינק צורת ראייה וחשיבה כזאת עם חלב אימו. ואת צורת החשיבה הזאת הם לוקחים לכל אספקט אחר של החיים. זה משתקף בחוסר המוחלט בדמוקרטיה שאנחנו רואים בארצות ערב, ולא פחות בדמוקרטיה כביכול שקיימת בישראל. המשותף לשתיהן הוא שיש מעין קבלה מרוב הציבור של הסטטוס קוו שמלווה בהצדקה השגרתית "זאת האופציה הכי טובה ואין ברירה אחרת כי כל דבר אחר יביא ברדק"... וכל מי שמנסה ללחוש שהמלך הוא עירום מוגדר כמטורף (במקרה הטוב). אבל דמוקרטיה זאת רק דוגמא אחת - בכל פן אחר אפשר למצוא את יישום הראייה הזאת. וזה לא בלעדי למזרח התיכון: זה קיים בארצות רבות בצד השני של העולם. כל עוד יש דת שמכוונת את צורת החיים, הראייה הזאת שולטת. אפילו בארצות שמתיימרות להפריד בין דת למדינה, כמו ארה"ב. זה קיים בצורה קצת אחרת בארצות שבהן היתה דיקטטורה עם צביון כמעט דתי (במסווה חילוני): האיחוד הסובייטי או קוריאה הצפונית למשל. זה מעין נסיון למחוק מחשבה עצמאית וגמישות וצמיחה ועוד בכדי להביא להתמסרות מוחלטת והיפנוזה כללית. ובארצות סובייטיות לשעבר רואים את הבעיות שבאו עם הנסיון לעבור לדמוקרטיה אמיתית: אנשים לא יודעים איך לאכול את זה כי דפוסי החשיבה והראייה האלו טבועים כל כך עמוק. וגם בארצות כאלו יש הומופוביה איומה שמגיעה לכל מקום. כמו בישראל: זה לא רק דתיים נבערים, אלא גם בכנסת. ובשני מקומות אלו יש מעין פנטזיה המונית שהכל בסדר בעצם. לאחר ההפגנה במוסקווה לא מזמן שבה נעצרו פעילים אירופאים (כולל פיטר תאצ'ל, האקטיביסט הידוע) והמשטרה עמדה מנגד ונתנה לניאו-נאצים להתקיף אותם, היו רבים בקהילה ההומו-לסבית הרוסית שאמרו: למה אתם עושים רעש, הכל בסדר, לא צריך מצעד, וכדומה. זה כל כך הזכיר לי ארץ אחרת... ובקשר לש"ס, מכירה את זה מקרוב לצערי. זאת תנועה אשכנזית במקורה, שרק נראית שחורה בגלל שזה הציבור היחיד כמעט שעדיין פתוח לשטויות שלהם. אבל הכל אשכנזי לגמרי, עד להברה האשכנזית של התפילות, שמובילה למחזות מגוחכים עד דמעות של אנשים עם מבטא מזרחי כבר מברכים בהברה אשכנזית גלותית. תמיד דופקים את השחורים.
