../images/Emo10.gif
זה לא שיר, לא סיפור... סתם שופכת קצת אבא אמר לי עכשיו שהילד הקטן, קרוב רחוק של המשפחה... שחלה בלוקמיה נפטר. וזה כואב. רציתי לחבק אותך ולראות את הפנים שלך רציתי להתאים לתרומה רציתי להציל אותך או כל אחד אחר רציתי שתחייה. לא הכרתי אותך. אבל ידעתי כמה אתה חשוב לאנשים. ילד קטן, ילד בן שמונה שעבר כל כך הרבה בזמן כל כך קצר ואיך אתה מרגיש עכשיו? איך שם למעלה? קר או חם? עצוב או מרגיע? מישהו שומר עלייך? מישהו עוזר לך לחצות את הכביש? הייתי רוצה להכיר אותך. הייתי רוצה ללוות אותך באותם רגעים ומה עומד מאחורי המוות? מה עומד מאחורי מוות של ילד בן שמונה? למה ילדים חולים? וכל כך הרבה אנשים נבדקו אנשים שרצו להציל אותך לתרום לך איך זה יכול להיות שאף אחד לא היה מתאים? איך יכול להיות שאני לא התאמתי? איך יכול להיות שאתה כבר לא פה יותר? היית כל כך קטן ורך. מעניין איך נראית בטח היית ילד עדין שכזה ילד חכם ילד שמבין את החיים יותר מכל מבוגר. מעניין למה הלכת מה גרם לזה שתילקח דווקא אתה? בגילך אולי מאחורי המוות לא עומד משהו רע? אולי בגלל שסבלת פה כל כך אז שם, יותר טוב לך אני רוצה להאמין שאתה לא סובל אבל מדמיינת את העיניים האדומות של ההורים כשהם מאבדים ילד בן שמונה ילד שניסה להילחם על החיים ולא הצליח. ילד בן שמונה שכבר לא פה יותר אז מה עושים עם המחשבות? מה הם עושים עם הריקנות והחלל שנוצר? ומה עושים בשבילך? כל כך רציתי להכיר אבא היה בלוויה היום, אמר שנקרע הלב. אתה קרוב משפחה, שמעולם לא הכרתי ועצוב לי עכשיו, שאפילו לא יודעת איך נראו פנייך עצוב לי עכשיו, שלא הייתה לי ההזדמנות ללוות אותך עצוב לי שמוח העצם שלי לא התאים לשלך עצוב לי עכשיו, שמכל האנשים איך יכול להיות שאף אחד לא התאים? אולי יש דברים שלא אמורים לקרות דברים שלעולם לא נבין. אולי לפעמים העצב בלתי נמנע גם אם מדובר בילד בן שמונה ילד בן שמונה שעזב את העולם לפני שהספיק לחוות לפני שהספיק לגעת בכל המקומות השמחים, המרגשים של החיים. ילד בן שמונה שחדר לי לתוך הלב ואני אפילו לא יודעת איך נראית ומה הרגשת ואתה אפילו לא ידעת שניסיתי להתאים כי רציתי להציל אולי אתה לא יודע על העצב הזה שמטייל בי עכשיו מהמחשבה על ילד בן שמונה שעזב את העולם מבלי שהיה מה לעשות. ויש שאלות וחוסר הבנה זה לא נתפס קשה להבין למה הדברים האלה קורים. למה ילדים קטנים צריכים ככה לסבול. מה גורם לדברים לקרות ככה או אחרת מקווה שטוב לך עכשיו, ילד מלאך. אני שולחת לך חיבוק והמון אהבה. מקווה שאתה לא בוכה, ולא כואב. מקווה שאתה כבר לא סובל יותר. יהי זכרך ברוך.
זה לא שיר, לא סיפור... סתם שופכת קצת אבא אמר לי עכשיו שהילד הקטן, קרוב רחוק של המשפחה... שחלה בלוקמיה נפטר. וזה כואב. רציתי לחבק אותך ולראות את הפנים שלך רציתי להתאים לתרומה רציתי להציל אותך או כל אחד אחר רציתי שתחייה. לא הכרתי אותך. אבל ידעתי כמה אתה חשוב לאנשים. ילד קטן, ילד בן שמונה שעבר כל כך הרבה בזמן כל כך קצר ואיך אתה מרגיש עכשיו? איך שם למעלה? קר או חם? עצוב או מרגיע? מישהו שומר עלייך? מישהו עוזר לך לחצות את הכביש? הייתי רוצה להכיר אותך. הייתי רוצה ללוות אותך באותם רגעים ומה עומד מאחורי המוות? מה עומד מאחורי מוות של ילד בן שמונה? למה ילדים חולים? וכל כך הרבה אנשים נבדקו אנשים שרצו להציל אותך לתרום לך איך זה יכול להיות שאף אחד לא היה מתאים? איך יכול להיות שאני לא התאמתי? איך יכול להיות שאתה כבר לא פה יותר? היית כל כך קטן ורך. מעניין איך נראית בטח היית ילד עדין שכזה ילד חכם ילד שמבין את החיים יותר מכל מבוגר. מעניין למה הלכת מה גרם לזה שתילקח דווקא אתה? בגילך אולי מאחורי המוות לא עומד משהו רע? אולי בגלל שסבלת פה כל כך אז שם, יותר טוב לך אני רוצה להאמין שאתה לא סובל אבל מדמיינת את העיניים האדומות של ההורים כשהם מאבדים ילד בן שמונה ילד שניסה להילחם על החיים ולא הצליח. ילד בן שמונה שכבר לא פה יותר אז מה עושים עם המחשבות? מה הם עושים עם הריקנות והחלל שנוצר? ומה עושים בשבילך? כל כך רציתי להכיר אבא היה בלוויה היום, אמר שנקרע הלב. אתה קרוב משפחה, שמעולם לא הכרתי ועצוב לי עכשיו, שאפילו לא יודעת איך נראו פנייך עצוב לי עכשיו, שלא הייתה לי ההזדמנות ללוות אותך עצוב לי שמוח העצם שלי לא התאים לשלך עצוב לי עכשיו, שמכל האנשים איך יכול להיות שאף אחד לא התאים? אולי יש דברים שלא אמורים לקרות דברים שלעולם לא נבין. אולי לפעמים העצב בלתי נמנע גם אם מדובר בילד בן שמונה ילד בן שמונה שעזב את העולם לפני שהספיק לחוות לפני שהספיק לגעת בכל המקומות השמחים, המרגשים של החיים. ילד בן שמונה שחדר לי לתוך הלב ואני אפילו לא יודעת איך נראית ומה הרגשת ואתה אפילו לא ידעת שניסיתי להתאים כי רציתי להציל אולי אתה לא יודע על העצב הזה שמטייל בי עכשיו מהמחשבה על ילד בן שמונה שעזב את העולם מבלי שהיה מה לעשות. ויש שאלות וחוסר הבנה זה לא נתפס קשה להבין למה הדברים האלה קורים. למה ילדים קטנים צריכים ככה לסבול. מה גורם לדברים לקרות ככה או אחרת מקווה שטוב לך עכשיו, ילד מלאך. אני שולחת לך חיבוק והמון אהבה. מקווה שאתה לא בוכה, ולא כואב. מקווה שאתה כבר לא סובל יותר. יהי זכרך ברוך.