princess 15

New member
../images/Emo10.gif

שלום, אני בת 15. אני תמיד רק קוראת בפורום אבל הפעם אני חייבת לכתוב פה כי נמאס לי פשוט נמאס אתם לא יודעים עד כמה. אז נפתח בזה שכל החברות שלי כאלו מגעילות שחושבות רק על עצמן אני מרגישה כל כך לבד. בתחילת השנה, היה לי מאוד טוב היה לי כיף הכל היה מושלם תמיד הייתי עם חברות שלי והיו לי 2 חברות ממש טובות ואחת מהן הייתה הכיטובה, חברה מהגן והיה ממש כיף. עד שלפני כחודשיים רבתי איתה(עם ההכי טובה) ועל ממש שטות. היא התעצבנה עליי ככה סתם, ואני לא הזבל שלה ניסיתי להבין מה היא רוצה אבל היא לא ידעה מה להגיד אז היא אמרה לי את כבר יודעת רציתי מאוד להשלים אבל לא הייתי מוכנה להוריד שוב מהכבוד שלי אחרי כל הפעמים שאני זאתי שבאה אליה גם על דברים שלא עשיתי כלום אם באמת אני חשובה לה שתבוא. טוב אחרי שבועיים בערך לא זז כלום, חשבתי לעצמי היא לא רוצה אז לא צריך היא לא חברה אמיתית, אבל הרגשתי ממש לא טוב כי היא הייתה חסרה לי, בזמן הזה אפילו שאר החברות לא ניסו להשלים בינינו שזה היה ממש מגעיל אני לא מבינה מה כאב?שהיינו חברות כל כך טובות? רבנו אז יותר נוח להן עכשיו?! נעזוב את זה, במשך הזמן הזה מאז שרבנו עד עכשיו פתאום כל החברות שלי השתנו כולל היא. 2 חברות שלי שהיו סבבה והכל פתאום כל הזמן איתה, והיא כמובן מעדיפה שאני לא יהיה בסביבה כי אנחנו לא מדברות אז לא נעים להן אז גם הן לא קוראות לי שיורדים למטה ואני באה לחברה שלי ואומרת לה למה את לא קוראת לי זה ממש לא נעים והתעצבנתי עליה שזה לא יפה מצידה שאני ככה יושבת בבית לא עשיתי לאף אחד שום דבר שככה לא ישימו עלי ולא יתייחסו אלי- והיא ענתה לי שזו לא היא שמחפשת אותה אלא היא באה וקוראת לה והיא לא מרגישה בנוח לקרוא גם לך! הייתה עוד חברה אבל היא כבר עזבה את כל החבורה הזאתי בגלל שהפסיקו להיתיחס אליה, אבל אותה אני לא ממש מחבבת. בקשר לחברה שהיא גם טובה שלי.. זאתי שהינו בייחד 3..היא ממש ילדה חמודה והכל סבבה איתה ואפילו עלייה גם לא מתייחסים בגלל שהיא רבה עם החברה ההיא. והיא גם התעצבנה עליהן וגם לה לא קוראים בגללה. אבל אני לא יכולה לסבול יותר, היא כל הזמן עסוקה רק בעצמה מתלהבת מדברת והכל רק היא אני באה לספר לה משהו אחד אני מרגישה חוסר יחס מצידה כל הזמן היא סביב עצמה, הרגשה לא טובה בכלל...! אין אפילו מה לדבר איתה כי היא תמיד הייתה כזו היא ככה וזהו, מתי שהיינו שלושתנו יחד פחות הייתי שמה לב לזה אז זה לא הפריע לי כי כבר היה לי למי לספר.. אין לי חברות בכלל אני מרגישה לבד כל כך למה זה בכלל מגיע לי? אני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד אני העיקר בסדר עם כולם ובסוף ככה דופקים אותי. חברות טובות אלו? בכלל לא כל אחת דואגת לעצמה לא שמות עליי בכלל. החברה ההיא שעסוקה בעצמה אמרה לי שכדאי שנתרחק מהן ואם לא יזיז להן אז הן לא חברות בכלל אבל אני לא יודעת מה לעשות! היא בכל עוברת עוד מעט דירה לעיר אחרת אבל עדיין היא תישאר בבי"ס שלי בכל מקרה היא כבר תמצא לה שם עוד חברות, אבל מה איתי? אם נעזוב אותן אז מי ישאר לי? רק היא וגם זה בלחץ? איפה בכלל אני יכולה למצוא חברות חדשות עכשיו אני כולי הרוסה ורע לי כל כך. שאר החברות שלי הם רק שלום שלום ניסיתי להדק איתן קשר אבל לא מצליח לי הן סגורות בתוך עצמן ויחד עם החברות שלהן ורק אני לבד מקנאה שכל אחת יש לה חברות שאוהבות אותה ורק אני לבד.
 