אני לא חושבת שזה בלעדי למזרח התיכון אלא בעיני זאת בערות כללית שמאפיינת את כל הדתות באשר הן. הבעייה עם ראייה דתית היא ה-starting point שהאמת היא סטטית ולא ניתנת לשום שינוי או תזוזה. זה האנטי-תיזה של פתיחות וגמישות, כי אין פה מקום לדיאלוג או לפשרות, אין מקום ללמידה של דרכים חדשות, אין כלום. זה קיים באיסלאם, ביהדות, בנצרות, ובעוד דתות. זאת אבן היסוד של דת. ובמזרח התיכון יש ציבור רחב שינק צורת ראייה וחשיבה כזאת עם חלב אימו. ואת צורת החשיבה הזאת הם לוקחים לכל אספקט אחר של החיים. זה משתקף בחוסר המוחלט בדמוקרטיה שאנחנו רואים בארצות ערב, ולא פחות בדמוקרטיה כביכול שקיימת בישראל. המשותף לשתיהן הוא שיש מעין קבלה מרוב הציבור של הסטטוס קוו שמלווה בהצדקה השגרתית "זאת האופציה הכי טובה ואין ברירה אחרת כי כל דבר אחר יביא ברדק"... וכל מי שמנסה ללחוש שהמלך הוא עירום מוגדר כמטורף (במקרה הטוב). אבל דמוקרטיה זאת רק דוגמא אחת - בכל פן אחר אפשר למצוא את יישום הראייה הזאת. וזה לא בלעדי למזרח התיכון: זה קיים בארצות רבות בצד השני של העולם. כל עוד יש דת שמכוונת את צורת החיים, הראייה הזאת שולטת. אפילו בארצות שמתיימרות להפריד בין דת למדינה, כמו ארה"ב. זה קיים בצורה קצת אחרת בארצות שבהן היתה דיקטטורה עם צביון כמעט דתי (במסווה חילוני): האיחוד הסובייטי או קוריאה הצפונית למשל. זה מעין נסיון למחוק מחשבה עצמאית וגמישות וצמיחה ועוד בכדי להביא להתמסרות מוחלטת והיפנוזה כללית. ובארצות סובייטיות לשעבר רואים את הבעיות שבאו עם הנסיון לעבור לדמוקרטיה אמיתית: אנשים לא יודעים איך לאכול את זה כי דפוסי החשיבה והראייה האלו טבועים כל כך עמוק. וגם בארצות כאלו יש הומופוביה איומה שמגיעה לכל מקום. כמו בישראל: זה לא רק דתיים נבערים, אלא גם בכנסת. ובשני מקומות אלו יש מעין פנטזיה המונית שהכל בסדר בעצם. לאחר ההפגנה במוסקווה לא מזמן שבה נעצרו פעילים אירופאים (כולל פיטר תאצ'ל, האקטיביסט הידוע) והמשטרה עמדה מנגד ונתנה לניאו-נאצים להתקיף אותם, היו רבים בקהילה ההומו-לסבית הרוסית שאמרו: למה אתם עושים רעש, הכל בסדר, לא צריך מצעד, וכדומה. זה כל כך הזכיר לי ארץ אחרת... ובקשר לש"ס, מכירה את זה מקרוב לצערי. זאת תנועה אשכנזית במקורה, שרק נראית שחורה בגלל שזה הציבור היחיד כמעט שעדיין פתוח לשטויות שלהם. אבל הכל אשכנזי לגמרי, עד להברה האשכנזית של התפילות, שמובילה למחזות מגוחכים עד דמעות של אנשים עם מבטא מזרחי כבר מברכים בהברה אשכנזית גלותית. תמיד דופקים את השחורים.
המזרח תיכוניות מתבטאת באופן הניהולי
דתות זה דבר שיש לעקור מהשורו בכל מקום ובכל זמן אין ויכוח. עממה, ומבלי להיכנס לתוכן הדתי, אופן ההתנהלות של דת ומוסדות מדינה בישראל יש בו לא מעט תרבות מזרח-תיכונית. של כפיה תוך ניצול כח פוליטי, הפחדה לא פעם, רדיפה שילטונית וכו וכו. מה שאני אומר זה בעצם, שניקח את כל הזרמים הדתים היהודים ונוציא אותם רקע מישראל ניתן להגיב אליהם אחד אחד לגופו של עניין. בישראל, במיוחד בגלל האווירה שמזרח-תיכונית, תנועות אלה מונעות ע"י מטרות אפלות של שליטה כוחנית, פוליטית, בלתי דמוקרטית, דורסנית וכופה. ניתן לראות סימני התנהלות דומים בתנועות השונות במזגר הפלסטיני, אצל השחים ששולטים ביד רמה בסיני, בשלטון הסורי שלא נדבר על איראן. ברגע שנלקחו הזרמים הדתיים האילו והחלו להתפתח במזרח התיכון כללי המשחק השתנו.
