[gabriela r]

../images/Emo103.gif

אהלן חברה מה המצב? שמעתי על הפורום הזה... קוראים לי גבריאלה ואני כאן כדי לקטר לבכות ולבקש תמיכה....

 

[feeler]

היי לך.

ברוכה הבאה לפורומינו הקט. מאיפה את?

 

[gabriela r]

../images/Emo23.gif

חח תודה.. אני מבאר שבע... לא להרבה זמן

 

[שירנושקה]

הגעת למקום המתאים../images/Emo70.gif../images/Emo24.gif

ברוכה הבאה והתמכרות נעימה

חופשי תקטרי, תבכי ותבקשי תמיכה...

לאן את עוברת? וספרי קצת על עצמך..

 

[gabriela r]

../images/Emo51.gif

אוקי.. קודם כול תודה על החיוך..... קוראים לי גבריאלה ואני בת עוד מעט 16... אני משחקת כדור עף אבל עכשיו פחות... הייתי מתאמנת בטאיקואנדו אני מנגנת בגיטרה וכרגע מדריכה בצופים כיתה ה'.... אני עוברת בעוד חודשיים לקנדה וונקובר..... אני בלחץ אטומי עם פול רגשות מעורבים..

 

[שירנושקה]

אוי יש שם המון ישראלים ../images/Emo13.gif

חלקם אפילו גולשים פה...

 

[gabriela r]

../images/Emo13.gif

אני מקווה לדבר עם אנשים משם... אני בלחץ אטומי ומפחדת ומלאה בחששות. ואני לא יודעת אם אני רוצה או לא... ויש את ההשלכות של זה שאנשים ששומעים שאני עוזבת מתרחקים ממני

 

[Mr C o C o N u T]

המנהלת הקודמת הייתה גרה שם../images/Emo72.gif

 

[תמיד מישהי]

חברה שלי עברה לשם בכיתה ז'.

אני חושבת שהיא נהנתה בקנדה הרבה יותר ממה שהיא נהנתה בישראל.. את יודעת מה כדאי לעשות?? זה רעיון מצחיק.. אבל תחפשי אנשים, למשל באיי סי קיו או במסנג'ר מהעיר שאליה אתם עוברים.. דברי איתם קצת.. תורידי חששות. אנשים מתרחקים ממך, בגלל שהם פוחדים מניתוק ישיר. לבוא למקום חדש זה תמיד מפחיד, אבל זה גם מרגש באותה מידה. אני בטוחה שתמצאי מהר מאוד הרבה חברים חדשים

בהצלחה

 

[gabriela r]

../images/Emo103.gif

תודה רבה.. אני כבר עושה את זה כמה זמן... אפילו מצאתי אחד שהיה גר בישראל ועבר לונקובר בגיל 15....... זה מאוד מרגש. ואני רואה את היתרונות והחסרונות של זה. בתקופה הראשונה שרק ידעתי שאני עוברת הייתי בוכה כול פעם שרק היו אומרים קנדה או כול דבר שהזכיר לי את זה... התחלתי להתגבר על זה. ושהבנתי שאי אפשר להילחם בזה התחלתי לקבל את זה. תודה רבה לכול מי שענה לי

 

[orrki]

היי גבריאלה

אני אור מקנדה אבל איסט סיד (טורונטו) תראי בתור מישהו שהגיע לפה שנא את קנדה היום אני במצס שאני מנסה הכל כדי להשאר ושהתבא לא ירצה אותי ואני אוכל להשאר כי קנדה זה המקום בטוח שיותר טוב מישראל אני פה כבר 3 חודשים הרבה בכיתי הרבה רציתי לחזור לארץ אבל בחודש האחרון חשבתי הרבה והבנתי שפה הכל סבבה העניין היחיד זה חברים באמת חברים חסרים לי כי אני לא עובד פה ואני לא לא לומד כי סיימתי י"ב אז אני בכלל חושב שהרבה יסכימו איתי שהחלק הכי קשה בהגירה זה העניין של החברים כי בסך הכל הם הכי חסרים בעניין השפה אני לא יודע מה הרמה שלך אני חשבתי שהרמה שלי גבוה אבל מסתבר שהיא יתר גבוה משאר המהגרים (הודים סינים וכודמה) אבל עדיין היא לא מספיקה אבל אל תפחדי זה רק עניין של בטחון ומקסימום תיקח קורס אי אס אל אחותי הייתה בזה והיא ממה נהנתה ולמהדה המון והיא ילדה בת 11 any way אם יש לך שאלות אליי את מוזמונת לפנות אליי ישר לאיי סי קיו אני אספר לך קצת על קנדה לפחות בצד שלנו icq:146234663

 

[gabriela r]

תודה... שלחתי לך הודעה באיסיקיו

 

[Odish16]

המממ דווקא נראה לי להפך...

או שמתרחקים ממך מתוך פחד..(לאבד אותך, או לא להקשר יותר מידי).. אבל בדרך כלל זה ההפך...מתקרבים כמה שיותר לפני העזיבה.. יהיה טוב..

 

[Cuteguy]

מזה????

אין פה המון ישראלים בכללל!!!!! על מה את מדברת ???

 

[מורן 1986]

ברוכה הבאה לפורום

 

[canadit]

היי גבריאלה!!! ברוכה הבאה!!!../images/Emo24.gif

אני אלינה ואני גם גרה בקנדה אבל אני גרה בטורונטו!!!! גם אני פחדתי בהתחלה ממה שיקרה לי פה אבל האנשים פה אחלה!!!! מצאתי חברות מהר ולא הייתה לי בעייה!!!! את תראי ברגע שתתחילי ללכת לבית הספר את תמצאי מלא חברים ותרגישי טוב!!!

 

[gabriela r]

../images/Emo65.gif

תודה ענקית... ממש עודדתם אותי.... ואני רוצה לשתף אותכם בעוד הרגשה..... כרגע זה איזה שהוא הרגשה שאני תלושה.... אני לא בארץ אבל לא בקנדה.. אני בבית ספר אבל לא לומדת.. אני עם חברים שכבר מתחילים להתרחק.... אני מפחדת אבל מצפה.... אני כילו מפוצלת וזה לגמרי מעצבן.. ותודה שעניתם.. אתם ממש חמודים