sh53

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

קראתי את כל ההודעה שלך, מההתחלה ועד הסוף ואני חייבת לומר לך שממש נגעת לי ללב, כל כך כאב רב עולה מההודעה שלך, אני יכולה להזדהות עם הרגשות והתחושות שלך, את עוברת דברים שבהחלט לא קל להתמודד איתם, אבל אני רוצה לעודד אותך שלאט לאט זה אפשרי
עד שלפני כחודשיים רבתי איתה(עם ההכי טובה) ועל ממש שטות. היא התעצבנה עליי ככה סתם, ואני לא הזבל שלה ניסיתי להבין מה היא רוצה אבל היא לא ידעה מה להגיד.אז היא אמרה לי את כבר יודעת אצלי - כשאני כועסת, קשה לי לבטא את הכעס, לדבר בשפה שיבינו אותי, לגעת בנקודה בה אני רוצה לגעת, להעביר את המסר שיהיה ברור וחלק ושיבינו אותי, ולכן הרבה פעמים אני לא מגיבה באותו רגע, לוקחת פסק זמן למחשבה, מנסה לארגן את המחשבות טוב טוב כדי לדעת מה אני הולכת להגיד. יכול להיות שהחברה באותו רגע רצתה להגיד לך משהו, ניסתה להסביר, רצתה להראות לך כמה הענין פשוט וקל, אך בגלל שקרה מה שקרה, בגלל שהיא היתה בסערת רגשות, בגלל שהיתה עצבנית וכו', אז היא לא יכלה להסביר לך בדיוק ובבהירות מה מפריע לה ועל מה רבתן. בקשר למשפט האחרון "אז היא אמרה לי את כבר יודעת" - לפעמים אנו לוקחים אחד את השני כמובן מאליו, כאילו אנו צריכים להבין ישר על מה מדברים, כאילו הכל ברור ואנו משדרים תמיד על אותו גל ונמצאים באותו ראש, אך זה לא כך ואם לא מבינים, מותר לשאול מה קרה? לבקש הבהרה או הסבר קצת יותר מפורטים ולא לקבל תשובה של את/ה יודעים כבר למה. רציתי מאוד להשלים אבל לא הייתי מוכנה להוריד שוב מהכבוד שלי אחרי כל הפעמים שאני זאתי שבאה אליה גם על דברים שלא עשיתי כלום אם באמת אני חשובה לה שתבוא. מה שאני יכולה לייעץ בענין הזה, שאם החברה הזאת מאוד חשובה לך, אל תחשבי על כבוד, כי לא עם הכבוד את תצחקי, לא הכבוד ילך איתך לטייל ולא הכבוד יספר לך בדיחות ויארח לך לחברה. "כבוד" זו מילה מאוד יפה שיכולה להביא לנו הערכה ואושר, אך גם להביא עצב אל תוך חיינו כי נשאר עם הכבוד וללא אהבה מסביבנו. טוב אחרי שבועיים בערך לא זז כלום, חשבתי לעצמי היא לא רוצה אז לא צריך היא לא חברה אמיתית אם אני מסתכלת מהצד של החברה, יכול להיות שהיא חשבה לעצמה בלב - היא מבינה למה רבתי איתה ולכן היא (את) לא מתקשרת או יוצרת קשר. היא (את) בטח מתביישת במה שהיא עשתה, הרי היא אפילו לא שאלה למה כשאמרתי לה את הרי יודעת מה עשית ובמה מדובר. בזמן הזה אפילו שאר החברות לא ניסו להשלים בינינו שזה היה ממש מגעיל אני לא מבינה מה כאב?