דתות זה דבר שיש לעקור מהשורו בכל מקום ובכל זמן אין ויכוח. עממה, ומבלי להיכנס לתוכן הדתי, אופן ההתנהלות של דת ומוסדות מדינה בישראל יש בו לא מעט תרבות מזרח-תיכונית. של כפיה תוך ניצול כח פוליטי, הפחדה לא פעם, רדיפה שילטונית וכו וכו. מה שאני אומר זה בעצם, שניקח את כל הזרמים הדתים היהודים ונוציא אותם רקע מישראל ניתן להגיב אליהם אחד אחד לגופו של עניין. בישראל, במיוחד בגלל האווירה שמזרח-תיכונית, תנועות אלה מונעות ע"י מטרות אפלות של שליטה כוחנית, פוליטית, בלתי דמוקרטית, דורסנית וכופה. ניתן לראות סימני התנהלות דומים בתנועות השונות במזגר הפלסטיני, אצל השחים ששולטים ביד רמה בסיני, בשלטון הסורי שלא נדבר על איראן. ברגע שנלקחו הזרמים הדתיים האילו והחלו להתפתח במזרח התיכון כללי המשחק השתנו.
המדיח מדיח את הכלים
חוץ מזה שכתבתי את הדברים עם הקפה של הבוקר, תעזבי אותי מכלים וקניות בשעות כאילו. ורק מכיוון שאת אשת מקצוע אני אשתף אותך בהפרעה שיש לי, אני סובל מ:groceries phobia . לא פעם מצאתי את עצמי עוזר עגלת קניות מלאה אחרי שעה של סיבוב בסופר רק בגלל התור, הבלאגן וצווחות הילדים. אני חושב שלא ביקרתי סופר כבר יותר משנה. בזכות בעלי אני גם זוכה לאוכל במקרר
יאללה לכי לעשות קניות.
חוץ מזה שכתבתי את הדברים עם הקפה של הבוקר, תעזבי אותי מכלים וקניות בשעות כאילו. ורק מכיוון שאת אשת מקצוע אני אשתף אותך בהפרעה שיש לי, אני סובל מ:groceries phobia . לא פעם מצאתי את עצמי עוזר עגלת קניות מלאה אחרי שעה של סיבוב בסופר רק בגלל התור, הבלאגן וצווחות הילדים. אני חושב שלא ביקרתי סופר כבר יותר משנה. בזכות בעלי אני גם זוכה לאוכל במקרר
יאללה לכי לעשות קניות.היסטורית, הדתות של המזרח
היו הרבה יותר סובלניות והרבה פחות אלימות מהדת הנוצרית של אירופה במערבית, שרוממותה בגרונך הפאזה של השנים האחרונות עם האיסלאם היא יותר היוצא מין הכלל מאשר הכלל אני גם לא בדיוק רואה מאיפה אתה מגיע למסקנה כל כך חד משמעית שדת היא בהכרח מקור כל רע יש הרבה מקומות שבהם דת ממלאת תפקיד חיובי בחיי המאמינים לה ההשקפה שלך שצריך להתפנות מישראל מכיוון שאין סיכוי לערכים מתקדמים באיזור שמרני היא מעיניינת. אני לא יכול להגיד שאי פעם שמעתי דיעה כל כך נחרצת בנושא, אבל אני חושב שיש דוגמאות היסטיריות ועכשוויות על הצלחה של מדינות מתקדמות גם כשהן מוקפות במדינות מאוד מאוד נחשלות או שמרניות
היו הרבה יותר סובלניות והרבה פחות אלימות מהדת הנוצרית של אירופה במערבית, שרוממותה בגרונך הפאזה של השנים האחרונות עם האיסלאם היא יותר היוצא מין הכלל מאשר הכלל אני גם לא בדיוק רואה מאיפה אתה מגיע למסקנה כל כך חד משמעית שדת היא בהכרח מקור כל רע יש הרבה מקומות שבהם דת ממלאת תפקיד חיובי בחיי המאמינים לה ההשקפה שלך שצריך להתפנות מישראל מכיוון שאין סיכוי לערכים מתקדמים באיזור שמרני היא מעיניינת. אני לא יכול להגיד שאי פעם שמעתי דיעה כל כך נחרצת בנושא, אבל אני חושב שיש דוגמאות היסטיריות ועכשוויות על הצלחה של מדינות מתקדמות גם כשהן מוקפות במדינות מאוד מאוד נחשלות או שמרניות
