קומונת בננות בע"מ!

Mrs big

New member
../images/Emo16.gif.

יש לך את הזכות לבכות על כל אחד. כל אחד שמת זה עצוב, בעיני. כל אחד היה יכול לעשות עוד. אני בוכה על אנשים שמתים בסרטים, ובטח שעל אנשים שבאמת מתים, שרואים בטלויזיה כל יום... :\ אז לבכות על מישהו מהשכבה שלך נראה לי הרבה יותר מסביר. אני מקווה שלאט לאט המצב שלך (ושל כל מי שבוכה עליו, או על כל אחד אחר, בעצם) ישתפר. את לא צריכה לשכוח אותו, אבל כפי שאמרת - לזכור בחיוך את מי שהוא היה. יהי זכרו ברוך.
 

אלההההה

New member
גל בק

אני לא בבצפר שלכם אני בגימנסיה ואני לא זוכרת אם בכלל אי פעם דיברנו אבל הייתי רואה אותו כל הזמן רק לפני שבועיים ראיתי אותו בבר גוריון ידעתי מי הוא בגלל חברה שלי, שהייתה איתו פעם ובגלל חברות שלי שבכתה ז' היו איתו בקייטנה באילת של החברה להגנת הטבע. שמעתי על זה בערך חצי שעה אחרי המקרה, ומאז אני פשוט בהלם אני כל היום בוכה-צוחקת, לפעמים אדישה נורא ובכלל לא קולטת שהוא איננו, ולפעמים זה בא לי בבום ואני לא מפסיקה לבכות. הייתי בהלוויה אתמול, אני לא כ"כ יכולה לדבר על זה, כי זה פשוט היה אחד הדבריחם הנוראיים שראיתי בחיים שלי. משפחה שלמה, חברים, מכרים, כולם הרוסים ולא מאמינים. אין לי מה להגיד יותר אני פשוט..לא מבינה ולא רוצה להבין רק יודעת שקרה פה אסון ואסור שיקרו עוד כאלה לא יודעת. יהי זכרו ברוך.
 
