../images/Emo101.gif הכינו את הקלינקס, אווררו
מהבוידעם את ה-
. מחרתיים הילד שבתמונה ילך לגן. אני יודעת שלרוב ההתחלות קשות, נזכרת בסיפורים שלא מעט אמהות ספרו כאן בספטמבר (
), ולאחר מכן בסיפורים היותר שמחים, המתארים את ההסתגלות וההנאה של הילד מהגן, ובכל זאת, אני לא יכולה שלא לשקשק. מרגישה כאילו אני הולכת לכיתה א', או עומדת לפני איזה מבחן חשוב. מפחדת שהילד שלי, שכבר מבין ומדבר כ"כ הרבה, לא יבין למה אני "עוזבת" אותו, ולא ירצה להשאר בגן בלעדי. מפחדת שהילדים הגדולים יותר (רוב הילדים בקבוצה שלו יותר גדולים ממנו) "יקחו לו" ו"יחטפו לו" כל הזמן. מפחדת שההסתגלות תהיה מאוד קשה, ושהלילות והימים שלנו יהיו זוועתיים. מפחדת שהגן שבחרתי עבורו לא הכי הכי מתאים, ואולי הייתי צריכה בזמנו לעשות עבודת תחקיר ורגליים מעמיקה יותר... מקווה מאוד, שבעוד כמה שבועות (ואם אפשר אף מוקדם יותר
) אוכל לספר לכם שכיף, שטוב, שרון מרוצה ושכולנו מרוצים. הלוואי. ועד אז, ואם אכן יהיו כמה ימים קשים כפי שאני צופה, שמרו לי את מלאי הטישו שלכם, בסדר?
מהבוידעם את ה-