תמיד ישנו אבל
אתה אכן צודק שהיו מקרים מעולם.... אני לא אומר שהבעיה של ישראל היא רק בהכרח השכנים. מרבית הבעיה היא מבית. אני לא חשוב שהרב הישראלי מוכן לחיים דמוקרטיים מערביים תקינים. והסיבה לכך היא ההלכה למעשה. מבט לאחור ובחינה של ההתנהלות הישראלית וההחלטות שהמדינה הזו בחרה במרוצת השנים מראה לי שאופיה אינו בהכרח שונה מהסביבה. בתיאוריה אולי ישראל יכלה להצליח על אף האזור, אך בפרקטיקה לא נראה שלישראל יש כלל שאיפות כאילו. אני לא אומר שישראל צריכה להתפנות, אני אומר שמי שערכים כאילו חשובים לו שיעבור למדינות שמכבדות ערכים אלה. וראייה לכך היא כל באיי הפורום הזה לעניות דעתי.
אתה אכן צודק שהיו מקרים מעולם.... אני לא אומר שהבעיה של ישראל היא רק בהכרח השכנים. מרבית הבעיה היא מבית. אני לא חשוב שהרב הישראלי מוכן לחיים דמוקרטיים מערביים תקינים. והסיבה לכך היא ההלכה למעשה. מבט לאחור ובחינה של ההתנהלות הישראלית וההחלטות שהמדינה הזו בחרה במרוצת השנים מראה לי שאופיה אינו בהכרח שונה מהסביבה. בתיאוריה אולי ישראל יכלה להצליח על אף האזור, אך בפרקטיקה לא נראה שלישראל יש כלל שאיפות כאילו. אני לא אומר שישראל צריכה להתפנות, אני אומר שמי שערכים כאילו חשובים לו שיעבור למדינות שמכבדות ערכים אלה. וראייה לכך היא כל באיי הפורום הזה לעניות דעתי.
ועוד...
יש מאמר מאוד מעניין בעיתון ההולנדי היום (De Volkskrant) על התפתחות גוברת של קול שמנגד מתוך האיסלאם. לצערי (או, יותר נכון, לצערכם) זה בהולנדית, כך שאין טעם לצרף קישור. בכל מקרה, יש התארגנות גדולה בקרב מוסלמים מתונים, חילונים, ואנשים שהפנו לאיסלאם את הגב להלחם נגד האיסלאם הקיצוני. הם יוצאים נגד כל הדברים שמוזכרים פה ועוד. ואין לי זמן עכשיו ללכת לחפש את העיתון בכדי לספק קישורים או להזכיר שמות, אבל יש ביניהם גם הומואים וגם לסביות (כמו הקנדית שהייתי זוכרת את שמה ללא בעיות אם לא היתה לי חוסר יכולת כללית לזכור שמות). זה מגיע גם לארצות ערב, אבל שם זה לא בראש חוצות (גם "לא-שם" זה לא תמיד גלוי לגמרי מפאת איומים). ולא תזיק תנועה דומה בדתות אחרות. גירסאות lite של דתות כמו יהדות ונצרות שכן מחתנות גייז למשל זה לא זה. אלו מעין אנומליות שקיימות לצד הדת המקורית, שמצליחות להתעלם מהאבסורד שבבחירה שלהן של מה כן תופס ומה לא. אין בישראל קמפיין אמיתי עם שיניים וביצים להלחם בדיקטטורה של הדת. באותה מידה שאין באמריקה קמפיין עם שיניים וביצים להלחם בדיקטטורה של הנצרות שם. תמונת המצב בשלוש הדתות האלו דומה להחריד. הטרור של הדת נגד כל מי שבא מנגד קיים בכולן במידה שווה, וראינו דוגמאות של כך בישראל ובאמריקה גם.
