תקוע...

[brider]

../images/Emo101.gifתקוע...

מצטער מראש שקצת נסחפתי עם המילים אבל אני ממש זקוק לעזרה בעיקר מכאלו שמכירים את חיל ההנדסה אבל לאו דוקא, אז בבקשה תקראו עד הסוף. אז ככה... הסיפור שלי מתחיל קצת לפני יותר מחצי שנה כשעוד הייתי מלש"ב צעיר, מורעל וטיפש (אבל עם נתונים די גבוהים) שהתעקש להתגייס להנדסה "קרבית" למרות כל האפשרויות המפתות שעמדו לפניו. היום אני עדיין צעיר אבל הספקתי ללמוד כמה דברים על הצבא ולהבין (קצת באיחור) שהנדסה זה לא המקום בשבילי. לא שאני לא רוצה לתרום, ההיפך הוא הנכון אבל אני לא מסתדר בקרבי ודי בטוח שאני יכול לתרום הרבה יותר במקומות אחרים בתחומים כמו מחקר ופיתוח. משום שלא ידעתי מה לעשות (כמה נאיבי ודבילי שזה נשמע) פניתי למ"מ ואחריו למ"פ וניסיתי להסביר להם שאני לא מוצא את עצמי בפלוגה ואולי הם יכולים להעביר אותי למקום אחר. מן הסתם הם לא ממש נאותו ובינתיים רק צבריתי יותר ידע ועברתי עוד הכשרות שהופכות אותי לחיוני עוד יותר עבורם. ועכשיו אחרי שזיינתי לכם את השכל אגיע לעיקר - אילו אפשרויות עומדות לפני, הן מבחינת האפשרויות הרגילות יציאה למכי"ם, אולי אפילו מוקדם (ומה אח"כ...?) או פניה לקב"ן, למג"ד או לכל גורם בכיר אחר, למי עלי לפנות ולאילו תפקידים זה עשוי להוביל אותי, האם יש סיכוי לחזור לבקו"ם או למז"י ולאילו תפקידים אני יכול להתמיין משם ולסיום - האם יכול להשתלם לדפוק נפקדות? תודה מראש על כל עצה שלא תהיה, יובל

 

[tkhri]

יובל לרגע חשבתי שאני כתבתי את

ההודעה הזאת.... המקרה שלך מאוד מזכיר את שלי....לפני הגיוס(שהיה לפני קצת יותר מחצי שנה)כל האפשרויות היו פתוחות לפני ואני בחרתי קרבי. בדיעבד,בטירונות, הבנתי שזה לא מה שאני רוצה...הרגשה חזקה של בזבוז, שזה לא מקומי,לפעמים אפילו הרגשתי שאני מאונס שם. שלא תבין לא נכון,הייתי חייל טוב ולא איזה חפשן מתבודד. קבלתי שלוש פקלים(ג'י פי אס,קלע ומפקד חוליה-פקלים מכובדים לכל הדעות), כשהמפקד שלנו עזב הוא בחר לתת לי את הסיכת לוחם שלו (!) וכו' וכו'. ודווקא בגלל זה ובגלל שאני רוצה לתרום בתפקיד טוב בצבא ולא להיות איזה עובד רס"ר או משהו(עם כל הכבוד)ובגלל שלא רציתי להרוס את השם שיצרתי לעצמי בעבודה קשה הרגשתי לכוד,כאילו כל העולם סוגר עלי. כמוני כמוך,דברתי עם המ"מ שלי והמ"פ שלי ומשקי"ת ת"ש ואפילו שיחה אחת עם קבני"ת. מכל השיחות אני יכול להגיד לך את המסקנות שלי, שלא בטוח שכ"כ יעזרו לך: 1)אף מ"מ/מ"פ לא יוותר על חייל טוב(ואני מדבר עליך כאן )סתם ככה בלי סיבה...ולא חשוב כמה יפה אתה מדבר. 2)נכון שבחיים לא רצית לשבור רגל או להיות חולה כמו בצבא? אז זהו שאתה לא רוצה!בריאות זה הדבר הכי חשוב! 3)אם אין לך בעיה ממש אבל ממש חמורה הסיכוי שיוציאו אותך על ת"ש הוא קטן מאוד...אתה לא מאמין איזה אנשים ואיזה סיפור חיים יש להם והם עדיין איתי בקרבי. 4)סירוב פקודה/נפקדות תהליך ארוך,שידפוק לך את המשך השירות,לא תקבל תפקיד טוב אח"כ ובאמת שזה סתם מיותר. לסיכום....הדברים שאתה יכול לעשות זה טופס 55.....או לדבר עם המ"פ שאתה רוצה להיות תומך לחימה וכו'. לי המ"מ הבטיח שיחה לאחר סיום הטירונות(אתמול קבלתי כומתה)וגם המ"פ אמר לי באחת השיחות שיש אפשרות להפוך לתומך לחימה לאחר הטירונות. אני לא יודע אם זה נאמר סתם רק כדי להחזיק אותי עד לסוף הטירונות אבל זה משהו..... יודע שלא עזרתי הרבה אבל הסיפור שלך הזכיר לי אותי אז הייתי חייב לכתוב בהצלחה!