../images/Emo32.gif מאירועי הימים האחרונים

[אפשר לעשות מזה מיני סדרה, נשבעת לכן] אני אנסה לא לשכוח כלום. אוקיי, חוזרים אחורה ליום חמישי, השעה 19:30 ואני עומדת בצומת תרשיחא ואצבעי מונפת על אל, לידי שתי י"אניקיות ואנחנו מחכות לטרמפ הגואל שיקח אותנו לצומת כברי למסיבת הסיום של י"ב. הגיע הטרמפ, הגענו לצומת, פגשנו שם את נובה וסהר ויחדיו עלינו בשביל המוביל לקיבוץ ולאולם אירועים. מחוץ לעולם פגשתי את אדם וענבר שחיכו לי כבר בקוצר רוח :p קצת שטויות קצת היי שלום וחיבוקים, כל הבוגרים כבר בתוך האולם ומתחילים להכנס לאולם. כמובן שהסלקציה הייתה, צילה עמדה בכניסה לעולם ופינתה את התלמידים ונתנה למשפחות להכנס קודם ואנחנו קיטרנו ליד הדלת בלי סוף. בסוף נכנסתי, והתיישבתי על המדרגות. הטקס היה משעשע+++ אבל רק למי שלומד בביצפר. צחקתי המון. אחרי הטקסענבר אדם ואני, אחרי ויכוחים רבים ותהיות כי ענבר לא רצתה ללכת למסיבה ואז כן רצתה ואז לא אבל לא ידעה איך נגיע שלושתינו לכפר ובסוף מצאנו את דודי המורה למתמטיקה שלקח אותנו עד לפתח הבית. נפלא. הלכנו לחדר השתוללנו והיה נחמד, הלכנו המום מכות, הצקנו לאדם, ראינו טלויזיה והיה מוזר. בשלב מסויים עליתי למחשב והם עשו מה שהם עשו ואז חזרתי לחדר ואדם הלך לישון ואני וענבר עלינו קצת למחשב ואז חזרנו למיטה והיה מין פיצוץ קטן שבסופו ענבר קמה והלכה לחדר מחשב לישון על הפוטון העקום. נתתי לה שתי דקות להרגע ובאתי אחריה ב"לכי למיטה, אני רוצה מחשב" בסוף דיברנו איזה שעה ויצאנו למרפסת וישבנו בחוץ והסתכלנו על הזריחה ודיברנו והיה נורא נורא כיף ונעים והרשה טובה. ב-6 בערך החלטנו שבא לנו להציק לאדם קצת, אז הצקנו לו, עשינו עוד קצת שטוית והלכנו כולנו לישון. יאי. ישנו 3 שעות, קמנו, התארגנו באטרף [כי היה טרמפ עם אבא תוך 10 דקות] ונסענו לכרמיאל, לפסטיבל שאנטי בגאווה... ירדנו ליד הקניון ותפסנו מונית שירות ל'כפר הילדים' לתוך הכפר עצמו מהכביס לקחו אותנו שתי לסביות מזדקנות :p נכנסנו לפסטיבל והיה ריק , לגמרי לגמרי ריק. הקמנו את האוהל והלכנו לראות מה יש. וגילינו שבעיקר אין. לא נורא. הוצאנו את המכונת תיספורת וגילחנו לי את הראש והלכו לשירותים להתנקות קצת ואז נכנסנו לסדנת חלומות. הסדנה הייתה שלושתינו ועוד מישהו ששתק כל הסדנה. היה משעמם ומוזר וכל ההרצאה החלפנו מבטים משתהים והתאפקנו לא להקרע מצחוק. אחרי זה יצאנו ואכלנו משהו ונכנסנו לסדנת 'מין, מיניות והכימקלים בניהם' הסדנה הייתה כייפית, היינו די מעט אנשים [8 ככה] וצחקנו המון והיה מבדר ומעניין. המרצה הייתה בעלת חנות לאביזרי מין והובטח לנו סיור מודרך בדוכן שהיא הקימה בפסטיבל. אחרי ההרצאה פגשנו את מור שהכרנו עוד מלפני ונוכחנו לדעת שאנחנו עדיין הבני נוער היחידים בפסטיבל. נחנו קצת והלכנו להצגת יחיד הזויה במיוחד שאחריה הייתה שיחה על גלגול נשמות ויוגה. לא היה מעניין במיוחד והמרצה היה צימוק מיובש וזקן. לא כיף. אחרי זה אדם וענבר הלכו לדבר ואני הלכתי עם מור לצ'אי שופ שהיה בעצם המקום המרכזי בפסטיבל שם הכל התרכז. [אין לכם מושג איזה מקום קטן זה היה] בכל אופן התיישבתי עם שתי בנות חמודות שקטנות ממני בשנה ודיברנו ואחרי כמה זמן אדם וענבר הצטרפו אלינו גם. העברנו ככה את הזמן, בעיקר בהרבה כלום. אני ואדם רקדנו ועשינו שטויות, היה מופע של להקה מוזרה. אכלנו ונכסנו שלושתינו לסדנת טנטרה... ענבר יצאה עוד לפני שהתחיל. בסדנה היה נורא נורא כיף, מלא אנרגיות ושחרור ובוהו ובלה בלה. מאותו רגע נהיה די רע, ענבר הרגישה די בצד, כי לי ולאדם היה חיבור כזה שלה לא היה עם אפחד מאיתנו והלכה