יש מאמר מאוד מעניין בעיתון ההולנדי היום (De Volkskrant) על התפתחות גוברת של קול שמנגד מתוך האיסלאם. לצערי (או, יותר נכון, לצערכם) זה בהולנדית, כך שאין טעם לצרף קישור. בכל מקרה, יש התארגנות גדולה בקרב מוסלמים מתונים, חילונים, ואנשים שהפנו לאיסלאם את הגב להלחם נגד האיסלאם הקיצוני. הם יוצאים נגד כל הדברים שמוזכרים פה ועוד. ואין לי זמן עכשיו ללכת לחפש את העיתון בכדי לספק קישורים או להזכיר שמות, אבל יש ביניהם גם הומואים וגם לסביות (כמו הקנדית שהייתי זוכרת את שמה ללא בעיות אם לא היתה לי חוסר יכולת כללית לזכור שמות). זה מגיע גם לארצות ערב, אבל שם זה לא בראש חוצות (גם "לא-שם" זה לא תמיד גלוי לגמרי מפאת איומים). ולא תזיק תנועה דומה בדתות אחרות. גירסאות lite של דתות כמו יהדות ונצרות שכן מחתנות גייז למשל זה לא זה. אלו מעין אנומליות שקיימות לצד הדת המקורית, שמצליחות להתעלם מהאבסורד שבבחירה שלהן של מה כן תופס ומה לא. אין בישראל קמפיין אמיתי עם שיניים וביצים להלחם בדיקטטורה של הדת. באותה מידה שאין באמריקה קמפיין עם שיניים וביצים להלחם בדיקטטורה של הנצרות שם. תמונת המצב בשלוש הדתות האלו דומה להחריד. הטרור של הדת נגד כל מי שבא מנגד קיים בכולן במידה שווה, וראינו דוגמאות של כך בישראל ובאמריקה גם.
אני לא מתעלמת
אני רק לא רואה השפעה של תנועה כזאת על הקבוצה הדתית בישראל שקובעת לכולם את החיים בגלל העירוב של דת ומדינה. אז בארה"ב היא הקבוצה השולטת, אבל שם זה נשאר. וגם בארה"ב ההשפעה שלה נשארת בתוך הגבולות הבכל זאת מצומצמים של הקהילה היהודית. לי אישית קשה להבין את פיצול האישיות שבא עם קבלה של שתי צורות חשיבה נוגדות בו זמנית, דבר שבעיני מאפיין את התנועות הדתיות המתקדמות. זאת האנומליה בשבילי: אמונה נוקשה למול גמישות ושינוי. על סמך מה מחליטים מה מתקבל על הדעת ומה לא? איך מאמינים באלוהים כל יודע וכל יכול ואז מטילים ספק בחלק מדבריו? איך מחליטים מה חצוב באבן ומה לא? אבל מה אני יודעת? אני סתם אתאיסטית וזה לא נתפס לי בניורונים. ובזכותך למדתי מילה חדשה בעברית. קיקיוני. זה כמעט נהדר יותר מהמילה ephemeral (אחת המקבילות באנגלית לפי מורפיקס, מציל חיי לא פעם...), אחת המילים החביבות עלי.
