../images/Emo10.gif

בעולם של מכשפות ושדים חי לו במערה איש הקסמים היה צובע כל בוקר שמים ובכל ערב היה ממליח את המים פירר לנו סלע שיהיה לנו חול ויצר חיה ורמש בכדי לאכול משאריות האמש בנה את השמש וקטף לנו פרח שיהיה כירח אבל בלילה כשאתם נזכרים שהוא מת ואתם בוכים הוא מנגב את הדמעות וזורע כוכבים
 

levona

New member
../images/Emo24.gif גבירה?

מאחר ואני מותשת מקרב הלילה שלי עם נסיונות הכניסה הכושלים שלי. פה! (נוגעת בצוואר.. איפה שהעורק הראשי עובר), פה אשב עליכם
עד שאכנס. שיחת בנות, (אתם- "יאל'ה בארה") ל"ג בעומר נגמר... מה קרה? זה האות להתחר'ע? כל יום בר מצווה חתונה בת מצווה ברית זבד הבת (שיהיה רק בשמחות). אבל שבמשפחה יראו אותי באותו בגד???? (למה מה קרה)?! אז הלכתי לקנות (עוד) שמלה... "תנסי את זה" אומרת לי הזבנית..ומוציאה חתיכות בד מהקולב (מה זה)? "זה צווארון קולר עם מחשוף בצורת טבעת עם בד כפול קושרים את זה מאחורה מעבירים מקדימה ומחברים את הצעיף דרך הטבעת על הכתף" היא אומרת לי. (פשוט אה? רוצה מכות)? ואני..מה אני יודעת? נכנסתי עם זה לתא המדידה מחזיקה את "זה"..(מאיפה לובשים את "זה")? הכנסתי את הראש..ראב'ק..זה לא הצווארון זו הטבעת, הכל הסתבך טוב..מאיפה קושרים? איך קושרים? מאיפה היא אמרה הצעיף...אולי ככה? יש ספר הדרכה מחובר לבגד הזה? הוראות שימוש? משהו? "טוב" היא אומרת...קחי את "זה" (אפילו אין "לזה" הגדרה) נכנסתי עם "זה" לתא המדידה מאיפה לובשים את "זה"? נסיתי מלמעלה..לא, לא הולך..מלמטה..למה יש פה "כאילו רוכסן" ו"כאילו כפתור" בשביל הקישוט. ניסתי לפתוח..(מה אני יודעת)? הכאילו כפתור עף והכאילו רוכסן עשה..תק תק תק (נקרע)..קיפלתי את "זה" מהר..אמרתי לה "לא עולה" ודחפתי חזרה למדף. "את חייבת למדוד את החליפה הזו" היא אומרת לי...(אני שונאאאאת למדוד) זועק בתוכי קול עצבני. טוב..חליפה..יופי! מכנסיים, זה קל. שיט..מה זה החולצה הזו? זה הפוך (אהה..כאילו הפוך) (שתחנקי את עם הבגדים שלך) אני מסננת בלי קול. מה זה?????? חור!!! חור באמצע החזה, ענק ופעור עם עיטורים מסביבו. כאילו מה? זה באופנה? חור..(מחשוף) פעור על כל החזה. את יודעת מה? היא אומרת, תנסי את החולצה ה מ ה מ מ ת הזו. החולצה ה מ ה מ מ ת. עשוייה מבד של גרביון, דביקה, שקופה להחריד. ("שימי חזייה אטומה") היא אומרת לי...(מחלועה מפגרת- אני מסננת בלי קול, בלב בלב.. אני צריכה את זה לבית-כנסת- עלייה לתורה כאילו?). ואז ראיתי את שאהבה נפשי...
.... ה-שמלה של מרלן מונרו (דומה דומה)... עטתי עליה, שלי!!! נכנסתי לתא המדידה........ משהו שם לא הלך, לא יודעת... אין לי שמץ מה קרה שם, נאבקתי עם עצמי... השמלה נתקעה בין ה___ציצי... לבין המותניים (מכירות את המקום הזה שמתרחב ופתאום צר)? עד כדי כך נתקע שהדם נעצר לי... (מה עושים)?
אני אצליח לבד!!! נלחמתי, אבל מה זה נלחמתי? ולא, לא הייתה שם דלת, היה שם ו-י-ל-ו-ן... וכשקפצתי על רגל אחת.. (אולי ככה היא תחליק ממני)... לא היה לי על מה להישען כשמעדתי.. נאחזתי בו-י-ל-ו-ן!!! שנ-פ-ל.. ועפתי לעיני כלללללללללל האנשים בחנות הבגדים....... זה קטן עלי.. מה שגרם לי לחפור מהר מהר מהר בור באדמה ולהעלים את עצמי מהעולם.. היה העובדה שהייתי עם חזייה בלבד והשמלה המתוסבכת שהחליטה להיות חלק ממני.......... בחיים!! אבל בחיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא אכנס לשם יותר!!!!!!!!! בטח שלקחתי אותה........ (אחרי כל מה שעברנו יחד)???!! אבל בחיים, בחיים!!!!!!! אני לא עוברת משם אפילו... אפילו לא בחנייה אפילו לא במחשבה!! זהו בנתיים נכנסתי, צ'או
 
../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

 
למעלה