שהיינו חברות כל כך טובות? רבנו אז יותר נוח להן עכשיו? אני חושבת שונה ממך בענין הזה. זה לא תפקידן של החברות להשלים ביניכן, אלא תפקידך ותפקיד החברה. אין פה ענין של שמחה לאיד (על כך שרבת עם החברה), אלא הן ממשיכות לחיות את החיים שלהן, צוחקות ונהנות, ולאו דווקא בגלל שרבת עם החברה, אלא בגלל שזה מה שהן רוצות לעשות וזה מה שעושה להן טוב על הלב. נעזוב את זה, במשך הזמן הזה מאז שרבנו עד עכשיו פתאום כל החברות שלי השתנו כולל היא. החיים הם דינאמיים, אנשים משתנים, אני בטוחה שגם את השתנית ואת כבר לא אותה בחורה מלפני שנה, שנתיים, שלוש או 10 שנים. לפעמים אנו צריכים לבדוק עם עצמנו מה החברים שלנו תורמים לנו? איך לשפר את מערכת היחסים בינינו? מה חסר כדי להוסיף קצת "פלפל" לחברות בינינו? מה הייתי רוצה שיהיה יותר בחברות ומה מפריע לי? הדגש כאן - אני עושה דברים על מנת שיהיה לי טוב, על מנת להיות בחברה טובה, על מנת להפיק את התועלת מהחברות - אני עושה ולא מחכה או מצפה שאחרים יעשו. אני עושה כי זה עושה לי טוב ולא משנה לי אם אחרים עושים או לא, כי זה משרת את המטרה שלי ואני עושה את זה כדי שיהיה לי טוב וע"מ לשרת את האינטרסים שלי. לכן, אני ממליצה לעשות דברים ע"מ לקדם את החברות ביניכן וע"מ שיהיה לך טוב (לדוגמא להרים טלפון ולהסביר/להתנצל/לכתוב מכתב/לבקש לדבר איתן בהפסקה וכו'). 2 חברות שלי שהיו סבבה והכל פתאום כל הזמן איתה, והיא כמובן מעדיפה שאני לא יהיה בסביבה כי אנחנו לא מדברות אז לא נעים להן אז גם הן לא קוראות לי שיורדים למטה ואני באה לחברה שלי ואומרת לה למה את לא קוראת לי זה ממש לא נעים והתעצבנתי עליה שזה לא יפה מצידה שאני ככה יושבת בבית לא עשיתי לאף אחד שום דבר שככה לא ישימו עלי ולא יתייחסו אלי- והיא ענתה לי שזו לא היא שמחפשת אותה אלא היא באה וקוראת לה והיא לא מרגישה בנוח לקרוא גם לך! נוצרה פה סיטואציה לא נעימה. נסי לחשוב אם זה היה קורה למישהי אחרת, נסי "להוציא" את הרגשות שלך מהענין ולחשוב שאת מישהי שמסתכלת על המקרה מהצד, איך לדעתך כל הנוגעים בדבר מרגישים? מה היית ממליצה לאחרים לנהוג במקרה כזה? לפי דעתי החברה דוברת אמת. זה לא משהו שתלוי בה. את רבת עם מישהי והיא בינך לבינה. היא מעדיפה לא לבחור באף אחת מכן, היא שומרת על ניטרליות, כלומר היא "באמצע" בין שתיכן. היא לא אמרה לך שהיא לא מוכנה להסתובב איתך לבד, אבל מצד שני היא מרגישה לא נעים במצב שנוצר והיא בכלל לא רוצה לבחור בין שתיכן. הייתה עוד חברה אבל היא כבר עזבה את כל החבורה הזאתי בגלל שהפסיקו להיתיחס אליה, אבל אותה אני לא ממש מחבבת. אולי יש מצב שדווקא אם תתקרבו אחת לשניה, אם תנסו להכיר אחת את השניה, אולי השתניתן במשך הזמן - אז אולי דווקא החברות ביניכן תהיה מתאימה לשתיכן? בקשר לחברה שהיא גם טובה שלי.. זאתי שהינו בייחד 3..