לישון. כשהלכתי לבדוק מה איתה היא ישבה לבד כזה ודי סילקה אותי. אחרי זה מור הלך לראות מה איתה ואמר שהיא ישנה וכשהלכנו לאוהל אני ואדם לא מצאנו אותה שם ובסוף מצאנו אותה ובמצב רוח קצת יותר טוב. אחרי זה הם שניהם הלכו לאוהל ואניהסתובבנו קצת ואז הלכתי לישון ואדם הזמין אותי להכנס לאוהל וישבנו כזה והיה מגעיל משהו וענבר התעצבנה והלכה לישון באוהל שלי ואמרה שנישן ביחד. אני ואדם התלחששנו כזה והיא צעקה מהאוהל ליד "אחינועם, את באמת רוצה שנדבר על זה?" ואני כמובן אמרתי כן. והיא באה לאוהל ודיברנו כזה על השלישיה הזאת וכמה שזה רע ואיך שכל הזמן מישהו מרגיש בצד ודי סיכמנו על הפרדת רשויות מה שנקרא. טוב. ואז הלכתי לצ'אי והשארתי אותם קצת לבד והיה לי נורא כיף, ישבתי עם מור וכמה בנות מבוגרות [39 הכי זקנה :p] והיה נורא נחמד וכיך ודיברתי כל כך הרבה שטויות ואז הלכתי לאוהל לישון ואז חזרתי אליהם ואז נהיה לי פתאום נורא רע [אני נוראית כשאני עייפה] ומין התעצבנתי ולא מצאתי את השק"ש שלי ואז כן מצאתי וענבר הציעה לי לבוא לישון איתם ולא רציתי ומור ניסה לחבק אותי כזה [הוא ישן איתי באוהל] ולא היה לי כוח ובסוף יצאתי וישבתי על המקלט למעלה ונהיה לי קר אז הלכתי וקחתי את השק"ש והתיישבתי מחוץ לאוהל עטופה וסתם בכיתה קצת ובסוף נרדמתי על הדשא. בבוקר קמתי בעצבים כזה ובעעע והערתי את אדם שביקש שאני אעיר אותו לסדנת טנטרה שקבענו שנלך ביחד אבל אמרתי לו שלי לא בא ובסוך גם הוא לא הלך ושניהם נשארו לישון ואני קמתי וישבתי בצ'אי שופ לבד בערסל ומררתי כל מר גורלי. אדם בא אלי ואמרתי לו שילך ושאני לא רוצה אותו שם איתי והוא היה מדוכא [אבל רציתי את ענבר לא את אדם] ואז ענבר עברה כזה בדרך לשירותים ותכננה לבוא אחרי זה אבל באמצע רבעיה כזאת של שני זוגות שהכרתי יום לפני שישנו לידנו התיישבו איתי והתעניינו בשלומי והיו נורא חמודות. וענבר עברה וראתה אותי איתם והמשיכה ללכת. בסוך הלכתי אני לאוהל וראיתי אותה שוכבת בחוץ על השק"ש והיא דפקה כזה חיוך כשבאתי ואמרה שאני אבוא לשבת ודיברנו ואמרתי לה מה שהציק לי ונהיה הרבה יותר טוב. אחרי זה הלכנו שלושתינו לצ'אי שופ לארוחת בוקר ואני שמתי ראש על ענבר והיא עשתה לי נעים בגב וכמעט נרדמתי ואז אני והיא התיישבנו על הערסל ואדם נכנס לסדנת קוצ'ינג או משהו כזה ואנחנו דיברנו בנתיים והיה נחמד. אני באמת אוהבת את הילדה הזאת. אכלתי ארוחת צהריים ואז אדם יצא מהסדנה והלכנו לסנדת ריוורסינג, שזה הדבר הכי נורא בעולם. זה נשימה מודעת, שועבים על הגב ונושמים נשימות עמוקות עמוקות ומהירות, וזה אמור לנקות ומשהו םע לידה מחדש וטראומות מגלגול קודם. עכשיו זה ממש טראומה לגוף הדבר הזה, מכניסים לגוך המון חמצן והגוף לא יודע מה לעשות איתו. ואתה מרגיש נורא, התחלתי לרעוד והכל כאב לי והידיים מתעוותות ונהיה לי קר נורא נורא והכל מעקצץ כזה [אבל מעקצץ כואב] והתקפלתי לתנוחת עובר והתחלתי לבכות. בסוך יצאתי באמצע ונשכבתי בצ'אי שופ ופשוט בכיתי, המון זמן לא בכיתי ככה, כמה דקות אחרי אדם יצא וחיבק אותי ובכיתי עליו כזה, והוא ניסה להצחיק אותי עד שצעקתי עליו שיסתום ויחבק ויתן לי לבכות. אחרי שבכיתי הרגשתי הרבה יותר טוב. אחרי חצי שעה בערך ענבר יצאה גם, מזועזעת לגמרי. שניהם אכלו והיה נחמד והלכנו לעשות את הסיור בדוכן של החנות לאביזרי מין [היה מרתק.. באמת..\:] והתקפלנו לאיטנו ויונתן כפרה עליו הסיע אותנו [ענבר, אדם, מור ואני] לויוי, ידיד שלי מכרמיאל, התנחלנו אצלו כמה שעות והיה נורא נחמד ואז הזמנו מונית לנהריה עם הנהגת מונית הכי מוזר בעולם שחפרה לנו כל הדרך על הבעיות שלה בחיים.
 
