show must go on
אז בעוד שיריו של אביב גפן קודחים לי בין האוזניות, וההרגשה נעשית רעה יותר ויותר (לא יודע אם זה בגלל אביב גפן או סתם בגלל שהיא עזבה אותי), החלטתי לעשות משהו פחות צפוי, ודווקא כן לכתוב פה עוד טור
הפעם - השוקולד, ההנאה ונחשו-מה-עוד יהיו לבד. מוסיקה, במקרה שאתם לא יודעים, לפחות במקרה שלי, ושל עוד מספר לא מבוטל של מכרות ומכרים שלי, היא אינסטיב רציני לסקס. רק תדמיינו לכם, שניכם על המיטה, במערכת מתנגן איזה פסנתר עדין מחליפים נשיקות שוקולד ומכאן הסיטואציה ידועה מראש א-ב-ל היום, אנחנו אכן נשתמש בשוקולד ומוסיקה, רק שנעשה את זה לבד מכמה סיבות - א - אני עדיין לא ממש התאפסתי על עצמי ב - נמאס לי מאנשים שאומרים שסקס עצמי זה משהו מגעיל. ועוד יותר, מאנשים אחרים שמאשרים את הטענה הזו. אז החלטתי לקחת עמדה בנושא ולנסות להסביר איך אפשר לעשות את זה בצורה היפה ג - כי לפעמים (רק לפעמים!), לבד, זה הכי אחותי (ואחי אם אתם ממש חייבים את התיאורים האלו בשביל לעשות לעצמכם נעים). לפני כל ההסברים, הסיפורים, התחושות, הרגשות והתיאורים, כותב הטור רוצה להדגיש שהוא נגד כל מעשה מיני עצמי ודוגל בגישה שאומרת - לכו על זה, בזוגות, בשילישיות, פאק איט, אפילו ברביעיות אם יש לכם מספיק כוח. לבד, זה רק כשלא רוצים אפחד לידך. פרסומת סמויה - Risen מי שלא יודע זו סוכריית טופי מצופה בשוקולד... משהו בסט, אתם חייבים לנסות. את שאר ההודעה אני אכתוב תוך כדי שימוש בריזן כמשהו ברור מאליו, אבל אם בא לכם אתם תמיד יכולים לנסות עם משהו אחר (בתנאי כמובן שתשתפו גם אותי!). מצרכים דרושים: נגן מוסיקה כל שהו. מוסיקה עדינה (או לא שאתם אוהבים. אוזניות. שקית ריזן. דמיון מפותח. חוסר בפרטנר\ית. תנעלו את הדלת טוב טוב, עדיף שאפחד לא יהיה בבית.. תפעילו את המוסיקה. זה זמן רק שלכם. את האוזניות תקרבו הכי שאפשר לאוזניים... שמה שתשמעו תהיה רק המוסיקה שבחרתם לעצמכם ולא את הכלב שנובח בחוץ . קחו ריזן אחד לפה, הוא טעים נורא נכון? המוסיקה מתחילה לעבוד לכם על כל החושים, ולעצום עיניים זו פשוט חובה. עכשיו, חשוב שתדעו, אסור ללעוס את הריזן ולאכול אותו בשניה... חייבים לעשות את זה לאט לאט... תוך כדי שעושים לאט לאט דברים אחרים... קודם כל, תעבירו בתוך הפה, את הלשון על השוקולד שעוטף את סוכריית הטופי. תנו לטיפות הקטנות האלו, שהפרדתם מהסוכריה להיספג טוב טוב לבלוטות הטעם בלשון. מכאן תתחילו להפעיל לחץ על הסוכריה תוך כדי ספיגת כל השוקולד אט אט בין הלשון לשיניים. עכשיו, כבר שום דבר לא עוצר אותכם... התחילו להגביר קצב.. ולהקטין את הסוכריה מבלי להפסיק לשמור על תיאום ואז... בדיוק באותו הרגע שלמטה, למעלה, ימינה, שמאלה והכל בכלל נעשים אחד לכמה רגעים של תענוג חסר מעצורים, במורד הגרון, מתחלקת סוכריה ומה עושים עכשיו? אוכלים עוד ריזן כמובן, איך שבא לכם
, ארז.