היא ממש ילדה חמודה והכל סבבה איתה ואפילו עלייה גם לא מתייחסים בגלל שהיא רבה עם החברה ההיא. והיא גם התעצבנה עליהן וגם לה לא קוראים בגללה. אבל אני לא יכולה לסבול יותר, היא כל הזמן עסוקה רק בעצמה מתלהבת מדברת והכל רק היא אני באה לספר לה משהו אחד אני מרגישה חוסר יחס מצידה כל הזמן היא סביב עצמה, הרגשה לא טובה בכלל...! יכול להיות שהיא כל הזמן מדברת ומספרת על עצמה, כי היא כבר לא נמצאת בחבורה ועד שמישהי מוכנה להקשיב לה (את), אז היא מתלהבת ולא מפסיקה לספר על עצמה כי סוף סוף היא מצאה חברה שמוכנה להיות איתה ולהקשיב לה והיא זקוקה לאוזן קשבת ולתשומת לב. בענין הזה - אני חושבת שאפשר לדבר איתה, להסביר לה שאת רוצה בחברתה, את מוכנה לתת לה יחס ותשומת לב (מו"מ), אבל בתמורה את גם רוצה אותו יחס מצידה - שתיתן גם ממנה ולא רק תיקח ממך (כוחות נפשיים ורצון שלך לתת לה יחס). אין לי חברות בכלל אני מרגישה לבד כל כך למה זה בכלל מגיע לי? אני לא עשיתי שום דבר רע לאף אחד אני העיקר בסדר עם כולם ובסוף ככה דופקים אותי. חברות טובות אלו? בכלל לא כל אחת דואגת לעצמה לא שמות עליי בכלל. הרימי דגל לבן לשלום, מי שמשחק במשחקים של כבוד נשאר לבד, אל תחשבי שאת מפסידה משהו (כבוד) אם את זו שיוזמת שיחה להשלים או מתקשרת לצורך כך, היתרון עולה על "החסרון" - את משיגה חברות
החברה ההיא שעסוקה בעצמה אמרה לי שכדאי שנתרחק מהן ואם לא יזיז להן אז הן לא חברות בכלל אבל אני לא יודעת מה לעשות! היא בכל עוברת עוד מעט דירה לעיר אחרת אבל עדיין היא תישאר בבי"ס שלי בכל מקרה היא כבר תמצא לה שם עוד חברות, אבל מה איתי? אם נעזוב אותן אז מי ישאר לי? רק היא וגם זה בלחץ? איפה בכלל אני יכולה למצוא חברות חדשות עכשיו אני כולי הרוסה ורע לי כל כך. שאר החברות שלי הם רק שלום שלום ניסיתי להדק איתן קשר אבל לא מצליח לי הן סגורות בתוך עצמן ויחד עם החברות שלהן ורק אני לבד מקנאה שכל אחת יש לה חברות שאוהבות אותה ורק אני לבד. החברה הזאת רוצה להיות חברה שלך? למה לא? אל תפסלי אפשרות לקשר
לסיום קבלי
והיי חזקה. יהיה בסדר, לאט לאט, אבל יהיה בסדר.
 

princess 15

New member
תודה על כל המאמץ

שענית על הבעיות שלי, בקשר לחברה הכי טובה כבר אין שום סיכוי שנשלים.. בקשר לשאר אני עוד מרגישה לבד אני מקווה שישתפר כי אני לא יכולה יותר להיות בהרגשה המגעילה הזאת
 
למעלה