המשך...

אצל ענבר התקלחנו כולנו ואכלנו ארוחת ערב ענקית שבישלנו ואז התיישבנו לראות סרט ודרור בא וענבר ודרור ישבו בחוץ ואנחנו המשכנו לראות את הסרט. עכשיו זה היה שלב נורא מוזר, אני שמתי ראש על אדם והוא עשה לי נעים בקרחת ובגב, לגיטימי לגמרי, פתאום הרגשתי את היד שלנו מלטפת לי את הבטן ואת החזה ואני כזה קמה, "אדם! זה לא בסדר" בוהו חזר לעשות לי נעים רק בגב טוב. ענבר ודרור נכנסנו ודרור הלך וענבר שמה ראש על אדם ואני על ענבר ומור על המחשב. ראינו את הסוך של הסרט [אגב זה היה ד"וח מיוחד לכל התוהים וסבבה] אחריו קצת צחוקים והולכים לישון. אדם וענבר על המיטה הזוגית החדר שינה ואינ ומור על הספות [ואפילו הייתי מותק וויתרתי על הספה הגדולה לטובת מור שהרבה יותר ארוך ממני] אני עליתי למחשב ואחרי חצי שעה בערך אדם וענבר יצאו מהחדר.. אדם יצא קצת החוצה וענבר לחשה לי שנראה לה שזה לא ילך והיא לא רוצה שהם יהיו ביחד וזה. טוב הלכנו שלושתינו לחדר שינה לדבר והם סיכמו להיות ידידים כי זה לא הולך. טוב אני וענבר יצאנו כזה מהחדר והיא אומרת לי "זה מה זה הקלה" טוב סבבה. אדם פתאום קרוא לי לחדר לדבר איתי לבד. אני מתיישבת לידו על המיטה והוא מתחיל ללטף אותי כזה ולהגיד לי שהוא חושב שאני והוא נורא מתאימים וניסה כזה לנשק אותי וזה כל כך הגעיל אותי.. ואני כזה "אדם, לפני שניה רצית את ענבר ורצית שתהיו ביחד וקשר מחייב וזה ופתאום אתה רוצה אותי? קצת מוזר לא?" אז הוא ענה לי "זה לא כל כך פתאום, הרי שנינו יודעים שאני ואת הרבה יותר מתאימים ממני ומענבר ושלחתי לך רמזים כל הסופ"ש" ואמרתי לו שאני לא יכולה להיות איתו.. נתחיל מזה שהוא בן.. ו.. אוף, מגעיל אותי להיות עם בנים. באמת. וחוץ מזה לפני שניה נפרדת מענבר, שהיא פאקינג החברה הכי טובה שלי. מה נסגר? טוב יצאתי ואני וענבר ישבנו על המדרגות בחוץ ודיברנו וגילנו המון פרטים לא חופפים ושהוא זיין לנו את השכל. הלכנו שתינו לחדר להתעמת איתו וזרקנו לו הכל בפנים והוא ניסה לסובב את הכל ושאנחנו נצא אשמות וזה ולא יודעת, רצינו גם לזרוק אותו לישון בסלון וששתינו נישן במיטה אבל לא היה לנו לב. טוב, שתינו קמנו והלכנו לסלון ודיברנו כזה והיינו על המחשב ואז הוא בא והתנצל ואמרנו לו שאנחנו לא צריכות בן אדם כזה בחיים שלנו והוא אמר שהוא רוצה להשאר איתצנו בקשר של ידידות ואמרנו שאין לזה טעם כי בחיים לא נסמוך עליו ובלה בלה. והוא ניסה להשוות את הקשר שלי ושל ענבר לקשר שלו עם שתינו.. מין "אבל גם אתן רבות כל הזמן והמתווכחות" ואני