../images/Emo32.gif מאירועי הימים האחרונים
[אפשר לעשות מזה מיני סדרה, נשבעת לכן] אני אנסה לא לשכוח כלום. אוקיי, חוזרים אחורה ליום חמישי, השעה 19:30 ואני עומדת בצומת תרשיחא ואצבעי מונפת על אל, לידי שתי י"אניקיות ואנחנו מחכות לטרמפ הגואל שיקח אותנו לצומת כברי למסיבת הסיום של י"ב. הגיע הטרמפ, הגענו לצומת, פגשנו שם את נובה וסהר ויחדיו עלינו בשביל המוביל לקיבוץ ולאולם אירועים. מחוץ לעולם פגשתי את אדם וענבר שחיכו לי כבר בקוצר רוח
קצת שטויות קצת היי שלום וחיבוקים, כל הבוגרים כבר בתוך האולם ומתחילים להכנס לאולם. כמובן שהסלקציה הייתה, צילה עמדה בכניסה לעולם ופינתה את התלמידים ונתנה למשפחות להכנס קודם ואנחנו קיטרנו ליד הדלת בלי סוף. בסוף נכנסתי, והתיישבתי על המדרגות. הטקס היה משעשע+++ אבל רק למי שלומד בביצפר. צחקתי המון. אחרי הטקסענבר אדם ואני, אחרי ויכוחים רבים ותהיות כי ענבר לא רצתה ללכת למסיבה ואז כן רצתה ואז לא אבל לא ידעה איך נגיע שלושתינו לכפר ובסוף מצאנו את דודי המורה למתמטיקה שלקח אותנו עד לפתח הבית. נפלא. הלכנו לחדר השתוללנו והיה נחמד, הלכנו המום מכות, הצקנו לאדם, ראינו טלויזיה והיה מוזר. בשלב מסויים עליתי למחשב והם עשו מה שהם עשו ואז חזרתי לחדר ואדם הלך לישון ואני וענבר עלינו קצת למחשב ואז חזרנו למיטה והיה מין פיצוץ קטן שבסופו ענבר קמה והלכה לחדר מחשב לישון על הפוטון העקום. נתתי לה שתי דקות להרגע ובאתי אחריה ב"לכי למיטה, אני רוצה מחשב" בסוף דיברנו איזה שעה ויצאנו למרפסת וישבנו בחוץ והסתכלנו על הזריחה ודיברנו והיה נורא נורא כיף ונעים והרשה טובה. ב-6 בערך החלטנו שבא לנו להציק לאדם קצת, אז הצקנו לו, עשינו עוד קצת שטוית והלכנו כולנו לישון. יאי. ישנו 3 שעות, קמנו, התארגנו באטרף [כי היה טרמפ עם אבא תוך 10 דקות] ונסענו לכרמיאל, לפסטיבל שאנטי בגאווה... ירדנו ליד הקניון ותפסנו מונית שירות ל'כפר הילדים' לתוך הכפר עצמו מהכביס לקחו אותנו שתי לסביות מזדקנות
נכנסנו לפסטיבל והיה ריק , לגמרי לגמרי ריק. הקמנו את האוהל והלכנו לראות מה יש. וגילינו שבעיקר אין. לא נורא. הוצאנו את המכונת תיספורת וגילחנו לי את הראש והלכו לשירותים להתנקות קצת ואז נכנסנו לסדנת חלומות. הסדנה הייתה שלושתינו ועוד מישהו ששתק כל הסדנה. היה משעמם ומוזר וכל ההרצאה החלפנו מבטים משתהים והתאפקנו לא להקרע מצחוק. אחרי זה יצאנו ואכלנו משהו ונכנסנו לסדנת 'מין, מיניות והכימקלים בניהם' הסדנה הייתה כייפית, היינו די מעט אנשים [8 ככה] וצחקנו המון והיה מבדר ומעניין. המרצה הייתה בעלת חנות לאביזרי מין והובטח לנו סיור מודרך בדוכן שהיא הקימה בפסטיבל. אחרי ההרצאה פגשנו את מור שהכרנו עוד מלפני ונוכחנו לדעת שאנחנו עדיין הבני נוער היחידים בפסטיבל. נחנו קצת והלכנו להצגת יחיד הזויה במיוחד שאחריה הייתה שיחה על גלגול נשמות ויוגה. לא היה מעניין במיוחד והמרצה היה צימוק מיובש וזקן. לא כיף. אחרי זה אדם וענבר הלכו לדבר ואני הלכתי עם מור לצ'אי שופ שהיה בעצם המקום המרכזי בפסטיבל שם הכל התרכז. [אין לכם מושג איזה מקום קטן זה היה] בכל אופן התיישבתי עם שתי בנות חמודות שקטנות ממני בשנה ודיברנו ואחרי כמה זמן אדם וענבר הצטרפו אלינו גם. העברנו ככה את הזמן, בעיקר בהרבה כלום. אני ואדם רקדנו ועשינו שטויות, היה מופע של להקה מוזרה. אכלנו ונכסנו שלושתינו לסדנת טנטרה... ענבר יצאה עוד לפני שהתחיל. בסדנה היה נורא נורא כיף, מלא אנרגיות ושחרור ובוהו ובלה בלה. מאותו רגע נהיה די רע, ענבר הרגישה די בצד, כי לי ולאדם היה חיבור כזה שלה לא היה עם אפחד מאיתנו והלכה