התנצלות
התחלתי לכתוב על יום ירושלים שלי אולם בטעות הכל נמחק. לא ניתן לזה להעיב על השמחה. פרט ליום יאושלים התחלתי לכתוב גם אירועי אמש בשדרות. מה לי כירושלמי בשדרות בליל יום ירושלים? ובכן הוזמנתי כמתנדב לשעבר בעיר, שפעל שם עד לפני כשנה עם ילדי שדרות, שהיו נתונים להתקפות קסאמים בלתי פוסקות. אחד מבתי הספר ציין אמש אירוע חגיגי וקישר זאת ליום ירושלים. הייתה שם חגיגה נהדרת בניצוחה של מנהלת בית הספר. אירוע, שהוכן להפליא בקפדנות רבה. מרגש עד דמעות היה לראות את הילדים, שעד לפני שנה חיו בפחד ובחרדה והנה עכשיו ששים ושמחים ביום חגה של ירושלים. קשה מאוד להעריך את ההשקעה העצומה, שהושקעה בילדים אלו בעזרת צוותי חינוך ופסיכולוגיה, אבל קל מאוד לזהות התוצאות. עכשיו, שאני מגיע לשם כאורח, אני מתמלא אושר וגאווה על הזמן, שאני השקעתי בילדים הללו, שיגדלו ויהיו האושר של כולנו.
מרוב חיפשים באינטרנט מחקתי בטעות את כל אשר נכתב קודם לכן והנה השעון רץ ומזכיר לי, שיש חיים גם מעבר לפורום. אז מקוצר זמן אביא בקצרה על פרשת השבוע: "אך את מטה לוי לא תפקוד" אומרת התורה. הלוויים לא השתתפו בחטא העגל ולכן זכו בחלק מעבודות המקדש, שהיו מיועדות לבכורים. אנו ממשיכים בשרשרת מעשים ופעולות חסד, הנזכרים בתורה בכל מקום, והשיא שלהם יהיה אי"ה ובל"נ הבא בחג השבועות הבעל"ט במדור מיוחד לכבוד החג.