כזה "אדם.. הקשר שלך איתנו זה לא הקשר שלי ושל ענבר.. זה אחר לגמרי.. אתה לא מבין?" בסוך הוא הלך לישון ואז ענבר הלכה לדבר איתו לבד וכאלה ואז הוא ביקש לדבר איתי והלכתי והוא חירטט לי משהו על זה שאני הנפש התאומה שלו ושהוא לא רוצה לאבד אותי. אמרתי לו שאני לא יודעת ושנדבר על זה כבר. ואז חזרתי לענבר ודיברנו קצת ואכלנו וליבנו גם את הדברים בנינו והסקנו כמה מסקנות [למשל שזאת הייתה טעות שלנו שהכנסנו מישהו בנינו ולא עושים את זה יותר] והלכנו לישון.. לא ידענו כל כך איפה כי אחת צריכה לישון במיטה ואחת על הספה. אז אמרתי שאני אשן על הספה אבל קמתי כזה וכתבתי להם פתק שלא יעירו אותי ואת ענבר בבוקר כי הלכנו לישון נואר מאוחר ואנחנו צכות לישון ואז ענבר שאלה אם אני רוצה לישון איתם במיטה גם כי יש מקום. אז נכנסתי איתם וישנו. קמנו באחת אחרי שהם הלכו ואנחנו מין 'ברוך שפטרנו' קמנו, התקשרנו לראות שהם הגיעו לרכבת בשלום והסתדרו בסופו של דבר ואדם כמובן הספיק להוסיף לי פלירטוט בטלפון. בוהו. הלכנו לשיעור נהיגה [הצטרפתי רק בשביל המזגן] וחזרנו לקראוון. דיברנו קצת הרבה ואז הלכנו לקוסמטיקאית של ענבר ומשם לשירני, שענת הייתה שם גם. ישבנו אצל שירני ולענת היה רע ושלושתינו הקשבנו לה [היא מדריכה בקייטנה והקבוצה שלה אלימה נורא והיא מתוסכלת נורא ואני כל כך מבינה שזה מדהים] ואז ראינו משחק מכור וצחקנו וענבר הכינה לי ולה סטיקים [יאממממ] ואז יצאנו לבר וישבנו ושתינו וצחקנו ואחרי זה שירני הקפיצה אותנו [ענבר ענת ואני] לענבר וענת הלכה לישון ואני וענבר עוד נשארנו ערות. ב-3 גמני הלכתי לישון ובחמש בערך ענבר הצטרפה אלי וזה העיר אותי ודיברנו קצת וציחקקנו והיה כיף ובסוך הלכנו לישון והיום בבוקר הלכתי הביתה עוד לפני שהיא קמה. זהו. אין אדם יותר בחיים שלנו והוא התגלה ככלב אמיתי. והכל הרבה יותר טוב...
 
דבר

אחד לא ברור לי. סיפרת לה בסוף או לא? [אני ממש שמחה שאת מרגישה טוב יותר
]
 

נעמה ע.

New member
קראתי.

קצת [הרבה] בילבל אותי. העיקר שטוב לך. (אגב, פספסתי משהו.. מתי חזרת לפורום?)
 

נעמה ע.

New member
כל המשולש אהבה הזה, נורא מסובך.

וגם.. לא יודעת, אולי זה סתם נדמה לי אבל תמיד בסיפורים שלך (כלומר, בסיפורים על החיים, לא בסיפורים שאת כותבת) זה נראה שיש המון התרחשויות כל הזמן, והמון שינויי מצבי רוח.. אצלי לפחות זה אף פעם לא ככה.
 
כן, משולשים באופן כללי זה דבר מעיק

כן, יש לי [ובמקרה גם לענבר] מצבי רוח משתנים במהירות על.. זה מדהים.
 
למעלה