 

[Niti]

הייתי בטוחה שאחי כתב את זה!../images/Emo41.gif

היי יובל. אחי משרת כרגע גם כטירון בהנדסה (603, איפה אתה?). בכל מקרה, הוא ניסה לפני כמה חודשים לדבר עם כל המפקדים, מ"מ, מ"פ ושאר הכוחות שיכל להגיע אליהם בכדי לעוף מהמקום הזה. כמובן שכלום לא עזר- והוא עדיין שם. להיות עריק זו לא אופצייה, אני לא אתן לו לבצע כזו שטות שרק תוסיף לו לפז"מ, ובסוף הוא עוד יחזור עם זנב בין הרגליים- בחזרה לפלוגה. גם הוא היה מורעל על הנדסה, ולא הקשיב לכל מה שאמרתי לו (כגון "אל תתפנה"), ועכשיו הוא חי עם הטעות. כשאני חושבת על זה, אני ממש מרגישה שאני עונה להודעה של אחי. אחי עכשיו קיבל פק"ל אלונקה. הדבר שהוא הכי לא רצה- והמפקדים ידעו את זה, אז דפקו אותו בכוונה. לא חסרות לי שיחות איתו בהן הוא מביע את השביזות העצומה שיש לו מהחייל והטירונות. אבל זו לא חוכמה להתבכיין על זה- כי עכשיו הסיכוי לצאת משם דיי אפסי. מי כמוני יודע איך ההרגשה להתגייס למקום שרע לך בו. החוכמה היא למצוא את הדברים הטובים במקום, ואני אומרת לך מנסיונו של אחי, שהוא מאוד נהנה בכל השבועות שטח, שהוא מת על המטווחים, ולמרות שהוא מת לצאת מהמקום הזה (וכל הסופ"ש בוכה לי שהוא פק"ל אלונקה), הוא חי עם זה. אין ברירה. הוא יחטוף ממני אם יעשה להם בעיות.

בכל מקרה, אל תהיה נפקד. הכי טעות בעולם. שיהיה בהצלחה! (אני דיי בטוחה שאני כותבת את ההודעה הזו לאחי, אבל שיהיה...) ואם אתה רוצה לשוחח איתו- תפנה אלי במסר. מעניין אותי מאיזה גדוד אתה...

 

[fireman]

רונית....המינימום שאת יכולה לעשות

בשביל לעזור לאחיך זה לא להגיד לו "אמרתי לך"

 

[קוף רומנטי]

לא יודע איך אצלכם.....

אצלינו בגבעתי מי שלא מוצא את עצמו מובא לשיחה עם המ'פ מ'מ' .....ועד למג'ד אפילו..... היה לנו בחור אחד שכיוון את הנשק לפנים שלו בכוונה אז הוא נכנס לכלא ואז היתה לו שיחה עם המג'ד אחרי שיצא...והוא אמר לו שלא מתאים לו קרבי... אז הוא אמר לו תשמע אני לא מחזיק אותך פה אני באתי לגדל לוחמים אם אתה לא רוצה אתה תצא.....והוא יצא ונתנו לו שתי אפשרויות או מז'י או עוד אחת לא זוכר.....אבל תנסה לקיים איתם שיחות לפני שתעשה צעדים כאלה כי זה טימטום...

 

[tkhri]

זה הקטע הדפוק

שרק מי שעושה דברים קיצוניים יכול באמת לצאת מקרבי.... מי שהוא חייל טוב אבל לא רוצה להשאר שם הסיכוי שלו לצאת אפסי.

 

[פטל האחת והיחידה]

כן...וגם

2 חיילי גבעתי התאבדו בחצי שנה האחרונה אחד מהגיוס של חבר שלי (נוב'03), ביום שהם חזרו עם נשק הביתה. השני היה גר לא רחוק ממני,מישו מתוסבך כזה (וכנראה בגלל זה) לפני 3 חודשים בערך

 

[brider]

אצלנו זה ממש לא ככה

גם ככה אף אחד לא רוצה להגיע להנדסה אז הם לא מוותרים על אף אחש שמגיע אליהם

 

[גולי הגבר]

עכשיו אתה מפחיד אותי..

אני מתגייס לקרבי, ועד עכשיו כל האנשים שמשרתים בקרבי ודיברתי איתם בוכים לי שהם סובלים, ואני שואל את עצמי, אם הם סובלים אז למה הם בחרו ללכת לקרבי מלכתחילה?? אבל אומרים שהטירונות זה לא כמו הסדיר, אין מה להשוות.

הכאב הוא נורא אבל בזכות הכאב אתה יודע שאתה עדיין חי