אני רק לא רואה השפעה של תנועה כזאת על הקבוצה הדתית בישראל שקובעת לכולם את החיים בגלל העירוב של דת ומדינה. אז בארה"ב היא הקבוצה השולטת, אבל שם זה נשאר. וגם בארה"ב ההשפעה שלה נשארת בתוך הגבולות הבכל זאת מצומצמים של הקהילה היהודית. לי אישית קשה להבין את פיצול האישיות שבא עם קבלה של שתי צורות חשיבה נוגדות בו זמנית, דבר שבעיני מאפיין את התנועות הדתיות המתקדמות. זאת האנומליה בשבילי: אמונה נוקשה למול גמישות ושינוי. על סמך מה מחליטים מה מתקבל על הדעת ומה לא? איך מאמינים באלוהים כל יודע וכל יכול ואז מטילים ספק בחלק מדבריו? איך מחליטים מה חצוב באבן ומה לא? אבל מה אני יודעת? אני סתם אתאיסטית וזה לא נתפס לי בניורונים. ובזכותך למדתי מילה חדשה בעברית. קיקיוני. זה כמעט נהדר יותר מהמילה ephemeral (אחת המקבילות באנגלית לפי מורפיקס, מציל חיי לא פעם...), אחת המילים החביבות עלי.
קיקיוני? זו מילה כל כך עתיקה
מאז שיונה ישב בצילו של הקיקיון... נו טוב, אמרת שאת אתיאיסטית
ולגבי דתות, לפחות לגבי היהדות שאותה אני מכיר קצת, זו במקור דת מאוד גמישה... הפיצול שאני רואה הוא אחר - בין מראית העיין של הנוקשות ולבין הגמישות האינסופית של פרשנות ופרשנות שקיימת בפועל משהו כמו: אנחנו קנאים עד מוות לחוק, אבל החוק משתנה כל שבועיים כבר כמה אלפי שנים מערימים על גבי הטקסטים היהודים תילי תילים של פרשנויות בעצם גם יהודים אורתודוקסים, לכאורה הכי קשיחים, לא פועלים לפי מה שכתוב בתורה אלא על פי גוף של פרשנות (התלמוד) שנולד על גבי גוף של פרשנות (המשנה) על 'כתבי הקודש' למרבה הצער, בעת האחרונה (משהו כמו מאה מאתיים שנה) נתקע משהו בראש של האורתודוקסים והם נעצרו... אבל הם פשוט תקועים במאה ה .18 אין כלום בין המנהגים והערכים שלהם לבין אילו של היהודים הראשונים תמצאי הרבה רפורמים בארה"ב שיטענו בענייך שהם הם המקיימים האמיתיים של רוח היהדות, הרוח הפרשנית שמחזיקה את הדת בחיים. למרבה הצער אכן אין להם שום השפעה בישראל, אבל אני חושב שזו בגלל הקשיחות החשיבתית הישראלית שאת חושבת שבאה מהדת, ואני חושב שבאה ממקומות אחרים בכלל (הציונות, ומנטליות הטראומה והקורבן שהם מטפחת למשל)
מאז שיונה ישב בצילו של הקיקיון... נו טוב, אמרת שאת אתיאיסטית
ואם כבר גם אתם בעניין
מהפורום השכן גיליתי את הכתבה הזו המדברת בין היתר על אותה 'קשיחות חשיבתית'. המרואין (בורג) אמנם יוצא מנקודת מבט הקרובה יותר לזו של טריג, אולם לדעתי היא חושפת פן לגמרי אחר של היהדות. מה שכל כך מעניין מבחינתי בראיון הוא שבורג תמיד נחשב לצבר ישראלי מובהק, ועם כמה שדעותיו כל כך רחוקות מהצבריות הציונית שלו דאז, התפתחות מחשבתו מראה על קו רעיוני די אחיד וקוהרנטי אם מסתכלים על נקודות הסימוכין בהן הוא עושה שימוש לאורך כל הראיון. אותי זה ריתק.