אז בעוד שיריו של אביב גפן קודחים לי בין האוזניות, וההרגשה נעשית רעה יותר ויותר (לא יודע אם זה בגלל אביב גפן או סתם בגלל שהיא עזבה אותי), החלטתי לעשות משהו פחות צפוי, ודווקא כן לכתוב פה עוד טור
הפעם - השוקולד, ההנאה ונחשו-מה-עוד יהיו לבד. מוסיקה, במקרה שאתם לא יודעים, לפחות במקרה שלי, ושל עוד מספר לא מבוטל של מכרות ומכרים שלי, היא אינסטיב רציני לסקס. רק תדמיינו לכם, שניכם על המיטה, במערכת מתנגן איזה פסנתר עדין מחליפים נשיקות שוקולד ומכאן הסיטואציה ידועה מראש א-ב-ל היום, אנחנו אכן נשתמש בשוקולד ומוסיקה, רק שנעשה את זה לבד מכמה סיבות - א - אני עדיין לא ממש התאפסתי על עצמי ב - נמאס לי מאנשים שאומרים שסקס עצמי זה משהו מגעיל. ועוד יותר, מאנשים אחרים שמאשרים את הטענה הזו. אז החלטתי לקחת עמדה בנושא ולנסות להסביר איך אפשר לעשות את זה בצורה היפה ג - כי לפעמים (רק לפעמים!), לבד, זה הכי אחותי (ואחי אם אתם ממש חייבים את התיאורים האלו בשביל לעשות לעצמכם נעים). לפני כל ההסברים, הסיפורים, התחושות, הרגשות והתיאורים, כותב הטור רוצה להדגיש שהוא נגד כל מעשה מיני עצמי ודוגל בגישה שאומרת - לכו על זה, בזוגות, בשילישיות, פאק איט, אפילו ברביעיות אם יש לכם מספיק כוח. לבד, זה רק כשלא רוצים אפחד לידך. פרסומת סמויה - Risen מי שלא יודע זו סוכריית טופי מצופה בשוקולד... משהו בסט, אתם חייבים לנסות. את שאר ההודעה אני אכתוב תוך כדי שימוש בריזן כמשהו ברור מאליו, אבל אם בא לכם אתם תמיד יכולים לנסות עם משהו אחר (בתנאי כמובן שתשתפו גם אותי!). מצרכים דרושים: נגן מוסיקה כל שהו. מוסיקה עדינה (או לא שאתם אוהבים. אוזניות. שקית ריזן. דמיון מפותח. חוסר בפרטנר\ית. תנעלו את הדלת טוב טוב, עדיף שאפחד לא יהיה בבית.. תפעילו את המוסיקה. זה זמן רק שלכם. את האוזניות תקרבו הכי שאפשר לאוזניים... שמה שתשמעו תהיה רק המוסיקה שבחרתם לעצמכם ולא את הכלב שנובח בחוץ . קחו ריזן אחד לפה, הוא טעים נורא נכון? המוסיקה מתחילה לעבוד לכם על כל החושים, ולעצום עיניים זו פשוט חובה. עכשיו, חשוב שתדעו, אסור ללעוס את הריזן ולאכול אותו בשניה... חייבים לעשות את זה לאט לאט... תוך כדי שעושים לאט לאט דברים אחרים... קודם כל, תעבירו בתוך הפה, את הלשון על השוקולד שעוטף את סוכריית הטופי. תנו לטיפות הקטנות האלו, שהפרדתם מהסוכריה להיספג טוב טוב לבלוטות הטעם בלשון. מכאן תתחילו להפעיל לחץ על הסוכריה תוך כדי ספיגת כל השוקולד אט אט בין הלשון לשיניים. עכשיו, כבר שום דבר לא עוצר אותכם... התחילו להגביר קצב.. ולהקטין את הסוכריה מבלי להפסיק לשמור על תיאום ואז... בדיוק באותו הרגע שלמטה, למעלה, ימינה, שמאלה והכל בכלל נעשים אחד לכמה רגעים של תענוג חסר מעצורים, במורד הגרון, מתחלקת סוכריה ומה עושים עכשיו? אוכלים עוד ריזן כמובן, איך שבא לכם