לישון. כשהלכתי לבדוק מה איתה היא ישבה לבד כזה ודי סילקה אותי. אחרי זה מור הלך לראות מה איתה ואמר שהיא ישנה וכשהלכנו לאוהל אני ואדם לא מצאנו אותה שם ובסוף מצאנו אותה ובמצב רוח קצת יותר טוב. אחרי זה הם שניהם הלכו לאוהל ואניהסתובבנו קצת ואז הלכתי לישון ואדם הזמין אותי להכנס לאוהל וישבנו כזה והיה מגעיל משהו וענבר התעצבנה והלכה לישון באוהל שלי ואמרה שנישן ביחד. אני ואדם התלחששנו כזה והיא צעקה מהאוהל ליד "אחינועם, את באמת רוצה שנדבר על זה?" ואני כמובן אמרתי כן. והיא באה לאוהל ודיברנו כזה על השלישיה הזאת וכמה שזה רע ואיך שכל הזמן מישהו מרגיש בצד ודי סיכמנו על הפרדת רשויות מה שנקרא. טוב. ואז הלכתי לצ'אי והשארתי אותם קצת לבד והיה לי נורא כיף, ישבתי עם מור וכמה בנות מבוגרות [39 הכי זקנה
] והיה נורא נחמד וכיך ודיברתי כל כך הרבה שטויות ואז הלכתי לאוהל לישון ואז חזרתי אליהם ואז נהיה לי פתאום נורא רע [אני נוראית כשאני עייפה] ומין התעצבנתי ולא מצאתי את השק"ש שלי ואז כן מצאתי וענבר הציעה לי לבוא לישון איתם ולא רציתי ומור ניסה לחבק אותי כזה [הוא ישן איתי באוהל] ולא היה לי כוח ובסוף יצאתי וישבתי על המקלט למעלה ונהיה לי קר אז הלכתי וקחתי את השק"ש והתיישבתי מחוץ לאוהל עטופה וסתם בכיתה קצת ובסוף נרדמתי על הדשא. בבוקר קמתי בעצבים כזה ובעעע והערתי את אדם שביקש שאני אעיר אותו לסדנת טנטרה שקבענו שנלך ביחד אבל אמרתי לו שלי לא בא ובסוך גם הוא לא הלך ושניהם נשארו לישון ואני קמתי וישבתי בצ'אי שופ לבד בערסל ומררתי כל מר גורלי. אדם בא אלי ואמרתי לו שילך ושאני לא רוצה אותו שם איתי והוא היה מדוכא [אבל רציתי את ענבר לא את אדם] ואז ענבר עברה כזה בדרך לשירותים ותכננה לבוא אחרי זה אבל באמצע רבעיה כזאת של שני זוגות שהכרתי יום לפני שישנו לידנו התיישבו איתי והתעניינו בשלומי והיו נורא חמודות. וענבר עברה וראתה אותי איתם והמשיכה ללכת. בסוך הלכתי אני לאוהל וראיתי אותה שוכבת בחוץ על השק"ש והיא דפקה כזה חיוך כשבאתי ואמרה שאני אבוא לשבת ודיברנו ואמרתי לה מה שהציק לי ונהיה הרבה יותר טוב. אחרי זה הלכנו שלושתינו לצ'אי שופ לארוחת בוקר ואני שמתי ראש על ענבר והיא עשתה לי נעים בגב וכמעט נרדמתי ואז אני והיא התיישבנו על הערסל ואדם נכנס לסדנת קוצ'ינג או משהו כזה ואנחנו דיברנו בנתיים והיה נחמד. אני באמת אוהבת את הילדה הזאת. אכלתי ארוחת צהריים ואז אדם יצא מהסדנה והלכנו לסנדת ריוורסינג, שזה הדבר הכי נורא בעולם. זה נשימה מודעת, שועבים על הגב ונושמים נשימות עמוקות עמוקות ומהירות, וזה אמור לנקות ומשהו םע לידה מחדש וטראומות מגלגול קודם. עכשיו זה ממש טראומה לגוף הדבר הזה, מכניסים לגוך המון חמצן והגוף לא יודע מה לעשות איתו. ואתה מרגיש נורא, התחלתי לרעוד והכל כאב לי והידיים מתעוותות ונהיה לי קר נורא נורא והכל מעקצץ כזה [אבל מעקצץ כואב] והתקפלתי לתנוחת עובר והתחלתי לבכות. בסוך יצאתי באמצע ונשכבתי בצ'אי שופ ופשוט בכיתי, המון זמן לא בכיתי ככה, כמה דקות אחרי אדם יצא וחיבק אותי ובכיתי עליו כזה, והוא ניסה להצחיק אותי עד שצעקתי עליו שיסתום ויחבק ויתן לי לבכות. אחרי שבכיתי הרגשתי הרבה יותר טוב. אחרי חצי שעה בערך ענבר יצאה גם, מזועזעת לגמרי. שניהם אכלו והיה נחמד והלכנו לעשות את הסיור בדוכן של החנות לאביזרי מין [היה מרתק.. באמת..\:] והתקפלנו לאיטנו ויונתן כפרה עליו הסיע אותנו [ענבר, אדם, מור ואני] לויוי, ידיד שלי מכרמיאל, התנחלנו אצלו כמה שעות והיה נורא נחמד ואז הזמנו מונית לנהריה עם הנהגת מונית הכי מוזר בעולם שחפרה לנו כל הדרך על הבעיות שלה בחיים.