../images/Emo104.gifהמסע לפולין..
אז נעלמתי לכמה שבועות(או שאולי לא שמתם לב.
)...ורציתי לשתף. אז ככה..היינו מאוד נרגשים מהטיסה...טיסה של 4 שעות...מטוס פולני..היה משעמם. ישר כשהגענו התחלנו במסע...בהתחלה המקומות היו "קלילים" ביום ה3 הגענו לאושוויץ. נורא. אין לי מילה אחרת לתאר את ההרגשה שאתה-יהודי- עומד במקום הנורא הזה..שעכשיו הוא שקט,הציפורים מצייצות מעליו...המקום נראה נטוש ושלוו...אבל כשאתה נכנס לתוך המבנים ששם היהודים אוכלסו...אתה מרגיש את הרוח הקרירה והמצמררת הזו...אתה שומע את הצעקות...את הקולות..את האנשים. אתה מתחיל להבין כמה אנשים היו פה...בטח נוצרו חברויות..היו ריבים..אחרי הכל..הם היו אנשים. בני אדם. אחרי אושוויץ,מחנה ההשמדה הראשון שבו היינו,אנשים עדיין לא עיקלו איפה הם. היינו בהמשך גם בבירקינאו,מידאנק וטרבלינקה. עכשיו שהכל נגמר...המקומות האלו הפכו לאתרי הנצחה. נשארו שם מלא-!!!!- זוגות נעליים,כלים לאוכל,שערות של נשים שאח"כ שימשו את הנאצים לתעשייה,מסרקים ועוד כל מיני אביזרים שהיו שייכים לבני אדם.יהודים. טיילנו גם בעיר פולין,שהיא עיר יפייפיה!! אנשים ממש נחמדים. וזהו..חזרנו הבייתה אחרי 8 ימים מתישים אך חשובים ביותר. אני לא רוצה להעמיס עליכם..אבל יש לי מלאאא לספר. אם תרצו - בכיף =) לסיום : עם ישראל חיי וקיים .
מי יכול עלינו!? מי!?
אז נעלמתי לכמה שבועות(או שאולי לא שמתם לב.