מהפורום השכן גיליתי את הכתבה הזו המדברת בין היתר על אותה 'קשיחות חשיבתית'. המרואין (בורג) אמנם יוצא מנקודת מבט הקרובה יותר לזו של טריג, אולם לדעתי היא חושפת פן לגמרי אחר של היהדות. מה שכל כך מעניין מבחינתי בראיון הוא שבורג תמיד נחשב לצבר ישראלי מובהק, ועם כמה שדעותיו כל כך רחוקות מהצבריות הציונית שלו דאז, התפתחות מחשבתו מראה על קו רעיוני די אחיד וקוהרנטי אם מסתכלים על נקודות הסימוכין בהן הוא עושה שימוש לאורך כל הראיון. אותי זה ריתק.
תודה על הכתבה....
כתבה אכן מאוד מעניינת והובאה במקום נכון בדיון הנ"ל. בהמשך לדברי ממקודם ותיאוריה שלא כולם מתחברים אליה, הנה ציטוט מהכתבה שמביא אברהם בורג שאולי מצייר באופן גראפי יותר את הקונספט שהעלתי: "תראה את הגדר. גדר ההפרדה היא גדר נגד הפרנויה. והיא נולדה אצלי. בבית המדרש שלי. אצל חיים רמון שלי. ומה המחשבה כאן? שאקים חומה גדולה והבעיה תיפתר כי לא אראה אותם. הרי תנועת העבודה תמיד ראתה הקשר היסטורי וייצגה תרבות של דיאלוג ופה יש קטנות נפש איומה. הגדר תוחמת פיזית את סוף אירופה. היא אומרת שכאן נגמרת אירופה. היא אומרת שאתה העמדה הקדומנית של אירופה והגדר חוצצת בינך לבין הברברים. כמו החומה הרומית. כמו החומה הסינית. אבל זה כל כך פתטי. וזה נותן גט כריתות לחזון ההשתלבות. ויש בכך משהו כל כך קסנופובי. כל כך מטורף. וזאת דווקא בזמן שאירופה עצמה והעולם אתה התקדם באופן מרשים בהפנמת לקחי השואה, ויצרו התקדמות גדולה בנורמטיוויות של העמים. אבל אנחנו לא שם. אנחנו בפחדים שלנו. הרי האסון".
כתבה אכן מאוד מעניינת והובאה במקום נכון בדיון הנ"ל. בהמשך לדברי ממקודם ותיאוריה שלא כולם מתחברים אליה, הנה ציטוט מהכתבה שמביא אברהם בורג שאולי מצייר באופן גראפי יותר את הקונספט שהעלתי: "תראה את הגדר. גדר ההפרדה היא גדר נגד הפרנויה. והיא נולדה אצלי. בבית המדרש שלי. אצל חיים רמון שלי. ומה המחשבה כאן? שאקים חומה גדולה והבעיה תיפתר כי לא אראה אותם. הרי תנועת העבודה תמיד ראתה הקשר היסטורי וייצגה תרבות של דיאלוג ופה יש קטנות נפש איומה. הגדר תוחמת פיזית את סוף אירופה. היא אומרת שכאן נגמרת אירופה. היא אומרת שאתה העמדה הקדומנית של אירופה והגדר חוצצת בינך לבין הברברים. כמו החומה הרומית. כמו החומה הסינית. אבל זה כל כך פתטי. וזה נותן גט כריתות לחזון ההשתלבות. ויש בכך משהו כל כך קסנופובי. כל כך מטורף. וזאת דווקא בזמן שאירופה עצמה והעולם אתה התקדם באופן מרשים בהפנמת לקחי השואה, ויצרו התקדמות גדולה בנורמטיוויות של העמים. אבל אנחנו לא שם. אנחנו בפחדים שלנו. הרי האסון".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.